מהן הפרעות קצב לב, מי עלול לסבול מהן במיוחד, איך מזהים ואיך מטפלים וגם, מה חדש בתחום בישראל ובעולם? פרופ' אלון ברששת, מנהל שירות אלקטרופיזיולוגיה, במערך לקרדיולוגיה, בית חולים בילינסון משיב על כל הסוגיות הכרוכות בנושא.
מהן הפרעות קצב לב
הפרעות בקצב הלב הן הפרעות בפעילות החשמלית התקינה של הלב. הפעלה חשמלית של התאים גורמת להתכווצות תאי שריר הלב, התכווצות עליות (פרוזדורים) וחדרי הלב ופעילות תקינה של משאבת הלב. ישנה מערכת הולכה חשמלית מיוחדת בלב הכוללת את אזור הסינוס, אזור ה AV NODE וסיבי הולכה חשמלית מהירים. פגיעה בהפעלה החשמלית או בהולכה החשמלית עלולה להוביל לפגיעה גם בפעילות המכאנית של הלב.
האם קיימים סוגים שונים של הפרעות קצב?
ניתן לחלק את הפרעות הקצב להפרעות קצב איטיות והפרעות קצב מהירות.
תיתכנה הפרעות קצב איטיות משני סוגים: תסמונת הסינוס החולה וחסם הולכה עלייתי-חדרי (פירוט בהמשך).
את הפרעות הקצב המהירות ניתן לחלק להפרעות קצב על חדריות (קשורות לפעילות מהירה של העליות (פרוזדורים) או הפרעות קצב חדריות (פעילות מהירה של החדרים).
מה היא הפרעת קצב הלב השכיחה ביותר?
הפרעת הקצב השכיחה ביותר היא פרפור פרוזדורים. מדובר בהפרעת קצב על חדרי, עם פעילות חשמלית מהירה מאוד של העליות. אחד מכל שלושה אנשים יחווה אירוע של פרפור פרוזדורים במהלך חייו. התופעה שכיחה יותר בגיל מבוגר.
מהם הגורמים להפרעות קצב לב?
הגורמים הם רבים ומגוונים. הפרעות קצב איטיות יכולות להיגרם על ידי תרופות המאטות את דופק הלב, פגיעה מכאנית (לאחר ניתוח/התערבות כירורגית אחרת) במערכת ההולכה החשמלית, הפרעה באספקת הדם (תופעה הנקראת בשפה המקצועית איסכמיה) לתאים החשמליים או למערכת ההולכה, שינויים הורמונליים/מטבוליים (למשל תת פעילות בלוטת התריס), זיהומים ומחלות הקשורות להסננה של תאי דלקת (למשל מחלת הסרקואידוזיס).
הפרעות קצב מהירות יכולות להיגרם עקב מעגל חשמלי (מעין "קצר חשמלי") חריג שאיתו נולדים, נוכחות צלקת שסביבה נוצר מעגל חשמלי מהיר, הפרעה באספקת הדם לתאי שריר הלב (איסכמיה), שינויים הורמונליים/מטבוליים (למשל יתר פעילות בלוטת התריס), תסמונות גנטיות מולדות ועוד.
מהם התסמינים להפרעות בקצב הלב?
למטופלים עם הפרעות קצב יש טווח רחב של תסמינים. ישנם מטופלים א-סימפטומטיים לחלוטין ויש מטופלים החווים אירוע של התעלפות, הפרעת קצב מסכנת חיים ואפילו מוות פתאומי.
התסמינים השכיחים הם חולשה, דפיקות לב מואצות, דפיקות לב לא סדירות, סחרחורת או התעלפות.
כיצד מאבחנים הפרעות קצב לב ואת הסיבה להיווצרותם?
ניתן לאבחן את סוג הפרעת הקצב והסיבה להפרעת הקצב ע"י אנמנזה, בדיקה גופנית, וביצוע בדיקת אק"ג. לפעמים יש צורך בבדיקות מתקדמות יותר כולל הולטר אק"ג (הקלטת אק"ג ממושכת של 24 שעות או יותר), אקו לב, EVENT RECORDER, בדיקה אלקטרופיזיולוגית, ו/או השתלת IMPLANTABLE LOOP RECORDER.
חשוב מאוד להוכיח קשר ישיר בין התלונה (הסימפטומים), לממצאים אובייקטיבים (באק"ג או הולטר אק"ג).
האם הפרעה בקצב הלב עשויה להיות תופעה או אירוע חד פעמי?
ברוב המקרים הפרעות קצב נוטות לחזור והן אינן תופעה חד פעמית.
מי נמצאים בקבוצת הסיכון להפרעות קצב לב?
תלוי בסוג הפרעות הקצב. בראש ובראשונה, חולים המטופלים ע"י תרופות המאטות את הדופק. להלן פירוט של סוגי ההפרעות הנפוצות:
תסמונת הסינוס החולה – בחולים קשישים עם שינויים מבניים בעליות והסתיידות כלי הדם. בחולים עם מחלת לב איסכמית.
חסם הולכה עלייתי חדרי – לאחר ניתוח להחלפת מסתם, לאחר השתלת TAVI. בחולים עם מחלת לב איסכמית.
