מהי הפריה חוץ גופית?
הפריה חוץ גופית, המכונה גם הפרית מבחנה, הוא אחד ההליכים הרפואיים השכיחים בתחום טיפולי הפוריות, במהלך הטיפול נשאבות ביציות מגופה של האישה ומופרות עם תאי זרע במעבדה. כעבור מספר ימים שבהן הביציות המופרות מגודלות באינקובטור מיוחד, הן מועברות לרחם האישה.
למי מיועדת הפריה חוץ גופית?
בתחילת הדרך שימשה הטכנולוגיה לטיפול בנשים בעלות חצוצרות חסומות, ובהדרגה התרחב הטיפול לנשים וגברים רבים נוספים, שאובחנו כבעלי הפרעות פוריות אחרות וגם באי פוריות בלתי מוסברת. כיום מרכיב גיל אישה מתקדם הפך למשמעותי, כגורם בודד או כגורם נלווה בהתוויות טיפולי הפריה חוץ גופית הנערכים בישראל.
כיצד מתבצע תהליך ההפריה החוץ גופית?
תהליך ההפריה החוץ גופית מורכב מכמה שלבים:
- טיפול הורמונלי לגירוי שחלתי: הטיפול מאפשר לשאוב מספר ביציות ומגדיל את מספר הביציות המופרות הפוטנציאליות להריון.
- שאיבת הביציות: ההליך מבוצע בהרדמה כללית קצרה הנמשכת כ- 10 דקות ולאחריה נדרשת ההתאוששות של כשעתיים.
- תהליך ההפריה במעבדה: באמצעות הזרעה או מיקרומניפולציה (JCSI).
- העברת הביציות המופרות לאינקובטור, לצורך המשך גידול.
- מיון הביציות המופרות: כדי להחליט אילו ביציות מופרות להעביר לרחם, יש להעריך את איכותן והסיכוי שלהן לעבור השרשה ולהוביל להריון. איכות הביציות המופרות נקבעת על-פי מספר התאים, צורת החלוקה שלהם ומידת הסימטריה ביניהם. ביציות מופרות בעלות איכות טובה מועברות לרחם, ואלו העודפות (ככל שקיימות) מוקפאות לשימוש עתידי.
- העברת ביציות מופרות לרחם: יומיים עד שישה לאחר שאיבת הביציות יבוצע הליך העברה לרחם. מספר הביציות המופרות שמועבר אינו קבוע ונקבע בהתאם למצבה הייחודי של כל מטופלת. מקובל להעביר 1-4 ביציות מופרות. הפעולה אורכת דקות בודדות בלבד ונעשית ללא הרדמה. לאחר מכן ניתן לחזור לשגרה.
- המשך טיפול הורמונלי: העברת הביציות המופרות לרחם אינו מהווה את סוף התהליך. כדי להשלימו יש להמשיך בטיפול ההורמונלי התומך, עד לתוצאות בדיקת ההריון ובהתאם להוראות הרופא המטפל.
האם התהליך כואב?
בתהליך שאיבת הביציות יש לצפות לכאבים לאחר שהשפעת ההרדמה פגה, ולכן ניתן טיפול נוגד כאב מונע.
תהליך העברת הביציות המופרות לרחם אינו כרוך בכאבים או בתחושת חוסר נוחות מעבר לקיים בבדיקה גינקולוגית.
מהו PGD?
מדובר באבחון גנטי המבוצע במהלך תרבית הביציות המופרות לזוגות שנמצאים בסיכון להוליד ילד חולה. בבדיקה זו נלקחת דגימה של תא מהביצית המופרית ומבוצעת בדיקה גנטית כדי לוודא שהביציות שמועברות לגוף האישה אינן נושאות את אותה מחלה.
מהם סיכויי ההצלחה של הפריה חוץ גופית?
סיכויי ההצלחה משתנים בהתאם לגיל האישה, סיבת אי הפוריות ולמספר ותוצאת הטיפולים הקודמים שעברה.
מהם הסיכונים והסיבוכים האפשריים?
באופן כללי הסיכונים הכרוכים בהפריה חוץ גופית נמוכים יותר מאשר הסיכונים בזמן הריון ולידה, ולמרות שמדובר במקרים נדירים בלבד, ישנם סיבוכים אפשריים כתוצאה מהתהליך:
- גירוי יתר שחלתי: עלול להגרם בשל התרופות ההורמונליות הניתנות במהלך הטיפול.
