בתקופת הקורונה שמענו רבות על מכשיר האקמו שמציל חיים כשהוא מפעיל באופן מלאכותי את הריאות והלב. בבית החולים בילינסון מובילים את תחום הלב והריאות בישראל ומציגים חידושים מהפכניים ופורצי דרך שמצילים חיים
מכשיר האקמו (ECMO) עלה לכותרות בתקופת הקורונה. הקורונה היא מחלה זיהומית הגורמת לחולים הקשים בעיקר לאי ספיקה נשימתית. כאשר מחברים את החולים המתאימים לאקמו – מכשיר אשר מפעיל באופן מלאכותי את הריאות והלב – ניתן לסייע להם לצלוח את תקופת המחלה החריפה בה הריאות אינן מתפקדות.
בית החולים בילינסון שמוביל את תחום הטיפול בריאות בארץ טיפל לראשונה בישראל, באישה בת 49 הממתינה להשתלת ריאות באמצעות חיבור למכשיר אקמו ייחודי ומציל חיים המאפשר לחולה שנמצאת בראש רשימת הממתינים להשתלת ריאות, ללכת בכוחות עצמה בעודה ממתינה להשתלה. המכשיר פורץ הדרך הגיע לארץ אחרי שבמרכזי ההשתלות המובילים בקנדה, ארה"ב ואירופה נעשה בו שימש מוצלח. מכונת האקמו החדשנית צפויה להעלות בעשרות אחוזים את סיכויי ההצלחה של ההשתלה כי החולה מגיע להשתלת הריאות במצב המיטבי האפשרי.
מכשיר האקמו (ECMO) המשמש תחליף לפעילות הלב והריאות דורש תפעול על ידי צוות ייעודי מיומן ומקצועני בעל ידע רחב. צוות המערך לניתוחי לב וחזה בבית החולים בילינסון מוביל את התחום בישראל, מלמד צוותי רפואה מכל רחבי הארץ במקרים הקשים ביותר ועל ידי כך מציל חיים. מכשיר האקמו הוא נדבך מרכזי בתהליך ועליו נדבר בכתבה הבאה.
מהו אקמו ECMO (חמצון חוץ גופי)?
אקמו הוא מכשיר המדמה את פעילותו של הלב, מעין לב מלאכותי או ריאות מלאכותיות. האקמו עושה זאת ע"י פעולה כפולה של שאיבה והזרמת דם בגוף וכן חימצון ואיוורור של הדם.
מהו מכשיר האקמו (ECMO)? איך הוא בנוי ואיך הוא עבד?
מכונת אקמו בנויה ממספר חלקים:
א) מנוע השואב ומזרים דם.
ב) מחמצן המחמצן ומאוורר את הדם (מעין ריאה מלאכותית).
ג) צנרת המובילה את הדם מהגוף ובחזרה.
המסלול אותו עובר דם החולה מתחיל בצינורית המוחדרת ללב הימני בדרך כלל דרך המפשעה ושואבת דם מהלב הימני, משם הדם זורם דרך מנוע בדרכו למחמצן שם הדם מועשר בחמצן כמו בריאות ובחזרה לגוף המטופל על ידי צינורית המוחדרת או לעורק מרכזי בתצורה של לב מלאכותי או לווריד מרכזי בתצורה של ריאה מלאכותית.
מהי מטרת הטיפול במכונת אקמו?
מטרת הטיפול באקמו היא "לקנות זמן" על מנת לאפשר טיפול במחלה אשר בשלב החריף שלה מסכנת חיים. אקמו אינו מכשיר המטפל במחלה הבסיסית שיש לאדם, הוא אינו יודע להבריא איברים אך יודע לשמר איברים כדי שלא יפגעו מחוסר חמצן או לחץ דם.
מהי שיטת הטיפול בECMO וכיצד היא עובדת בפועל, למשל מבחינת בדיקות, פרוטוקול הטיפול וכדומה?
לאחר חיבור חולה למכונת האקמו מועבר החולה לטיפול נמרץ שם הוא מטופל על ידי צוות ייעודי המורכב מאחיות, מפעילי מכונת לב ריאה (שנקראים פמפיסטים) ורופאים שכולם מוכשרים לטיפול בחולי אקמו. את הצוות מלווה גם טכנולוג רפואי שמתמחה בתחזוק הטכני של המכשיר.
החולה מחובר לציוד רב לשם ניטור מצבו באופן רציף על מנת לזהות ולטפל במצבים מסכני חיים.
האקמו כאמור אינו חלק מהטיפול אלה מכונה משמרת חיים ולכן בשלב זה יש להמשיך טיפול במחלת הבסיס של החולה לדוגמא טיפול אנטיביוטי, צינתור ואף כימותרפיה.
במי מטפלים בשיטה זו? מי זקוק לאקמו?
הנחת הבסיס בטיפול באקמו היא שמחלת הבסיס הפיכה בטווח הקצר. הסממנים הבסיסיים הם אי ספיקה נשימתית הפיכה או אי ספיקה לבבית הפיכה אך בכל יום יש הרחבה של ההתוויות.
האם טיפול באקמו מתאים לכל גיל?
ההתוויה לטיפול באקמו ECMO בעבר הוגבלה לגיל 65. כעת בהנחיות איגוד האקמו העולמי הוסרה ההנחיה של הגיל אך יש אזהרה שאומרת "שאין ספק שהתוצאות טובות יותר ככל שהמטופל צעיר יותר".
האם האקמו כואב?
לרוב החולים מורדמים בזמן החיבור לאקמו ואינם סובלים מכאבים.
חולים אשר מחוברים בזמן ערות מטופלים באילחוש מקומי וגם אינם מלינים על כאבים. עם זאת יש לזכור שאלו החולים הקשים ביותר ומטופלים נגד כאבים בצורה רציפה.
האם יש סיכונים באקמו?
חולה המחובר לאקמו הוא חולה בסכנת חיים. הסיכונים הנם גדולים אך מדובר בחולים שללא אקמו לא שורדים כלומר זו פעולה מצילת חיים.
מה הם אחוזי ההצלחה בטיפול זה?
סיכויי ההצלחה תלויים במחלת הבסיס של החולה יש מחלות בהן סיכויי ההצלחה הם מעל 50% וישנן מחלות בהן הסיכוי נמוך או גבוה יותר. יש לציין שגיל החולה ומחלות רקע הם גורם משפיע גדול.
האם ישנן תופעות לוואי?
כמובן שיש תופעות לוואי בטיפול בחולה אשר מאושפז במצב קשה ומחובר לאקמו לתקופות ארוכות וככל שהזמן ארוך יותר כך כמות תופעות הלוואי עולה. תופעות הלוואי המרכזיות קשורות לפקקת ורידים דימומים ותסחיפי דם.
האם לוקחים תרופות בטיפול ואם כן, איזה?
אקמו אינו תרופה ולכן יש לטפל בחולה במחלה הבסיסית. כמו כן הטיפול באקמו מחייב טיפול בנוגדי קרישה.
