חיפושים נפוצים

מהי תסמונת המעי הרגיז/רגיש ולמה היא גורמת?

תסמונת המעי הרגיש (או הרגיז), או בשמה המדעי IBS, היא מצב שכיח מאוד המופיע אצל 20%-10% מהאוכלוסייה בעולם המערבי. עוצמת התסמינים ותדירותם משתנה מאדם לאדם, ויכולה לנוע מתסמינים קלים מאוד שאינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי, ועד לתסמינים קשים ותדירים הפוגעים באיכות החיים. הפרעות אלו מאופיינות על ידי כאב בטן כרוני, תפיחות הבטן ואי-סדירות ביציאות. ההתבטאות של תסמונת המעי הרגיש אינה אחידה, יש הסובלים מעצירות, יש משלשולים, יש הסובלים משניהם לסירוגין ואצל אחרים הבעיה העיקרית היא כאבי בטן וגזים.

ממה נובעת תסמונת המעי הרגיז? 

מחקרים מצאו שבקרב אלו שסובלי מתסמונת המעי הרגיש ישנו שינוי בציר המקשר בין המוח לבין מערכת העצבים של מערכת העיכול ולהפך. מדובר בהפרעה בתנועתיות המעי, שעלולה להוביל לשלשול או לעצירות כתסמין בולט; עלייה בתחושת הכאב, המתבטאת בסף כאב נמוך במיוחד שמוביל לכאבי בטן גם במקרים שבהם רוב האוכלוסייה אינה חשה כאב; וכן סיבות פסיכו-סוציאליות, כגון דיכאון או חרדה. ישנם גם גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים כגון זיהום חולף שמותיר את המעי רגיש יותר, גם עם הזיהום עצמו כבר חלף.

האם ישנה אוכלוסיה שנמצאת בסיכון גבוה יותר ללקות בתסמונת המעי הרגיז? 

תסמונת המעי הרגיש היא בעיה כרונית, שתסמיניה מתחילים בדרך כלל בשנות העשרה המאוחרות עד שנות העשרים. ישנן יותר נשים מגברים אשר לוקים בתסמונת זאת.

איך מאבחנים את התסמונת?

אם אי הנוחות או הכאב נמשכים לפחות שלושה חודשים, שימו לב האם תדירות היציאות השתנתה: יותר משלוש ליום או פחות משלוש לשבוע. כמו כן, כדאי לשים לב למרקם הצואה, לתהליך התרוקנות שאינו תקין, ליציאה מלווה ריר או לתחושת חוסר התרוקנות מלאה ולתפיחות הבטן. שימו לב, שחלק מהתלונות הללו חולפות לאחר ההתרוקנות והן לא מופיעות בשעות הלילה או מעירות משינה. עוד תסמינים הם צרבת, כאבים בחזה, עייפות, חרדה ודיכאון.

לאחר שבדקתם את התסמינים שהוזכרו, כדאי לפנות לרופא המטפל. בעבר אובחנה התסמונת על "דרך השלילה", כלומר החולה נדרש לעבור בדיקות רבות מאוד לפני שהרופא קבע אבחון זה. בשנים האחרונות הרופאים מאבחנים IBS  באופן "חיובי" , משמע על פי  קריטריונים המכונים "המדדים של רומא". בעזרתם ניתן לקבוע את האבחון בביטחון סביר.

האם זו מחלה מסוכנת?

לא, מדובר בתסמונת שכיחה הגורמת לחולי רב ולפגיעה קשה באיכות החיים, פגיעה בכושר העבודה, בהשתכרות ובזוגיות, אך היא אינה מסוכנת.

מהן דרכי הטיפול?

א. טיפול תזונתי: כ-50% מתלונות הסובלים מתסמונת המעי העגיז מדווחים על החמרה בתסמינים לאחר ארוחות, לכן השלב הראשון יכלול טיפול תזונתי, בו מומלץ להכין תפריט אישי בעזרת תזונאית מוסמכת.
לסובלים משלשולים מומלץ לנהל סדר יום תזונתי המורכב מארוחות קטנות יחסית ולעיתים קרובות יותר, מומלץ ללעוס היטב את המזון, לאכול לאט ובאווירה רגועה ולהימנע משתייה מוגזת.

ב. טיפול תרופתי: אם השינויים התזונתיים לא הועילו, לעתים אין בררה אלא לפנות לטיפול תרופתי. הטיפול התרופתי המומלץ משתנה בין חולה לחולה, הוא תלוי בעצמת התסמינים ותדירותם. ישנה חשיבות גדולה למה שמכונה: "מה הכי מפריע" או כפי שהרופאים מכנים זאת "התסמין הדומיננטי". הטיפול התרופתי תלוי כמובן גם ברקע הרפואי של המטופל והאם הוא נוטל תרופות נוספות. 

תרופות שהוכחו כיעילות כוללות תכשירים המיועדים להפיג תסמין בודד. לדוגמא, אם המטופל סובל מעצירות, מומלץ על טיפול במשלשלים. במקרים של ריבוי גזים ותפיחות אפשר להשתמש בתרופות נוגדות התכווצות וכך הלאה. 

לעתים תרופות לתסמין בודד אינן יעילות, כך לדוגמה אדם שסובל מכאב בטן ועצירות, לא יסתפק במשלשל שיפתור רק את בעיית העצירות ולא יטפל כלל או אפילו יגביר את כאב הבטן, משמע יש לחפש במקרים מסוימים תכשיר שיענה על כל הדרישות.

ג. טיפולים התנהגותיים: במקרים שבהם עולה הצורך להעניק למטופל פיתרון כולל ייעשה לעתים שימוש בתכשירי נוגדי דיכאון או היפנוזה רפואית ודמיון מודרך שהוכחו כיעילים במקרים מסוימים.
חשוב לציין כי אין מדובר בתרופות שמיועדות לטפל "בבעיה נפשית"  אלא בתכשירים שמפחיתים כאב ורגישות יתר של המעי.

מהם אחוזי ההצלחה של טיפולים רפואיים?

סיכויי ההצלחה של הטיפול בתסמונת הם גבוהים באופן יחסי ונעים בין  80%-40%

היחידה לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי מהווה מרכז רב תחומי המקיף את כלל דרכי האבחון ומספק טיפול מהשורה הראשונה באמצעות רופאים, דיאטניות, פסיכולוג ופסיכיאטר. היחידה נמצאת בקשר הדוק עם מטפלים ברפואה אלטרנטיבית ומקדמת מחקר חדשני ופורץ דרך בתחום, תוך שיתוף פעולה עם המרכזים המובילים לטיפול בתסמונת המעי הרגיש בארץ ובעולם.