ריאות

​​​מהי מחלת COPD?

(Chronic Obstructive Pulmonary Disease) COPD היא מחלת ריאות חסימתית כרונית, הבאה לידי ביטוי בהיצרות הדרגתית של דרכי הנשימה. למעשה זהו שם כולל לקבוצה של מחלות ריאה חסימתיות כרוניות ובלתי הפיכות, בעלות ביטוי קליני זהה של ירידה בתפוקת הריאות. 

מהן המחלות הנפוצות בקבוצה זו?

המחלות השכיחות ביותר בקבוצת ה-COPD הן אמפיזמה (נפחת) וברונכיטיס כרונית. 

אמפיזמה מאופיינת בעיקר בהרס הדפנות בין שקי האוויר ובאיבוד האלסטיות הטבעית של הריאה. ברונכיטיס כרונית באה לידי ביטוי בעיקר בעיבוי דפנות דרכי הנשימה, כליאת אוויר בריאות והיווצרות מוגברת של כיח וליחה. מכיוון שפעמים רבות שתי המחלות האלה מופיעות ביחד, ומכיוון שהביטוי הקליני שלהן דומה, החולים שסובלים מתסמינים אלו מאובחנים כסובלים מ-COPD.

במה מתבטאת COPD – ומה בעצם קורה בגוף?

COPD באה לביטוי בעיקר בקוצר נשימה, בשיעול כרוני המלווה בכיח ובאירועים של ליחה מרובה. הסיבה לכך היא חסימה חלקית של דרכי האוויר הקטנות, המובילות את האוויר לתוך הריאות ומהן החוצה, כך שלאוויר קשה לעבור בהן. הסבר אנטומי קצר: האוויר נשאף פנימה באמצעות דרכי הנשימה, ואלו מתפצלות בריאות. בסופן יש שקי אוויר קטנים מאוד, דמויי בלונים, הקרויים אלבאולים ((Alveoli, ובעברית: נאדיות הריאה. אצל חולה COPD, פחות אוויר מצליח לצאת החוצה. יש לכך כמה סיבות:

• הרס של הדפנות בין שקי האוויר.
• התעבות ונפיחות של דרכי האוויר.
  
• סתימה של של דרכי האוויר בשל ייצור כמות גדולה מהרגיל של כיח (ריר).
  

בסופו של דבר נגרמת חסימה בלתי הפיכה של דרכי הנשימה, והמשמעות היא קשיי נשימה חריפים הפוגעים קשות באיכות החיים של החולים.

מהן הסיבות ל-COPD?

עישון סיגריות

עישון מתמשך, בעבר או בהווה, הוא הסיבה העיקרית ל-COPD. מרבית המקרים של מחלות ריאות חסימתיות כרוניות מתפתחים לאחר שאיפה חוזרת של עשן וחומרים אחרים, הגורמים לגירוי ולנזק לריאות ולדרכי האוויר. 

זיהומים נוספים

בצד עישון סיגריות אנו מדברים על חשיפה לזיהומים שונים נוספים:

• עבודה בסביבת כימיקלים, ונשימת אדים או חומרים מגרים במשך שנים רבות.
• חשיפה כבדה לזיהום אוויר לאורך זמן, למשל מגורים בסמוך לכביש ראשי או לאזור תעשייה כבדה.
  
• חשיפה לעישון פסיבי (עשן באוויר שמקורו בעישון סיגריות על ידי אנשים אחרים).
  

הגורם התורשתי

במקרים נדירים, גם תורשה עלולה להשפיע על התפתחות COPD. כשזה קורה, הגורם לכך הוא הפרעה גנטית הקרויהAlpha-1 Antitrypsin Deficiency.
Alpha-1 Antitrypsin הוא חלבון, האחראי לנטרול חלבונים מזיקים בגוף האדם. בחולים עם הפרעה גנטית זו יש רמות נמוכות של אותו חלבון, ובין החלבונים נוצר חוסר איזון המוביל להרס של הריאות ולהתפתחות של אמפיזמה (נפחת). כמו כן, חוסר באנזים הזה עלול לפגוע גם בכבד ובמעי. כאשר להפרעה זו מצטרף עישון כגורם סיכון נוסף, מחלת ה- COPD תתקדם מהר יותר.

אסתמה חריפה

סיבה נוספת להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית יכולה להיות אסתמה ממושכת, קשה מאוד ולא מטופלת, העלולה להגיע למצב שסימניו דומים מאוד ל-COPD.

מהם התסמינים של COPD?

• אירועים חוזרים של קוצר נשימה וצפצופים.
• שיעול ליחתי מתגבר ולא חולף, המלווה בכיח.
  
• אי סבילות למאמצים ולעיתים לחץ בחזה.
  
• רקע של עישון כרוני או חשיפה לפיח ועשן לאורך זמן.
  