הפרעת קצב מהירה על חדרית מסוג פרפור פרוזדורים – שכיח יותר אצל גברים ובעיקר מטופלים עם גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סכרת, השמנת יתר, דום נשימה חסימתי, מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב ועוד.
הפרעת קצב מהירה על חדרית מסוג SVT – שכיחה יותר בנשים (פי 2 בנשים), ובגיל מבוגר (פי 5 מעל גיל 65).
הפרעת קצב מהירה חדרית (טכיקרדיה חדרית) – במטופלים עם אי ספיקת לב, במטופלים עם צלקות בשריר הלב, או במטופלים עם תסמונות גנטיות מולדות.
מהו הטיפול בהפרעות קצב לב?
הטיפול בהפרעות קצב איטיות הוא קודם כל טיפול בגורם ההפיך – למשל הפסקת תרופות מאטות קצב או צינתור כלילי בחולה עם מחלת לב איסכמית פעילה.
במידה והגורם אינו הפיך, הטיפול הוא השתלת קוצב לב שיכול לקצב את הלב במהירות שהקרדיולוג קובע.
הטיפול בהפרעות קצב מהירות כולל תרופות המאטות את קצב הלב, תרופות המשפיעות על המעגלים החשמליים בלב או טיפול ע"י צריבה (אבלציה) של אותם מוקדים חשמליים חריגים. בחולים עם הפרעות קצב חדריות מסכנות חיים ניתן גם לטפל ע"י השתלת דפיברילטור (מכשיר החייאה).
האם ישנן תרופות להפרעות קצב לב?
את התרופות המאטות את קצב הלב ניתן לחלק לקבוצות כמו: חוסמי בטא אדרנרגיים, חוסמי תעלות סידן, דיגוקסין ועוד.
ישנן תרופות אנטיאריתמיות (שם כולל לקבוצת תרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קצב לב מהירות) המשפיעות ישירות על המעגלים החשמליים בלב וכוללות חוסמי תעלות נתרן, חוסמי תעלות אשלגן ועוד.
האם יכולים להיות סיבוכים?
לאחר מתן של תרופות מאטות קצב יש לעקוב אחר דופק הלב כדי לוודא שהדופק אינו איטי מדי.
כמו כן לתרופות אנטיאריתמיות יש לרוב השפעה מיטיבה בטיפול בהפרעות קצב, אך הן עלולות לגרום להפרעות קצב מסוג אחר שממנו החולה סבל מלכתחילה ולכן טיפול בהן דורש לפעמים מעקב קפדני אחר מדדים מסוימים באק"ג.
טיפול ע"י צריבה (אבלציה) הוא ברוב המקרים יעיל יותר מתרופות, אך לעתים נדירות יכול לגרום לסיבוכים כמו דימום מקומי, דימום מסביב ללב (טמפונדה) הדורש ניקוז, התפתחות הפרעות קצב אחרות, התפתחות קריש דם ותסחיף לאיברים או למוח ועוד.
עד כמה הטיפול בהפרעות בקצב הלב יכול להאריך את החיים של המטופלים?
ישנם טיפולים שהם מצילי חיים ויש טיפולים המשפרים את איכות החיים של המטופל.
למשל בחולים עם אי ספיקת לב והפרעת קצב חדרית מהירה השתלת דפיברילטור הוכחה כמפחיתה תמותה גם לאחר שנים רבות.
לעומת זה, בחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים מהיר, שיטת האבלציה הוכחה כיעילה יותר מטיפול תרופתי בהפחתת הסימפטומים של דופק מהיר ולא סדיר.
אילו חידושים קיימים בתחום הפרעות קצב הלב, כגון טיפולים מתקדמים?
הטיפול בהפרעות קצב הלב השתפר מאוד בשנים האחרונות. בעקבות מחקרים רבים חלו שינויים והופיעו שיטות טיפול חדשות.
בתחום ניטור הפרעות קצב, ישנם מכשירים שאותם משתילים (IMPLANTABLE LOOP RECORDER) והם קטנים מאוד ובעלי יכולת לעקוב ולהקליט הפרעות קצב גם למשך 3 שנים ויותר.
בתחום הקוצבים – פותחו קוצבים חדשים זעירים ללא אלקטרודה הנשארת בווריד ובלב כגון מכשירLEADLESS PACEMAKER שניתן להשתיל גם כאשר אין גישה ורידית דרך החזה. בנוסף, ישנן ישנם שיטות קיצוב חדשות שהן יותר פיזיולוגיות כגון שיטה הנקראת קיצוב HIS.
ישנם מקרים של מטופלים מסוימים בהם ניתן להשתיל סוג חדש של דפיברילטור S-ICD המושתל מתחת לעור ובסמיכות ללב, במקום להיות מושתל דרך הוורידים והלב כבעבר.
כמו כן שיטות האבלציה השונות התפתחו והשתפרו בעזרת טכנולוגיות מיפוי תלת מימדי, זיהוי הפרעות קצב בזמן אמת ואיסוף נתונים מהפעילות החשמלית הלבבית באופן מדויק יותר.
פרופ' אלון ברששת, הינו מנהל שירות אלקטרופיזיולוגיה, במערך לקרדיולוגיה, במרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, המכהן גם כיו"ר המרכז הישראלי למחקרי לב וכלי דם ופרופסור חבר (קרדיולוגיה), הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר אוניברסיטת תל אביב
