הקמתו של בית החולים בילינסון, בשנת 1936, היוותה נדבך חשוב בבניית היישוב היהודי בארץ ישראל. בית החולים החדש נועד לשרת את בני מושבות יהודה והשרון. עם העלייה בדרישה לשירותים רפואיים, הוקם בשנת 1942 גם ביה''ח השרון.
ביה''ח בילינסון עם פתיחתו בשנת 1936
בינואר 1996, אוחדו שני בתי החולים, בילינסון וגולדה-השרון, למרכז רפואי אחד - מרכז רפואי רבין ע''ש ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין ז''ל – המרכז הרפואי הגדול והמוביל בישראל.
מרכז רפואי רבין השכיל, לכל אורך הדרך, לבסס את מעמדו כקובע סטנדרטים חדשים בטיפול הרפואי וכפורץ דרך בטכנולוגיה ובידע, וזאת תוך שמירה על רמה גבוהה של טיפול סיעודי ויחס אישי למטופל ולמשפחתו.
ביה''ח בילינסון (1936 - 1995)
התרומה הראשונית להקמתו של בית החולים ''בילינסון'', הגיעה מפועלי ארץ ישראל, אשר הקדישו כל אחד שני ימי עבודה למען מטרה זו. כך נחנך
ב-1936 ''בית החולים למושבות יהודה והשרון'', אשר לימים הפך ל''בית החולים בילינסון'', על שמו של ד''ר משה בילינסון, רופא ויו''ר הוועד המפקח של קופ''ח ומי שהחליט על הקמת בית החולים.
חדר ניתוח בשנת 1936
חלוץ ומוביל
ביה''ח בילינסון היה חלוץ ומוביל בביצוע פעולות כירורגיות ובהקמת יחידות ומחלקות רפואיות שתרמו להתפתחותו המהירה, מ- 70 מיטות בלבד עם הקמתו, ליותר מ- 1,000 מיטות היום. בבילינסון הוקם בנק הדם הראשון
(1938), הושתלה הכליה הראשונה בארץ מאם לבנה (1964) והתבצעה השתלת הלב הראשונה בישראל - שנה אחת בלבד לאחר השתלת הלב הראשונה בעולם (1968). ב- 1995 התבצעה בבילינסון השתלת הלב המלאכותי הראשונה בישראל.
בילינסון התמיד לאורך כל הדרך במסורת של חלוציות וראשוניות: ב-1970 נפתח מכון הלב הראשון בישראל. בשנת 1975 נפתחה היחידה הראשונה לטיפול נמרץ בפג וביילוד בישראל. בבית החולים נפתחו מחלקת העור הראשונה בישראל, וכן המכון הנפרולוגי ויחידת הדיאליזה הראשונים במדינה.
כוננות מלחמת המפרץ
ילדים במרכז
מסורת ההובלה נמשכה גם בעשור האחרון של המאה ה-20: בשנת 1991 נפתח ''מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל'', ביה''ח לילדים הגדול והמתקדם במזה''ת. הקמת המרכז, על בסיס מחלקות הילדים של בתי החולים בילינסון וגולדה-השרון, התאפשרה הודות לתרומתה הנדיבה של משפחת שניידר.
הומניות ללא גבולות
ביה''ח בילינסון נוטל על עצמו משימות הומניות, לאומיות ובינלאומיות, כגון טיפול בעולים ממדינות בריה'מ ומאתיופיה או משלוח צוותים רפואיים לסיוע באזורים מרוחקים מוכי מצוקה. בשנת 1986, לדוגמא, שיגר ביה''ח צוותי סיוע רפואי לנפגעי אסון הדליפה בכור הגרעיני בצ'רנוביל, ומאז מאורעות -1939-1936 בהם הגישו רופאי בילינסון עזרה לנפגעי הטרור הערבי ובכל מלחמות ישראל, ממשיך ביה''ח לשמש עורף רפואי לכוחותינו, ולהגיש טיפול איכותי לנפגעי הקרבות.
מובילים באקדמיה ובמחקר
מיום הקמת ביה''ח, לוותה העשייה הרפואית בפעילות אקדמית ומחקרית ענפה.
רופאי בית החולים בילינסון היו בין יוזמי הקמת ביה''ס לרפואה ע''ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב. פרופ' אנדריי דה-פריס, חתן פרס ישראל, מי שהיה מנהל מחלקה פנימית ד' ומנהל ביה''ח, היה הדיקאן הראשון של ביה''ס לרפואה.
מכון רוגוף וולקום למחקר, שהוקם בשנות ה-70 כמכון מחקר ייחודי, היווה את הגרעין להקמתו של המרכז למחקר רפואי ע''ש פלסנשטיין, הכולל כיום כ-50 מעבדות. בין חידושי הרפואה שמקורם בבילינסון נמנים תסמונת ע''ש לרון, גילוי גן אחראי לרככת, ופיתוחים כגון נסיוב נגד ארס נחשים, מכשיר הלייזר הנפוץ ''שרפלן'', שרוול מיוחד הנקרא לימפה פרס, שמונע הצטברות של נוזלי ליפמה ברקמות, לאחר כריתת שד, וליטוטריפטר-מכשיר לריסוק אבני כליה.
עם ייסודו של ביה''ח בשנת 1936, נפתח גם בית הספר לסיעוד, המהווה כיום מוסד אקדמי המקנה תואר בוגר אוניברסיטה (.M.A) בסיעוד.
ביה”ח גולדה-השרון (1942 - 1995)
בשנת 1942, במטרה לקצר את התור לניתוחים, החליטה הנהלת קופ''ח כללית להקים שלוחה לבית החולים בילינסון. בשלב ראשון הוחכר מבנה חד-קומתי ושמו נקבע כ'' בילינסון ב' ''. בראשית שנות ה-50 הוסב שמו לבית חולים ''השרון'', וב-1982 הוחלף שמו ל''גולדה-השרון'', ע''ש הגב' גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שהייתה גם יו''ר הוועד המפקח של קופ''ח כללית.
קומץ רופאים מנתחים מבילינסון, ובראשם מנתח צעיר בשם ד''ר נח פלר, הם שהיוו את הגרעין המייסד של בית החולים השרון. בהמשך נפתחו בזו אחר זו מחלקות רבות אשר במסגרתן ניתנו טיפולים ייחודיים, ובית החולים הפך חלוץ ומוביל בטיפול רפואי ובאבחון, תוך כדי התפתחות מהירה, מ-28 מיטות בתחילת הדרך לכ- 400 מיטות כיום.
פרופ' נח פלר ז''ל-המנהל הראשון של ביה''ח
עם הפנים לקהילה
בית החולים גולדה-השרון מתאפיין באווירה משפחתית, ברמה מקצועית גבוהה, בגישה אנושית ובאוריינטציה קהילתית. רופאי בית החולים השתלבו בעבודה המקצועית הקהילתית ורופאי הקהילה השתלבו בעבודה בבית החולים, השתלבות הדדית זו תרמה להעלאת רמת השירות הרפואי בקהילה. בית החולים הפך למרכז רפואי אזורי, המסונף לביה''ס לרפואה ע''ש סאקלר באוניברסיטת ת''א ובו מתרחשת פעילות אקדמית ומחקרית ענפה. ביה''ח היווה מראשיתו מרכז קליטה לרופאים עולים, והיה בין הראשונים שהפעילו קורסים להכשרת רופאים עולים.
בשדה המחקר
בבית החולים ''גולדה השרון'' נערכו מחקרים חשובים ונמצאו ממצאים רפואיים רבים אשר זכו להכרה בעיתונות המקצועית היוקרתית בעולם, ביניהם מחקרים בתחום הפוריות, גילוי אחד מסוגי אי התאמת קבוצות הדם, גילוי ''המוגלובין השרון'' ו''המוגלובין פ''ת'' ומחקרים בתחום ההמטולוגיה והמיקרוסקופיה האלקטרונית.
מרכז רפואי רבין (1996 - היום)
בשנת 1996 אוחדו שני בתי החולים בילינסון וגולדה-השרון למרכז רפואי אחד - מרכז רפואי רבין. באותה השנה, לראשונה בישראל, הושתלה במרכז אונת כבד שנתרמה מאם לבתה. ב- 1997 הוקם בו המרכז הכוללני לרפואת נשים הגדול מסוגו בישראל וב- 1998 התבצעה השתלת כליות מוצלבת בין שני בני זוג - יהודי וערבי. ב- 1999 נעשה שימוש בטכניקה של צנתורי מוח כתחליף לניתוחי מוח פתוחים וב-2001 התבצע ניתוח הלב הראשון בישראל באמצעות מערכת רובוטית.
לחץ כאן לפירוט אודות מרכז רפואי רבין