עם זאת חשוב לומר שלא כל החולים שמשתעלים ומכייחים מפתחים בהמשךCOPD, ולא כל חולי ה-COPD סובלים משיעול. חשוב לדעת שחומרת התסמינים תלויה במידת ההרס של הריאות. אם החולה ממשיך לעשן, הרס הריאות מהיר יותר וחמור יותר בהשוואה לחולים שהפסיקו לעשן.

איך מאבחנים COPD?

את ה-COPD מאבחנים באמצעות סקירת ההיסטוריה הרפואית, ביצוע בדיקה גופנית ובדיקת תפקודי ריאות – ספירומטריה. COPD היא מחלה שקלה יחסית לאבחון, כך שהבירור שלה אינו דורש בדיקות פולשניות כלשהן, ולרוב גם אינו מחייב לבצע בדיקות דימות.
קיימות תוכניות שונות שמנסות לזהות מבעוד מועד את חולי ה-COPD, אבל הבדיקה המוחלטת לאבחון המחלה היא בדיקת תפקודי ריאות, שכמובן ניתן לעשות במכון הריאות בבילינסון. 
ספירומטריה היא הבדיקה הרגישה והנפוצה ביותר להערכת תפקודי הריאות. לעיתים, הבדיקה מאפשרת לאבחן COPD ולוודא אם קיים מרכיב חסימתי בדרכי האוויר, עוד לפני שהנבדק סובל מתסמינים משמעותיים. מדובר בבדיקה פשוטה, שאינה כרוכה בכאב. במהלכה, הנבדק נושף בחוזקה (לאחר שקיבל מרחיבי סימפונות) לתוך צינור המחובר למכונה הקרויה ספירומטר. בזמן הנשיפה הספירומטר מודד את כמות האוויר היוצאת מן הריאות, ובודק באיזו מהירות יכול הנבדק לנשוף את האוויר לאחר שאיפה עמוקה. התמונה המתקבלת מבדיקה זו הינה של מרכיבי החסימה ושל חומרת החסימה. 
את ממצאי הבדיקה משקללים יחד עם הסימפטומים (שיעול, קוצר נשימה וליחה) ועם המידע הקיים אודות חשיפה לזיהום אוויר. עישון הוא אומנם גורם הסיכון המשמעותי, אבל גם חשיפה סביבתית יכולה לתרום להתפתחות COPD – למשל חשיפה קבועה לעשן אוטובוסים או סביבת עבודה הרוויה בפיח ובעשן.
לאחר הספירומטריה עשויים הרופאים להמליץ על עוד בדיקות כדי לשלול סיבות אחרות לסימנים ולתסמינים, ביניהן מבחנים נוספים להערכת תפקוד הריאות, הדמיות של בית החזה  ובדיקת גזים עורקיים.

מי נמצא בקבוצת סיכון לחלות ב-COPD?

למעלה מ-80 אחוז מהמאובחנים עם COPD הם מעשנים בהווה או בעבר. רוב החולים הם בני 50–60, בעיקר גברים, אולם בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של עלייה בתחלואת  COPD בקרב נשים, וזאת בשל הגידול במספר הנשים המעשנות. כיום, נשים מהוות כשליש מחולי ה- COPDהמאובחנים.
בעולם המערבי יש אומנם מגמה חדה של ירידה בעישון, אבל בישראל, לצערנו, המגמה הזאת אינה משמעותית כמו בארה"ב ובמערב אירופה. כלומר, פחות אנשים מפסיקים לעשן בישראל בהשוואה למפסיקים לעשן בעולם המערבי, ובקרב נשים ישראליות אף ניכרת עלייה. בממוצע עולמי, בין 30 אחוז ל-40 אחוז מהמעשנים מפתחים COPD, כלומר – מדובר בכ-8 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם מעל גיל 40. 
לפי נתונים מהעולם והערכת מספר המעשנים בארץ, אנו מעריכים כי בישראל חיים כחצי מיליון איש הסובלים מתסמינים לא מאובחנים של COPD או מנזקי עישון כבדים, העלולים להתפתח בכל רגע למחלת ריאות חסימתית כרונית. המצב בפועל הוא תת-אבחון, שכן רק כשליש מהם מאובחנים בישראל כחולי COPD לפי נתוני קופות החולים.

מהם הסיבוכים הצפויים אצל חולי COPD?

הסיבוכים עיקריים הם זיהומים נשימתיים והחמרות נשימתיות משמעותיות, שיכולים להגיע אפילו עד לצורך בהנשמה. במצבה הקשה, מדובר במחלה חמורה ומסכנת חיים: COPD מוגדרת כיום כמחלה הרביעית בקטלניותה בעולם המערבי אחרי סרטן, התקפי לב ושבץ, ומהווה את סיבת המוות השישית בישראל. 
במכון הריאות בבילינסון מטופלים אלפי חולים עם COPD במצבים שונים. הצוות שלנו מאבחן כמעט מדי יום חולים חדשים, עוקב אחר חולים מאובחנים שמגיעים למעקבים ולטיפולים קבועים, ומטפל בחולים הקשים ביותר בארץ שמגיעים להערכה לקראת השתלה.

