ד''ר עקיבא טרטנר, מנהל שירות עור אמבולטורי במחלקת עור בבילינסון בניהולו של פרופ' מיכאל דוד, מצא, אצל קבוצת נשים שהגיעו לטיפולו בשל דלקת עור, כי הגורם לבעיה הוא חלק מהשמנים הארומטיים בהם משתמשות נשים אלו לצורך עבודתן.
העבודה בה עוסקות חמש הנשים- מטפלת נורופתית, מסז'יסטית, פיזיותרפיסטית ושתי רפלקסולוגיות- כוללת, ולעיתים אף מבוססת על מגע עם שמנים ארומטיים (שמנים בעלי ארומה אופיינית לצמח ממנו הופקו). הדלקת עליה התלוננו הנבדקות כללה את כל הסימפטומים האופייניים לדלקת עור במגע: אודם, גירוד וקשקשת. התופעה התחילה בידיים ובחלק מהמקרים התפשטה לכול הגוף. בסקירת אלרגנים התברר כי כל הנשים רגישות לחלק מהשמנים הארומטיים שבהם השתמשו במהלך עבודתן. במקביל, הסתבר כי קיימת אצל נשים אלה רגישות צולבת לתערובת בשמים, כך שיתכן שזו יכולה לשמש סמן לרגישות ללא צורך לעשות סקירה רחבה. ואכן, הממצאים הראו כי עם הפסקת השימוש בשמנים הרלוונטיים, נעלמה הדלקת לחלוטין. ניסיון רפואי זה מוכיח שוב כי התפיסה הנפוצה, שלחומרים טבעיים אין השפעות שליליות, שגויה, כל שכן שמדובר באלרגיות- שמקורן כמעט תמיד טבעי. הפתרון לנשים אלו, ולכלל המטפלים בשמנים, הוא למצוא את השמנים שאין להם רגישות אליהם. לדברי ד''ר טרטנר, שמן שקדים או שמן מזרעי ענבים, למשל, ידועים בניטרליות היחסית שלהם.
