נוירוכירורגיה

הקדמה

דפי מידע אלו נועדו לסייע לך ולבני משפחתך בהבנת הטיפול לפני ואחרי ניתוח להסרת גידול בבלוטת ההיפופיזה.
המידע שמתואר מתייחס לסימנים ודרכי טיפול רפואי וסיעודי, אין דפי מידע אלו תחליף לשיחה והדרכה על ידי רופא, אחות ומטפלים אחרים. אנו מקווים שהמידע שמוצג יסייע לכם בשאלות שתעלו ובשיחה עם אנשי הצוות הרפואי סיעודי.

בלוטת ההיפופיזה

בלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח), נמצאת בבסיס המוח, גודלה 1 ס"מ ומשקלה 1-0.5 ג"ר, מוקפת במבנים תוך גולגלתיים.
ההיפופיזה מייצרת מספר גדול של הורמונים שרבים מהם מווסתים פעילות של בלוטות אחרות, לדוגמא הורמונים המווסתים צמיחה גופנית, חילוף חומרים, התפתחות מינית ותפקוד בפריון ורביה. רמה לא תקינה של הורמון מסויים, יכול להופיע בגלל גידול בהיפופיזיה, דבר המצריך בדרך כלל טיפול ניתוחי.

נקודות חשובות אודות הניתוח

• הגישה הניתוחית הטרנספנואידלית היא אחת הגישות השכיחות כיום להסרת גידול בהיפופיזה.
• הגישה הניתוחית הטרנספנואידלית מאפשרת למנתח להסיר את הגידול כמעט ללא סיכון למבנים תוך גולגלתים קרובים.
• הסרת הגידול בגישה זאת התאפשרה אודות להתפתחות הטכנולוגית הרפואית, שלוב מכשיר אנדוסקופ בזמן ניתוח וטיפול תרופתי מתאים.

תסמינים לגידול בבלוטת יותרת המוח

סימנים וסימפטומים שכיחים: תלוים בגודל הגידול, מיקומו ו/או/ מעורבותם של הורמונים.

סימפטומים שכיחים:
כאבי ראש, בחילות והקאות.

סימנים מקומיים:
הפרעות ראיה, והפרעות בתפקוד ההורמונלי, לדוגמא עודף של קורטיזון להשמנה, סכרת, יתר לחץ דם, אוסטאופורוזיס ונטיה לזיהומים.
עודף הורמון הגדילה גורם לצמיחה לממדי ענקות, עיבוי ידים, רגלים, הגדלת לב וכבד.
הפרשת יתר של פרולקטין גורם להפרשת חלב מהשדים והפסקת הוסת.

השיטה הניתוחית

השיטה הניתוחית האנדוסקופית (טרנספנואידלית) להסרת גידול בהיפופיזה היא דרך האף באמצעות מכשיר אנדוסקופ. הניתוח מבוצע בשיתוף פעולה בין הרופא הנוירוכרורג ורופא אף אוזן גרון. האנדוסקופ הוא צינור דק בעל סיבים אופטים המוחדר לנחיר באף ומגיע למערה האחורית של האף ודרכו נכרת הגידול בעזרת מיקרוסקופ.

לקראת הניתוח

במחלקה נעשים מספר סידורים ארגונים לקראת קבלתך והכנתך לניתוח. אחות מראיינת ומדריכה לקראת הניתוח וההשגחה שלאחריו.

רופא מהמחלקה בודק ומסביר אודות הניתוח ואתה מתבקש לחתום על טופס הסכמה לניתוח. עליך לעבור מספר בדיקות חיוניות לקראת הניתוח כמו בדיקת דם. א.ק.ג., צלום חזה, רופא מרדים, רופא מומחה במידת הצורך. טיפול תרופתי מתאים תקבל על פי המלצות הרופא.

ערב הניתוח:

יש לדאוג לפעולת מעיים, רחצה מלאה וחפיפת ראש, עם סבון חטוי שינתן על ידי האחות. תרופות להרגעה או שינה ינתנו על פי בקשתך בהמלצת הרופא, צום משעה 24:00.

בוקר הניתוח:

בבוקר הניתוח, חשוב לדאוג להסרת תכשיטים, לק בציפורנים.
מומלץ לרוקן את שלפוחית השתן לפני קבלת תרופות שמטרתן להכינך להרדמה ולניתוח, חלק מתרופות אלו עלולות לטשטש.
אחות מסייעת לך בלבישת כותונת ניתוח ואתה מלווה על ידי סניטר לחדר הניתוח. בני משפחתך רשאים להתלוות אליך עד לחדר הניתוח ולהמתין בחדר משפחות שליד חדר הניתוח.

בחדר הניתוח:

צוות חדר ניתוח, אחות רופא מרדים, סניטר מסייעים בהכנתך לקראת הניתוח, בפעילות העברה למיטת הניתוחים, השכבה בתנוחה מתאימה, הכנסת ערוי, הכנסת קטטר לשתן, והרדמה.

לאחר הניתוח:

בסיום הניתוח אתה מועבר לחדר התאוששות לצורך השגחה, בדרך כלל תוך פרק זמן קצר על פי מצבך, רופא מרדים מוציא את צינור ההנשמה מהפה (טובוס), ואתה מועבר ליחידה לטפול נמרץ נוירוכרורגי או לחלופין, למחלקה.

