כירורגיה

ביופסיית בלוטת הזקיף בניתוחי שד

ייעוץ מקצועי: ד"ר אשר שינדל, ד"ר אסנת מדהלה, ד"ר ערן שרון
כתבה: רות נתן, הדרכת מטופלים

מטופלת יקרה,
על מנת שהמנתח יוכל לזהות אם יש בלוטות נגועות בתאי-סרטן, יש לבצע מיפוי/סימון של הבלוטות במכון איזוטופים טרם הניתוח.

המיפוי הרדיואקטיבי נעשה בעזרת הזרקת כמות מזערית של טכנציום במכון איזוטופים כ-24 שעות שלפני מועד הניתוח ורופא מהמכון לרפואה גרעינית ממפה את הבלוטות.

    • בלוטה שסומנה ונצבעה אינה בהכרח נגועה. זהו לצורך סימון בלבד.

המנתח, בעזרת מכשיר (מונה גייגר), מאתר את האזורים המסומנים, ומסיר רק את בלוטות  הלימפה, בהן מצוי הנוזל הצבוע (קשרית הזקיף), ומעביר את הדגימה לבדיקה פתולוגית.

משתמשים בשיטה זו כאשר מדובר בגידולים הידועים בהתפשטותם דרך מערכת הלימפה (סרטן שד, מלנומה ועוד). אם תאי גידול הספיקו לנדוד בדרכי הלימפה, מרב הסיכויים שהם יתמקמו ראשית בקשריות הקולטות מאזור הפטמה והעטרה וכן מאזור הגידול. לפיכך, בדיקה קפדנית שלהן משקפת טוב יותר את מעורבות הבלוטות מאשר בדיקה שטחית של כל הקשריות.

יתרונות השיטה: חיסכון בהוצאה מיותרת של בלוטות לימפה אשר אינן נגועות, הניתוח הוא קטן יותר, עם פחות סיבוכים: פחות כאבים, הפחתה ברמת רדימות/נימול והיווצרות בצקת לימפטית (לימפדמה) והסיבוכים הכרוכים בה, בזרוע, בבית השחי ובשד הסמוכים,  בקרב החולות העוברות ניתוחים לטיפול בסרטן השד.


מיפוי רדיואקטיבי וצבע כחול עלול להזיק לעובר באשה הרה ולכן יש לשקול היטב את חיוניות ביצוע הבדיקה במקרה זה.


ניתן לבצע בדיקה חלקית, מהירה של הקשריות תוך כדי הניתוח (חתך קפוא), אך תוצאותיה אינן סופיות.
במקרים בהם לא יימצאו תאי גידול סרטני בקשריות הזקיף בתום הבדיקה הקפדנית המלאה, קיימת סבירות גבוהה כי גם כל קשריות הלימפה האחרות אינן נגועות, ואין צורך בהסרתן.
להסרת קשריות הזקיף בלבד שיעור נמוך מאד של סיבוכים.


בהצלחה,
צוות המרפאה

לגרסת הדפסה לחץ/י כאן

הכנה לבדיקות ולניתוחים

כירורגיה כללית א' בילינסון

כירורגיה כללית ב' בילינסון