מהם סיכוי השרידות ותוחלת החיים עם COPD?

התשובה לכך אינה חד משמעית ותלויה במצבו הפיזי של כל חולה, בשנות העישון שמאחוריו ובמוכנות שלו לשנות הרגלי חיים – ובראש ובראשונה להפסיק לעשן מיידית עם קבלת האבחון.
COPD היא אומנם מחלה חריפה – אבל ביחס לרוב מחלות הריאה האחרות, שנחשבות למסכנות חיים, מרבית החולים הקשים בה יכולים לשרוד תקופה ארוכה יחסית. בהקשר של השתלת ריאות, יש לכך גם חיסרון: כאשר החולים הללו מגיעים לשלב המועמדות להשתלה, אנו פוגשים בהם במצב קשה וירוד פיזית – הם בתת משקל, זקוקים לחמצן ולעיתים להנשמה לא פולשנית, מצבם לרוב ירוד קלינית וחלקם מפתחים לחץ ריאתי משני ל-COPD.
מבחינת אחוזי ההצלחה של השתלת ריאות – סיכויי השרידות של חולי COPD לאחר השתלה טובים יותר בהשוואה לחולי פיברוזיס ריאתי, אך לרוב פחות טובים מחולי סיסטיק פיברוזיס (CF) צעירים, כך שניתן לומר שסיכוייהם של חולי ה- COPD הם "במקום טוב באמצע" בין החולים במחלות ריאה קשות הנזקקים להשתלת ריאות. 

האם יש קשר בין COPD לבין סרטן ריאות?

מכיוון ש-8 מתוך 10 אנשים המאובחנים עם COPD הם מעשנים או שעישנו בעברם, לא פעם אנחנו רואים אצל המאובחנים תמונה משולבת של COPD יחד עם סרטן ריאה. לכן, כל חולה שאובחן עם מחלת ריאות חסימתית כרונית נשלח גם לבדיקת CT חזה, החושפת ממצאים כאלה במידה שהם קיימים. תמונה משולבת כזאת מסבכת את הטיפול משמעותית. הטיפול בחולים אלה, הסובלים מסרטן ריאה יחד עם COPD, הוא מאתגר ומשלב כריתת אונה, טיפולים מורכבים, הקרנות ועוד, בטיפול משותף של מומחי הריאות והאונקולוגיה. 

האם שימוש בסיגריות אלקטרוניות לא יגרום להתפתחות COPD?

עישון סיגריות רגילות, כמובן גם כאלה המגולגלות באופן עצמאי, מזיק לבריאות באופן חד משמעי והוא הסיבה העיקרית להיווצרות COPD. לגבי סיגריות אלקטרוניות הדעות עדיין חלוקות, אולם ההמלצה הגורפת של אנשי המקצוע היא להימנע משימוש במוצר זה שכן הסכנות עדיין אינן ברורות דיין. קיימים מחקרים סותרים לגבי מסוכנות הסיגריה האלקטרונית להתפתחות של מחלת ריאה, וחבל שהציבור בישראל יהיה "שפן הניסיונות" של המוצר הזה. נזכיר שבעבר גם סיגריות רגילות נחשבו כלא מזיקות, בעוד שהסכנות התגלו והוכחו רק שנים רבות מאוחר יותר. העצה הכללית היא להימנע מעישון בכלל, כולל שימוש בסיגריות אלקטרוניות. הטיפול הטוב ביותר ב- COPD הוא מניעתי – רק כך נוכל למנוע את רוב רובן של המחלות הללו ולבלום את התחלואה.

מהו הטיפול ב-COPD, ועד כמה המצב הפיך?

הטיפול ב-COPD כולל הפסקת עישון, טיפול בתרופות ובמשאפים ושיקום ריאתי, ומטרתו להקל על התסמינים, להפוך את הנשימה לקלה יותר ולאפשר פעילות גופנית. במקרים מסוימים מתבצעת התערבות כירורגית, והשתלת ריאות היא מוצא אחרון. בשלב מתקדם המחלה היא בלתי הפיכה, אולם בשלבים המוקדמים שלה, הפסקת עישון מוחלטת וטיפול מתאים יכולים להחזיר את המצב לאחור, למנוע המשך ההידרדרות או לפחות להאט את קצב התקדמות המחלה. הפסקת עישון בכל שלב, גם כאשר המחלה מתקדמת, עשויה לעזור בהצלחת הטיפולים ובהארכת תוחלת החיים של החולה.

להרחבה על כל הטיפולים האפשריים ל-COPD – כולל השתלבות בטיפולים מחקריים חדשניים בבילינסון, קראו כאן.

  תמונה המשווה בין ריאות של מעשן לאלו של לא מעשן

צילום חזה של חולה COPD