ריאות

מחלת ריאות חסימתית (COPD)

מהי מחלת הנפחת

Chronic Obstructive Pulmonary Disease) COPD) - מחלת ריאות חסימתית כרונית – באה לידי ביטוי בהיצרות הדרגתית של דרכי הנשימה. דרכי האוויר - הצינורות המובילים את האוויר לתוך הריאות והחוצה – נחסמים באופן חלקי, ולכן קשה לאוויר לעבור בהם. בסופו של דבר נגרמת חסימה בלתי הפיכה של דרכי הנשימה. המשמעות קשיי נשימה קשים.

מחלת ה-COPD באה לידי ביטוי בקשיי נשימה קשים ובשיעול חזק המלווה בכיח, והיא יכולה לפגוע קשות באיכות החיים של החולים.
עישון סיגריות, בעבר או בהווה, הוא הסיבה העיקרית למחלה. סיבות אפשריות אחרות למחלה: שאיפת חומרים מגרים או כימיקלים לריאות, חיים בתוך זיהום אוויר, ושאיפת אבק במשך זמן רב.
דרכי הנשימה מתפצלות בריאות ובסופן יש שקי אוויר קטנים מאוד, דמויי בלונים, הקרויים אלבאולים. ב- COPD פחות אוויר מצליח להיכנס לשקי האוויר ופחות אוויר מצליח לצאת החוצה. יש לכך כמה סיבות:

  • הרס של הדפנות בין שקי האוויר.
  • התעבות ונפיחות של דרכי האוויר.
  • תאים בדרכי האוויר נסתמים כי הם מייצרים כמות גדולה מהרגיל של ריר (כיח).

כמו כן יש לציין שמחלת ה-COPD היא ביטוי קליני לכמה מחלות, בעיקר מחלות האמפיזמה (נפחת) וברונכיט כרונית. אמפיזמה מאופיינת בעיקר בהרס הדפנות בין שקי האוויר ובאיבוד האלסטיות הטבעית של הריאה. ברונכיט כרונית באה לידי ביטוי בעיקר בעיבוי דופנות דרכי הנשימה ובהיווצרות מוגברת של כיח. מכיוון שפעמים רבות שתי המחלות האלה מופיעות ביחד ומכיוון שהביטוי הקליני שלהן דומה הרי החולים שסובלים מהתסמינים האלה מאובחנים כסובלים מ-COPD.

הגורמים לנפחת

עישון הוא הגורם השכיח ביותר ל־COPD

מרבית המקרים של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) מתפתחים לאחר שאיפה חוזרת של עשן וחומרים אחרים הגורמים לגירוי ולנזק לריאות ולדרכי האוויר. עישון סיגריות הוא הגורם המגרה השכיח ביותר ל־COPD.

תמונה המשווה בין ריאות של מעשן לאלו של לא מעשן
  תמונה המשווה בין ריאות של מעשן לאלו של לא מעשן

גורמים נוספים העלולים לגרות את הריאות ולתרום להתפתחות COPD:

  • עבודה בסביבת כימיקלים ונשימת אדים במשך שנים רבות.
  • עבודה באזור מאובק במשך שנים רבות.
  • חשיפה כבדה לזיהום אוויר.
  • חשיפה לעישון פסיבי (עשן באוויר שמקורו בעישון סיגריות ע"י אנשים אחרים) ממלאת גם היא תפקיד חשוב בהתפתחות COPD.
  • תורשה עלולה גם היא להשפיע עלהתפתחות COPD.

במקרים נדירים, הגורם ל־COPD הוא הפרעה גנטית הקרויה Alpha-1 Antitrypsin Deficiency. Alpha-1 Antitrypsin הוא חלבון,האחראי לנטרול חלבונים מזיקים בגוף האדם. בחולים עם Alpha-1 Antitrypsin Deficiency, יש רמות נמוכות של Alpha-1 Antitrypsin, חוסר האיזון בין החלבונים מוביל להרס של הריאות ולנפחת. כמו כן, חוסר באנזים הזה עלול לפגוע גם בכבד. אם אנשים הסובלים מההפרעה הזו יעשנו, המחלה תתקדם מהר יותר.

תסמיני המחלה

  • שיעול
  • כיח
  • קוצר נשימה
  • צפצופים
  • לחץ בחזה

שיעול שאינו חולף ושיעול עם הרבה כיח, הם הסימנים הנפוצים של COPD. עם זאת, לא כל החולים שמשתעלים ומכייחים מפתחים בהמשך COPD, ולא כל חולי COPD סובלים משיעול.
חומרת התסמינים תלויה במידת ההרס של הריאות. אם החולה ממשיך לעשן, ההרס של הריאות מהיר יותר וחמור יותר, בהשוואה לחולים שהפסיקו לעשן.

