מהי אי ספיקת לב?
תסמונת אי ספיקת הלב היא תגובה של הגוף למצב בו הלב לא מצליח לספק את צרכיו. הלב אמור להזרים דם לכל איברי הגוף כאשר הדם נושא את כל אותם המרכיבים שנדרשים להישרדותם ותפקודם של כל איברי הגוף.
בכל אותם המצבים בהם תפקוד הלב נפגע, צפויים להופיע תסמיני אי ספיקת הלב.
סוגים של אי ספיקת לב
אי ספיקת לב שמאלית
הלב מחולק לשני חדרים ושתי עליות. העלייה הימנית מקבלת את הדם ה"מלוכלך" הלא מחומצן עם דו תחמוצת הפחמן מהגוף ומעבירה אותו לחדר הימני אשר דוחף את הדם לריאות שם הדם מתחמצן שוב ("מתנקה") וזורם דרך ורידי הריאה לעליה השמאלית אשר דוחפת את הדם הנקי לחדר שמאל שדוחף את הדם הנקי לכל איברי הגוף. אי ספיקת לב שמאלית היא מצב בו החדר השמאלי של הלב נפגע מסיבות שונות ומתפקד באופן חלקי בלבד. המטופל סובל מקוצר נשימה בעיקר.
אי ספיקת לב ימנית
אי ספיקת לב ימנית היא מצב בו החדר הימני של הלב נפגע מסיבה כלשהי ומתפקד באופן חלקי בלבד. התופעה תתבטא בצבירת נוזלים: בצקות שמתחילות בקרסוליים ועוברות לשוקיים, לירכיים ואפילו לגב. הכבד נעשה מוצף בדם ותפקודו נפגע.
אי ספיקת לב מיטרלית קלה
אי ספיקת לב מיטרלית קלה היא תופעה שאינה קשורה כלל לאי ספיקת לב. המסתם המיטרלי הוא המסתם שבין העלייה השמאלית לחדר השמאלי ותפקידו למנוע חזרה של דם מהחדר השמאלי לעליה השמאלית כאשר החדר מתכווץ ובכך לשמור על תפוקת לב תקינה. במצבים מסוימים, המסתם לא מסגר במידה הרמטית ונצפית באקו חזרה של דם מהחדר לעלייה השמאלית. כאשר התופעה קלה היא חסרת משמעות, כאשר התופעה משמעותית ביותר, יש לשקול ניתוח להחלפת המסתם.
מהם הגורמים לאי ספיקת לב?
טווח הקשת של הגורמים לאי ספיקת הלב רחבה מאוד וכוללת גורמים כגון: אוטם בשריר הלב, יתר לחץ דם, סוכרת, תפקוד יתר או בחסר של בלוטת המגן, תגובה לזיהומים נגיפיים שונים (כגון נגיף השפעת וגם נגיף הקורונה) הפרעות קצב ועוד.
האם אי ספיקת לב היא שכיחה ומי בקבוצת הסיכון לסבול ממנה?
אי ספיקת הלב היא תסמונת שכיחה כאשר ההערכה היא כי שבסביבות 2% מהאוכלוסייה הכללית סובלים ממנה. שכיחות המחלה עולה עם הגיל עד כדי מעל ל- 10% מהמבוגרים בני 75 ומעלה.
שכיחות אי ספיקת הלב נמצאת במגמת עליה לאור ההזדקנות של האוכלוסייה הכללית: כיום אנשים חיים יותר שנים. כמו כן, ישנה התקדמות בטיפול במצבים של פגיעה לבבית קשה לדוגמה, כיום יודעים לתת טיפול טוב יותר לאחר התקפי לב. כתוצאה מכך, פחות אנשים מתים מההתקף אבל נשארים עם לב פגוע שמתפקד פחות טוב ומפתחים בהמשך אי ספיקת לב.
בגילאים שמתחת ל 65, קיים רוב לאוכלוסייה הגברית הסובלת מהפרעה ביכולת הלב להתכווץ, תופעה הנקראת: אי ספיקת לב סיסטולית. זאת בשעה שבגילאים המבוגרים יותר (מעל 65) קיים רוב לאוכלוסיית הנשים הסובלות מהפרעה בתפקודו ההרפייתי של הלב, תופעה הנקראת: הפרעה דיאסטולית.
בסיכון לפתח אי ספיקת לב נמצא כל חולה הסובל מגורמי הסיכון למחלת לב הפוגעת בערקי הלב: אנשים הסובלים מסוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, עישון, השמנת יתר ורקע משפחתי של מחלת לב.