- רגישות לתכשירים ההורמונליים: רגישות כזאת היא נדירה, אך בכל מקרה של תופעה חריגה יש לפנות מיד לרופא המטפל.
- סיכוני ההרדמה: הסיכון בהליך זה נמוך, אף שברוב המקרים מתבצעת הרדמה כללית.
- דימום מהשחלה או קרע בשחלה: דקירת השחלות במהלך שאיבת הביציות עלולה, לעתים נדירות, לגרום לדימום ולהוביל לניתוח על מנת לעצור את הדימום.
- זיהום ודלקת: עלולים להופיע באזור דקירת השחלות. על מנת להימנע מהן, השאיבה מבוצעת בתנאים סטריליים בחדר ניתוח ואנטיביוטיקה מניעתית ניתנת במקרים מתאימים.
- הריון מרובה עוברים. בטיפולי הפריה חוץ גופית ניתן להחליט כמה ביציות מופרות מועברות לרחם, כך שהסיכוי לכך קטן יותר מטיפולי גרוי שחלתי והזרעה.
ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבילינסון מבצעים מגוון טיפולים בתחום פוריות הגבר והאשה, החל מטיפולים פשוטים מבוססי הזרעות, בנק זרע, והפריה חוץ גופית לרבות טכנולוגיות מתקדמות כגון אבחון טרום השרשתי (PGD) וניתוחים מתקדמים לחיפוש זרע באשכים. היחידה כוללת 10 רופאים מומחים בעלי שם בתחומי הפוריות וצוות מסייע רחב, הכולל אמבריולוגיות, צוות מעבדת זרע אחיות המתמחות בפוריות, צוות אדמיניסטרטיבי ופסיכולוגית. מדובר באחת היחידות הגדולות והמתקדמות בישראל, המקיימת בכל שנה אלפי טיפולים שונים ורבבות מפגשים רפואיים.
היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון
היחידה לפוריות והפריה חוץ גופיות בבילינסון הוקמה בתחילת שנות השמונים והיא אחת מהמתקדמות והמובילות בארץ ובעולם, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת היחס למטופלת.
ביחידה 3 מעבדות חדשניות, חדר פעולות המאובזר במכשיר האולטרסאונד המתקדם מסוגו בישראל המשמש לשאיבת זקיקים, אינקובטורים אישיים לכל מטופלת כדי לשמור על תנאים אופטימליים של הביציות המופרות, ושלושה מכשירי אמבריוסקופ: אינקובטור חדשני בו מתקיים מעקב וידאו רציף המאפשר לבחון את התפתחות הביציות מבלי להוציאן ממנו. ביחידה גם מבוצעים ניתוחים לאיתור תאי זרע מגברים שאובחנו כבעלי הפרעות בפריון. בנוסף מבוצעות פעולות רבות של דגימת ביופסיות מביציות מופרות למטרת אבחון גנטי טרום השרשתי (PGD).
יחס אישי ואנושי:
ביחידה לפוריות בבילינסון מכירים בכך שהליך ההפריה החוץ גופית אינו כרוך רק בקשיים גופניים אלא גם בהתמודדות וקשיים נפשיים, לכן צוות היחידה כולל, בין היתר, גם פסיכולוגית שנפגשת עם הנשים ומעניקה להן תמיכה נפשית. בנוסף, צוות היחידה המיומן והמנוסה מעניק לכל מטופלת יחס חם ואישי, כדי לסייע לה לעבור את התהליך ללא קשיים מיותרים.
ניתן להשאיר בקשות לקביעת תורים באתר האינטרנט של היחידה ומזכירות היחידה יחזרו לפונה תוך 2 ימי עבודה. מטופלות הנמצאות במהלך טיפול מתקבלות מוקדם בבוקר ללא תור ונעשה מאמץ לשחררן ככל המוקדם לשגרת היום.
הידעת?
- "תינוקת המבחנה" הראשונה היא לואיז בראון, שנולדה בבריטניה ב- 25.7.78
- רוברט אדוארדס, ממציא הפריית המבחנה, זכה על כך בשנת 2010 בפרס נובל לרפואה.
- "תינוקת המבחנה" הראשונה בישראל היא מגישת הטלוויזיה רומי נוימרק, שנולדה בשנת 1982. (החשיפה נעשתה ביוזמתה).
- בישראל מבוצע מספר טיפולי ההפריה החוץ גופית הגבוה בעולם יחסית לגודל האוכלוסייה (כ-40 אלף מחזורים בשנה).
ליצירת קשר:
03-9377600
היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית