א. צהבת נגיפית מסוג A (הפטיטיס A) – במחלה זו הנגיף עובר במגע עם מזון או דרך הפרשות מזוהמות או סביבה לא נקיה. המחלה נפוצה בעיקר באיזורים בעולם שיש בהם שכיחות גבוהה של המחלה אך ישנן גם התפרצויות בארץ.
את הצהבת הנגיפית מסוג A מאבחנים על ידי בדיקת דם לנוגדנים שיכולה להראות האם מדובר בזיהום חריף או לחילופין שהמטופל נחשף בעבר לווירוס והבריא.
אין טיפול ספציפי למחלה זו אך בדרך כלל מדובר במחלה חולפת ללא משמעות לטווח רחוק. הבשורה המשמחת היא שקיים חיסון יעיל לנגיף.
ב. צהבת נגיפית מסוג B (הפטיטיס B) – מחלה זו עוברת מאדם לאדם ביחסי מין לא מוגנים, במגע עם דם נגוע או מאם נשאית ליילוד. הנגיף המידבק גורם בדרך כלל למחלה חריפה. לעיתים הווירוס יכול לגרום למחלה כרונית שיכולה להיות שקטה ויציבה למשך שנים שיכולה להתפרץ ולגרום לפגיעה בתפקוד התקין של הכבד, שחמת כבד וסרטן של תאי הכבד.
לחולים עם מחלה כרונית חשוב מאוד להיות במעקב. אין טיפול מרפא לצהבת B. מטרת הטיפולים הקיימים היא לדכא את פעילות הנגיף ולהפחית את הסיכון לסיבוכים שלו. יש חיסון יעיל להפטיטיס B אותו מקבל כל ילוד במסגרת תכנית חיסוני השגרה וכך גם עובדי בריאות, עובדים במוסדות סיעודיים, מי שטס לארצות עם שכיחות יתר של הפטיטיס B. החיסון מומלץ לכל מי שסובל ממחלת כבד או מועמד להשתלות איברים.
בשנים האחרונות קיים מאמץ מחקרי למציאת תרופות חדשות לצהבת נגיפית מסוג B, שיובילו לריפוי הנגיף ולא רק לדיכוי פעילותו. מחקרים אלו צפויים להגיע גם לארץ ולמכון הכבד בבית חולים בילינסון.
ישנה חשיבות מרובה למעקב סדיר אחרי נשאים של הנגיף לזיהוי התפרצויות ולטיפול ומניעת סיבוכים הקשורים בנגיף.
ג. צהבת נגיפית מסוג D (הפטיטיס D) - נגיף ההפטיטיס D הינו וירוס שיכול להתקיים רק בחולים נשאים של נגיף ההפטיטיס B. נוכחות שני הנגיפים יחד יכולה לגרום למחלה חמורה יותר עם סיכון גבוה יותר לסיבוכי המחלה. הטיפול היחידי שמאושר כיום הוא טיפול בזריקות פגאינטרפרון עם יעילות מוגבלת. גורמי הסיכון להידבקות בצהבת נגיפית D הם כמו בנגיף מסוג :Bהפרשות מזוהמות, מזון והימצאות באיזורים בעולם שיש בהם שכיחות גבוהה של המחלה.
ישנם מחקרים מרובים למציאת תרופות חדשות לטיפול בנגיף, חלקם בשלבים מאוד מתקדמים של פיתוח, כך שניתן לצפות לבשורות בתחום בשנים הקרובות.
ד. צהבת נגיפית מסוג C (הפטיטיס C) - במשך שנים היווה נגיף ההפטיטיס C גורם משמעותי לפגיעה כבדית כולל שחמת כבד וצורך בהשתלת כבד. נגיף ההפטיטיס C עובר במגע עם דם מזוהם ולעיתים נדירות ביחסי מין לא מוגנים או מאם ליילוד. הנגיף יכול לגרום לתופעות לוואי גם מחוץ לכבד כולל פגיעה בכליות, דלקת פרקים, תופעות עוריות וגידולים של מערכת הדם.
בשנים האחרונות, פותח טיפול ייחודי התוקף את הנגיף ומביא לריפוי מלא מהנגיף בטיפול של 8-12 שבועות. לטיפול זה תופעות לוואי מועטות והוא מוביל למהפכה בטיפול בנגיף והכרזה על הנגיף כבר- הכחדה על ידי ארגון הבריאות העולמי.
במכון הכבד בבית חולים בילינסון קיימת תכנית ייחודית למעקב וטיפול בנשאי הפטיטיס C עם הצלחה טיפולית יוצאת מן הכלל ומעבר למקובל. התכנית כוללת הערכה לא פולשנית של חומרת הפגיעה בכבד, התאמת הטיפול לכל מטופל וליווי על ידי אחות ייעודית לטיפול במחלה זו.
על ידי טיפול וריפוי מהנגיף ניתן להפחית את סיבוכי המחלה כולל הפחתת שחמת כבד, סרטן של תאי הכבד וצורך להשתלות כבד על רקע זיהום בהפטיטיס C.
ה. צהבת נגיפית מסוג E (הפטיטיס E) - מדובר בנגיף יחסית נדיר, אשר שכיחותו יותר גבוהה במדינות מסוימות כגון הודו ודרום מזרח אסיה. הנגיף מועבר על ידי מגע עם מזון או הפרשות מזוהמות או סביבה לא נקיה.
המחלה בדרך כלל קלה וחולפת מאליה אך אצל נשים בהריון או מדוכאי מערכת החיסון יכולה להתפתח מחלה קשה עם אי ספיקת כבד שעלולה להוביל אפילו לצורך בהשתלת כבד.
אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת דם שמאתרת נוגדנים בדם או בדיקה להימצאות הנגיף בדם ואין חיסון או טיפול יעיל לנגיף.