מעבר לכך קיימים גם מצבים נדירים יותר כגון הפרעה בתפקוד הלב שמתרחשת לקראת סוף ההיריון ובחודשים הראשונים שאחריו או הפרעה בתפקוד הלב שנגרמת לאחר חשיפה לעומס נפשי גבוה באופן חריג.
מהם התסמינים לאי ספיקת לב?
תסמיני אי ספיקת הלב כוללים בהתחלה עייפות רבה ותשישות לא מוסברת, החולה מרגיש שהוא רוצה רק להניח את הראש, לישון במיטה.
בהמשך יופיע קוצר נשימה: הרגשה של חוסר אוויר בביצוע פעולות שכרוכות ברמת מאמץ מאמץ שהחולה היה מורגל אליו.
תסמיני המחלה מתקדמים במידה ואינם מטופלים וקוצר הנשימה מחמיר בהדרגה ומופיע במאמץ קל יותר וגם במנוחה.
בלילה, מתבטאת אי ספיקת הלב בחוסר יכולת לשכב פרקדן והכרח בהגבהת החלק שעליו מניחים את הראש במיטה על ידי הוספת כריות. הסובלים מאי ספיקת לב נדרשים לקום מספר פעמים בלילה לתת שתן ובמקרים מתקדמים יותר, מתעוררים באמצע הלילה משינה עקב חוסר אוויר ונדרשים לשבת במיטה עד שקוצר הנשימה חולף או ללכת ולפתוח חלון כדי לקבל אוויר לכאורה.
תסמינים אלה מכוונים להפרעה בתפקוד החדר השמאלי של הלב.
בהפרעה בתפקודו של החדר הימני יופיעו בצקות: נפיחות בתחילה בקרסוליים אשר עם התקדמות אי ספיקת הלב עולה לכיוון השוקיים, הירכיים ואף לגב.
במקרים הקשים יותר תופיע נפיחות של הבטן כביטוי לצבירת נוזלים בחלל הבטן, תופעה שנקראת מיימת. במצבים קשים אלה, קיימת בצקת: נפיחות גם של דופן המעי עם ירידה בספיגת האוכל. החולה עשוי להישאר באותו משקל גוף אבל זה יהיה מורכב מיותר "מים" ופחות שריר.
איך מאבחנים אי ספיקת לב?
אבחנה של אי ספיקת לב מבוצעת בשילוב של מספר מרכיבים. בשלב ראשון, המטופל אמור להגיע לרופא המטפל ולציין את השינוי שחל במצבו הפיזי. הרופא יזהה את התסמינים של אי ספיקת הלב וזה חשוב מאוד בשלב הראשון באבחנה.
לאחר שהרופא ישמע את תלונותיו של המטופל ויבדוק אותו, הרופא יקבל בבדיקה הגופנית רמזים לכך שתלונותיו של המטופל עלולות לכוון לאי ספיקת הלב וישלח את המטופל לביצוע בדיקות הדמיה, בראשן בדיקת האקו שהיא הבדיקה הפשוטה ביותר והיעילה ביותר לאבחון אי ספיקת לב.
איך מטפלים באי ספיקת לב?
אי ספיקת לב היא תסמונת שמטבעה נוטה להחמיר עם הזמן. לעיתים מאוד רחוקות, מי שלוקה בה מחלים מהתסמונת ותפקוד ליבו חוזר להיות תקין. זה קורה בעיקר במצבים של פגיעה בלב כתוצאה מזיהום נגיפי או מהפרעת קצב.
הטיפול התרופתי באי ספיקת הלב אף הוא אינו מרפא אלא מאט את התקדמות התסמונת.
הטיפולים באי ספיקת הלב כוללים בשלב ראשון הקפדה על קיום אורח חיים בריא, שמירה על משקל תקין, הימנעות מעישון וטיפול בגורמי הסיכון האחרים ביניהם סוכרת, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם.
ישנן תרופות לטיפול באי ספיקת לב?
הטיפול התרופתי באי ספיקת לב כולל היום תכשירים מארבע קבוצות תרופות אשר כל אחד מהתכשירים אמור להילקח במינון המרבי שהמטופל מסוגל לשאת מבלי לפגוע באיכות חייו.
ככל שהמינון יהיה קרוב למינון המרבי המומלץ, התועלת של הטיפול התרופתי גבוהה יותר.
בנוסף, קיימים סוגי קוצבים שאנו נעזרים בהם לטיפול בחולי אי ספיקת הלב: קוצב רגיל המיועד לחולים עם דופק איטי מדי וקוצב שיודע לזהות הפרעת קצב מסכנת חיים השכיחה יותר באוכלוסיית חולי אי ספיקת הלב שנקרא – דפיברילטור.
במצבים בהם קיימת הפרעת הולכה חשמלית בלב, התכווצות הלב היא א-סינכרונית: הדפנות לא מתכווצות באופן סינכרוני וכך דופן אחת מתכווצת וזו שמולה רפה כך שיעילות התכווצות הלב נפגעת. קיצוב בו זמנית של שני חדרי הלב באמצעות הקוצב מסייעת בשיפור מצבם של חולי אי ספיקת הלב אשר סבלו מהפרעת הולכה חשמלית בלב.
משום שהלב מספק את צרכי כל איברי הגוף, עם הירידה בתפקודו מתרחשים שינויים בתפקודם של אותם האיברים עם הפרעה בתפקודי הכליה, הכבד והריאות, חולשת שרירים ובלבול.
האם הטיפול מאריך חיים?
הטיפול באי ספיקת לב ללא כל ספק מאריך את חיי החולים במחלה תוך שיפור גם באיכות חייהם. מצד שני, הטיפול אינו מרפא אלא רק מעכב את התקדמות התסמונת.
למרות שקיים קושי בטיפול בחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת, הטיפול התרופתי הנוכחי ללא ספק מאריך משמעותית את תוחלת החיים של החולים.
במצבים בהם המחלה מתקדמת, הטיפול התרופתי כבר לא מספיק. בשלבים אלה המטופל מוגדר כסובל מאי ספיקת לב מתקדמת. ברוב המקרים, ניתן לשנות במעט את תשלובת הטיפול התרופתי ולהתאימה יותר למצבו של המטופל.
במצב של מחלה מתקדמת, נדרש לשקול האם המטופל מסוגל לעמוד בטיפולים מתקדמים או לא. כשמדובר בחולים מבוגרים או שיש להם מחלות רקע מורכבות, ננסה לשפר את הטיפול התרופתי כך שיביא לשיפור מיטבי באיכות חיי המטופל.
למטופלים עם אי ספיקת לב מתקדמת ללא מעורבות ופגיעה בתפקודן של מערכות הגוף האחרות, ניתן להציע טיפול באמצעות מכשיר מכני התומך בתפקוד חדר שמאל של הלב או אפילו בהשתלת לב.
סיבוכים של אי ספיקת לב
הסיבוכים של אי ספיקת לב הן תופעות שקשורות במהלך המתקדם של המחלה והשפעותיה על מצבו הכללי של החולה בה. כשהחולה מגיע לאי ספיקת לב במצב מתקדם (תופעה אשר לעיתים נקראת אי ספיקת לב סופנית). כלומר, בדומה למחלות כרוניות אחרות כגון סוכרת, עודף שומנים בדם או מחלת ריאות כרונית שנגרמה כתוצאה משנות עישון רבות, אי ספיקת לב גם היא מצב כרוני אשר אינו ניתן לריפוי מלא.
חולה הסובל מאי ספיקת לב, בדומה למחלות האחרות שתוארו קודם, יידרש לטיפול תרופתי לכל ימי חייו. מטרת הטיפול להשיג איכות חיים טובה יותר, שיפור בתוחלת החיים באמצעות האטת התקדמות המחלה. הדגש על האטת ההתקדמות משום שלא ניתן להירפא מאי ספיקת לב. משום כך, עם התקדמות השנים, באה לידי ביטוי ההשפעה של תפוקת הלב הנמוכה על תפקוד איברי הגוף כולם.
בשלב ראשון תרד היכולת התפקודית: החולה מתקשה לבצע פעולות שביצע קודם לכן, מתעייף בהליכה ומתקשה בעליית מדרגות. גם השינה תהיה פחות טובה עם צורך בהרמת ראש המיטה ויקיצה באמצע הלילה עקב קוצר נשימה וכן צורך במתן שתן לעיתים תכופות יותר במשך הלילה.
בהמשך, תופיע צבירת נוזלים עם בצקות ברגליים שבמצבים הקשים מתבטאת גם בצבירת נוזלים בחלל הבטן: מיימת.
במצבים מתקדמים של אי ספיקת הלב קיימת גם ירידה במשקל הגוף, הפרעה בתפקודי הכליות והכבד ובלבול משמעותי.
