נשים
  • ד"ר דניאל נשיא, רופא בכיר בבית חולים לנשים בבילינסון

לידת תאומים

בבית חולים לנשים בבילינסון מתרחשות קרוב ל- 9,000 לידות בשנה מתוכן כ- 240 לידות תאומים, כך שבמשך השנים צברנו ניסיון רב בניהול לידות אלה.

לידות תאומים

שכיחות הריון ולידת תאומים הולכת ועולה בשנים האחרונות עם העלייה בגיל היולדות ובשכיחותם של טיפולי פריון. כיום עומדת שכיחות לידת תאומים בארץ על כ- 5%. חשוב להבין כי לידת תאומים אינה לידה רגילה של שני תינוקות אלא לידה מיוחדת הדורשת צוות מיומן, בעל ניסיון ויכולת להגיב למצבים משתנים בטווח זמן קצר ביותר. לידה שכזו מציבה אתגר בפני היולדת ומלוויה כמו גם בפני הצוות הרפואי המלווה את המשפחה שבדרך ודואג לשלומה ולשלום הרכים הנולדים.

טרם הלידה, בביקור במרפאה, מיון או בהגעה לחדר לידה, מבוצעת הערכה על ידי הצוות הרפואי. נתוניה הרפואיים של היולדת נאספים, היא עוברת בדיקה רפואית מפורטת לרבות ניטור עוברי, בדיקת סונר (אולטרא-סאונד) ובדיקה נרתיקית לפתיחה וסימני לידה. לאחר מכן מתקיימת שיחה עם היולדת ועם מלוויה, בדרך כלל ע"י אחד הרופאים הבכירים, בה ניתן הסבר של האפשרויות העומדות בפני היולדת לגבי מועד ואופן היילוד. כל ההחלטות הנוגעות ללידה מתקבלות בשיתוף ועל פי רצון היולדת, כאשר הצוות המיומן של בי"ח לנשים עומד לרשות היולדת בכל רגע מימות השנה.

ראשית, נתייחס אל סוג התאומים. תאומים יכולים להיות זהים או לא זהים. תאומים לא זהים נוצרים משתי ביציות מופרות ולכן כל עובר נמצא בשק נפרד ומקבל אספקת דם וחומרי מזון משלייה נפרדת. תאומים זהים נוצרים מביצית אחת מופרית המתחלקת לשתיים ויוצרת שני עוברים נפרדים. כתלות בזמן החלוקה, קיימים מצבים שונים בהם העוברים נמצאים בשק מי שפיר אחד עם אספקת דם משלייה בודדת (Monochorionic-Monoamnitic twins), שני שקי מי שפיר עם שלייה אחת (Monochorionic-Biamniotic twins) או שבדומה לתאומים שאינם זהים לכל עובר שק מי שפיר ושלייה משלו (Bichorionic-Biamniotic twins). כל המצבים הללו, למעט תאומים בשק מי שפיר אחד (Mono-Mono), מאפשרים גם לידה נרתיקית (רגילה) באופן בטוח.

מצגים (מנח התינוק)- מבין לידות התאומים, ב- 20% העובר המקדים (התחתון) אינו במצג ראש (לדוגמא, מצג עכוז). במקרים אלה קיימת המלצה ברורה ללידה בניתוח קיסרי, וזאת ללא תלות במצגו של העובר השני. כאשר העובר המקדים הינו במצג ראש (כ- 80% מהמקרים) ניתן ללדת בלידה נרתיקית. במחצית מהמקרים הללו של עובר מקדים במצג ראש, העובר השני שוכב במצג שאינו ראש (לדוגמא, מצג עכוז). על פי רוב כאשר המצגים הינם ראש/ראש, מומלץ ניסיון יילוד נרתיקי. כאשר העובר השני אינו במצג ראש, קיימים שיקולים רפואיים דוגמת היסטוריה של לידות קודמות, גיל ההריון, הערכות המשקל של העוברים ועוד גורמים רבים המשפיעים על ההחלטה על אופן היילוד. קצרה כאן היריעה מלדון בהשפעה של כל אחד ממצבים אלה על ההמלצה לאופן הלידה, על כן בכל מקרה מבוצע דיון של הצוות הרפואי עם היולדת ומלוויה וכך נתפרת חבילת לידה המתאימה למצב הרפואי ולרצונותיה.

לידת תאומים בטוחה תלויה בגורמים רבים אשר לא על כולם יש לנו שליטה. אחת השאלות הנפוצות ביותר היא מה יותר בטוח עבור התינוקות, לידה נרתיקית או לידה בניתוח קיסרי? כמובן שתשובה לשאלה זו הינה עניין מורכב. באוקטובר 2013 התפרסמה ב- New England Journal of Medicine (אחד העיתונים המובילים בעולם הרפואה) עבודה גדולה של ג'ון בארט (Jon FR Barrett) ושותפיו. העבודה כללה מעל 2,800 נשים בהריונות תאומים כאשר העובר המוביל במצג ראש. הנשים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות- ניתוח קיסרי מתוכנן או לידה נרתיקית ובהמשך בוצעה השוואה של התוצאות המיילדותיות. עפ"י הנתונים ממחקר זה, לא נמצא יתרון לניתוח קיסרי מתוכנן מבחינת שיעור הסיבוכים הקשים ביילוד וזאת בהשוואה לנשים בניסיון לידה נרתיקית. לאור הנתונים ממחקר זה, כמו גם מניסיוננו באלפי לידות תיאומים, אנו מעודדים נשים המעוניינות בלידה נרתיקית לעשות כן.

במידה והיולדת מחליטה שהיא מעוניינת בניתוח קיסרי מתוכנן, ההחלטה על מועד היילוד תלויה בעיקר בסוג התאומים. תאומים עם שני שקי מי שפיר ושתי שליות (Bi-Bi) מקובל ליילד סביב שבועות 37-38 בעוד שתאומים החולקים שלייה אחת (Mono-Bi) מקובל ליילד סביב שב' 36-37, וזאת כמובן במידה ולא קיימים סיבוכי הריון המחייבים התערבות מוקדמת יותר.

במידה והיולדת מחליטה על ניסיון לידה נרתיקית, יש להמשיך במעקב שמרני עד המועד כפי שצוין קודם לכן. מומלץ להמשיך במסגרת קופת חולים מעקב גדילה לשני העוברים וניטור דופק עוברי פעם או פעמיים בשבוע זאת על פי המלצות של רופא הנשים המטפל באשה לאורך ההיריון.

בחדר לידה, בין אם היולדת הגיעה בלידה או התקבלה להשראת לידה, היא תפגוש את המיילדת שתלווה אותה במהלך תהליך הלידה ואת הרופא האחראי עליה בחדר לידה. שוב יעברו על נתוניה הרפואיים, היא תחובר למוניטור העוקב אחר פעילות הלב של העוברים ואחר תדירות הצירים, במידת הצורך תבוצע בדיקת סונר נוספת. בכל שלב ושלב היולדת מוזמנת לשאול שאלות את הצוות הרפואי ולהתייעץ בכל התלבטות. על פי רוב נמליץ על אלחוש אפידוראלי במהלך הלידה, וזאת על מנת להקל על כאב כמו גם לאפשר צורך בהתערבות כלשהי במהלך הלידה. משך שהות היולדת בחדר לידה יבוצע ניטור רציף של שני העוברים כדי לדעת ששניהם מרגישים טוב ולא מראים סימני מצוקה.

 הלידה עצמה מתרחשת על פי רוב בחדר לידה ונוכח בה צוות רב הכולל שני רופאים מיילדים, שתי מיילדות, רופא ילדים וכוחות עזר. הסיבה להיערכות זו, רבת המשתתפים, הינה בראש ובראשונה לטובת היולדת ולטובת התינוקות שבדרך. בצורה זו הצוות ערוך להגיב תוך שניות לכל בעיה העלולה להתרחש במהלך הלידה. ישנם מצבים בהם אף יוחלט לבצע את הלידה עצמה בחדר ניתוח (Double setup) וזאת על מנת לחסוך זמן יקר במידה ויהיה צורך לסיום בניתוח קיסרי.

לאחר צאת השליות וסיום הלידה, היולדת מקבלת הדרכה מצוות המיילדות בחדר לידה ובהמשך מהאחיות במחלקת יולדות וילודים לגבי הטיפול בתינוקות, הנקה ורחצה. הצוות כולו מודע לקשיים ולצרכים הספציפיים של נשים המטפלות עכשיו בשני תינוקות ויודע לעזור בעצה שנרכשה בשנים רבות של ניסיון.
והשלב הבא? לבחור שמות. בזה כבר לא נוכל לעזור...