24 שעות לאחר הניתוח:

בשעות הראשונות לאחר הניתוח אתה נמצא ביחידה לטפול נמרץ, היחידה כוללת שש מיטות ומיועדת למעקב השגחה וטפול צמוד על ידי הצוות הסיעודי והרפואי. בשעות אלו לאחר הניתוח, ההשגחה שנעשית על ידי הצוות הסיעודי רפואי כוללת:

• אומדן נוירולוגי - שהוא מעקב אחר מצב ההכרה, בדיקת אישונים ותנועות גפים.
• מעקב - אחר לחץ דם, דופק, נשימות, חום, קבלת נוזלים דרך ערוי, מתן שתן מקטטר, הסתכלות על פצע הניתוח באיזור האף ותלונות על כאבים וחוסר נוחות.

נקודות חשובות שעליך לדעת:

• פצע הניתוח - פצע הניתוח באף חבוש בטמפונים ומנקזים העלולים להקשות על הנשימה, תיתכן הפרשה דמית מהמנקזים הגורמת לתחושת חוסר נוחות. כ-48 שעות לאחר הניתוח הטמפונים והנקזים מוסרים על ידי רופא.
• נשימה - במידה ויש קושי לנשום דרך הפה, תקבל סיוע במסכת חמצן, חשוב שתנשום מספר נשימות עמוקות דרך הפה פעם בשעה כדי לשפר את האיורור הנשימתי.
• פעולות אסורות - להשתדל לא לקנח את האף או להשתעל, מאחר ופעולות אלו גורמות ללחץ באיזור הניתוח.
• יובש בפה - יתכן ותרגיש יובש בפה בגלל הנשימות דרך הפה, כדאי להרטיב את השפתים מדי פעם כדי למנוע זאת.
• תנוחה - ראש המיטה מוגבה על מנת להפחית לחץ באיזור הניתוח.
• כאבים - לאחר הניתוח יכולים להיות כאבים באיזור הניתוח, חשוב לפנות לאחות לציין את המקום, העוצמה, על מנת שתקבל טיפול מתאים.
• בחילות והקאות - תופעה זאת יכולה להיות עקב השפעתם של חומרי הרדמה, חשוב לפנות לאחות ולדווח, על מנת לקבל טיפול מתאים.

במהלך האשפוז וההחלמה:

כאשר מצבך מתיצב אתה מועבר למחלקה, בה נהול הטיפול לאחר הניתוח יכלול מספר פעולות.

• הורדה מהמטה בדרך כלל יום למחרת הניתוח בסיוע והשגחה של אחות.
• מעקב אחר לחץ דם, דופק, מצב נוירולוגי, בעיות ראיה, כמות הנוזלים בשתיה ואכילה וכמות השתן המופרש.
• מעקב אחר איזור הניתוח, בדרך כלל קימת הפרשה מעטה שדואגים להספיגה על פי הצורך בפדים.

הבעיות העיקריות שעלולות להתעורר לאחר הניתוח:

• סכרת תפלה
  זוהי תופעה הנובעת מהפרעה או העדר הפרשת הורמון אוצר מים (ADH), המווסת את נפח השתן וריכוזו. תופעה זאת יכולה להופיע לאחר הניתוח ולחלוף בדרך כלל עם חזרת פעילות ההורמון בהדרגתיות. הסימנים הם: הטלת שתן מרובה, ותחושת צימאון. הטיפול העיקרי הוא קפדני אחר כמות השתן וכמות השתיה, בדיקות דם, מתן נוזלים וטיפול תרופתי תחליף הורמונלי במידת הצורך.
• דליפת נוזל חוט השדרה מהאף
  זהו נוזל צלול העלול לדלוף מהאף לאחר הניתוח, במידה והדליפה מופיעה להודיע לאחות.
• כאבי ראש - יכולים להופיע באיזור המצח, ניתן לקבל טיפול תרופתי בהתאם.

לקראת שחרור:

ביום השחרור אתה מקבל מכתב שחרור לרופא המשפחה, בו יפורט סוג הניתוח, הטיפול והמלצות להמשך מעקב. אינפורמציה משלימה והדרכה לקראת שחרור תנתן על ידי אחות. שאלות בנושא מצדך או מבני המשפחה יענו על ידי הצוות המטפל.

בבית:

בעת שהותך בבית עליך להתיחס למספר דברים:

• כאבי ראש - יכולים להופיע וניתן ליטול תרופה משכחת כאבים בהמלצת הרופא.
• פצע הניתוח - רפוי פצע הניתוח כחודש מאז הניתוח
• תרופות - עליך להקפיד על נטילת תרופות על פי ההוראות הרפואיות.

עליך לפנות לרופא במידה וחל שנוי או החמרה בכאבי הראש, הופעת הפרעות ראיה, חום וכאבים במצח בחשד לסינוסיטיס, תחושת בחילה ובלבול עקב שינויים ברמת האלקטרוליטים, דליפה של נוזל צלול מהאף ללא סימני הצטננות, מתן שתן בכמות מוגזמת ותחושת צמאון.

חזרתך לפעילות היא הדרגתית בהתאם למצבך והמלצות הרופא.

צוות המחלקה מאחל לך בהצלחה.

 לגרסת הדפסה לחץ/י כאן