אבחון המחלה

את ה-COPD מאבחנים באמצעות סקירת ההיסטוריה הרפואית ובאמצעות בדיקה גופנית ומבחני נשימה.

מבחני נשימה

הרופא נעזר בבדיקת תפקודי נשימה הקרויה ספירומטרייה כדי לאשר אבחנה של COPD. מדובר בבדיקה פשוטה, שאינה כרוכה בכאב, המשמשת להערכת טיב התפקוד של הריאות. הנבדק נושף בחוזקה לתוך צינור גדול המחובר למכונה הקרויה ספירומטר. בזמן הנשיפה, הספירומטר מודד את כמות האוויר שהייתה בריאות, ובאיזו מהירות יכול הנבדק לנשוף את האוויר לאחר שאיפה עמוקה.
ספירומטרייה היא הבדיקה הרגישה והנפוצה ביותר להערכת תפקודי הריאות. הבדיקה מאפשרת לאבחן COPD הרבה לפני שהנבדק סובל מתסמינים משמעותיים.
הרופאים עשויים להמליץ על בדיקות נוספות, כדי לשלול סיבות אחרות לסימנים ולתסמינים.
הבדיקות כוללות:

  • ספירומטרייה לאחר מתן מרחיבי סימפונות.
  • מבחנים אחרים להערכת תפקוד הריאות.
  • צילום חזה.
  • בדיקת גזים עורקיים.

צילום חזה של חולה COPD
צילום חזה של חולה COPD

הטיפול בחולה ה-COPD

לרוב, הטיפול כולל הפסקת עישון, טיפול בתרופות ושיקום ריאתי הריאות. מטרת הטיפול היא להקל על התסמינים, להפוך את הנשימה לקלה יותר ולאפשר פעילות גופנית.

  1. הפסקת עישון
    השלב הראשון בטיפול ב-COPD הוא הפסקת עישון. הפסקת עישון מפחיתה את הסיכון להתפתחות המחלה ומאיטה את התקדמות המחלה.
  2. טיפול תרופתי ל-COPD
    הטיפול במחלה נעשה בעיקר באמצעות מתן תרופות שמרחיבות את הסימפונות ובאמצעות סטרואידים הנלקחים בשאיפה.
    1. מרחיבי סימפונות - קיימים מרחיבי סימפונות שהשפעתם נמשכת זמן רב ולעומתם קיימים מרחיבי סימפונות שהשפעתם היא לזמן קצר בלבד. תרופה חדשה שהושקה באחרונה לטיפול ב-COPD היא ספיריבה, מרחיב סימפונות חדשני שהשפעתו טווח ממושכת. התכשיר פותח את דרכי הנשימה ל-24 שעות בנטילה של פעם אחת ביום.
    2. משאפי סטרואידים
    3. משאפים שמכילים שילוב של סטרואידים ושל מרחיבי סימפונות-  קיימים משאפים המשלבים מרחיב סימפונות טווח שהשפעתו ממושכת וסטרואיד כמו הסרטיד וסימביקורט.
  3. שיקום הריאות
    שיקום ריאות מושג באמצעות תכנית משולבת הכוללת פעילות גופנית, הכשרה החולים לטפל במחלתם וייעוץ שעשוי לסייע לחולים להישאר פעילים יותר ולבצע פעילויות יומיומיות. תוכנית לשיקום הריאות נקבעת על-פי הצרכים של החולה בהתאם לדעת הרופא המטפל ולדעת המטופל.
  4. טיפול בחמצן
    חולים ב-COPD סובלים מרמות נמוכות של חמצן בדם. הרופא המטפל עשוי להמליץ להם על טיפול בחמצן כל הזמן או בחלק מהזמן, כדי להפחית את קוצר הנשימה.

ניתוח

לחלק מהחולים הסובלים מ-COPD חמור - בעיקר אלה שלוקים באמפיזמה - יש מקום להמליץ על ניתוח להקטנת הריאה. הניתוח מתאים בדרך כלל לחולים שהתגלו אצלם:

  • תסמינים קשים.
  • היעדר שיפור לאחר טיפול בתרופות.
  • קושי רב בנשימה במשך רוב הזמן.

השתלת ריאות

במקרים נדירים אף לא אחד מהטיפולים שהוזכרו לעיל יהיו יעילים. במקרים כאלה עשוי הרופא המטפל לשקול הפניה לצורך השתלת ריאה. חשוב לדעת: אף שזהו ניתוח גדול ומורכב, אצל רוב החולים יש שיפור ניכר בתסמינים של המחלה ורובם אף יכולים לחזור לפעילות יומיומית תקינה. יש להדגיש שמרכז רפואי רבין הוא המרכז הרפואי שבו מתבצע חלק הארי של השתלות הריאה בישראל. למרכז רפואי רבין ניסיון רב בהשתלות ריאה. מדי שנה מתבצעות בו יותר מ-50 השתלות ריאה.