נוירוכירורגיה

ניתוחי בסיס גולגולת

נוירוכירורגיה ואנדוקרינולוגיה והקשר ביניהם

ניתוח טרנס-ספנואידלי (מעבר דרך האף וחלל הסינוס הספנואידי) מיועד לצורך הסרת גידולים בבלוטת יותרת המח (היפופיזה, PITUITARY). מדובר לרוב בתהליכים שפירים שהשכיחים ביניהם הינם אדנומות של בלוטת יותרת המח. בלוטה זו מייצרת באופן רגיל מספר הורמונים, כמו: פרולקטין, הורמון הגדילה, גונדוטרופינים (מגרים את השחלה והאשך), TSH  (מפעיל את בלוטת התריס),  ו- ACTH  (מגרה ומפעיל את בלוטת יותרת הכלייה, האדרנל).  אדנומות של יותרת המח הינם גידולים שפירים שמתפתחים באופן לא תקין כתוצאה מהפרשה מוגברת של אחד מההורמונים שצוינו לעיל: פרולקטינומה נובעת מייצור עודף פרולקטין, אקרומגליה נובעת, בין היתר, מהפרשת יתר של הורמון הגדילה, ומחלת קושינג נגרמת, בין היתר, בשל הפרשת יתר של ההורמון ה-ACTH. יש גם אדנומות שאינן מפרישות הורמונים, הבלוטה עצמה גדלה וגורמת ללחץ מקומי, המצריך ניתוח.

במידה שניתן, חולים אלה עוברים ניתוחים להסרת האדנומה בגישה הטרנס-ספנואידלית כדי להחלים מהמחלה שגרמה ההפרשה ההורמונלית המוגברת. בנוסף אדנומות גדולות עלולות לפגוע בראייה ובתפקוד התקין של בלוטת יותרת המח ולכן יש להסירן. לעיתים הניתוח מאפשר הקלה חלקית בלבד, והמטופלים מופנים להמשך טיפול תרופתי על ידי מומחה באנדוקרינולוגיה.

כיצד מתבצע ניתוח בלוטת יותרת המוח?
ניתוחים אנדוסקופיים זעיר פולשניים, המתבצעים באמצעות סיב אופטי ומכשירים עדינים המוחדרים דרך הנחיריים הינם הטכניקה המקובלת והמועדפת לניתוחי סינוסים מזה כשני עשורים. בהמשך להתפתחות הניתוחים האנדוסקופיים לאף ולסינוסים החלו ניסיונות לנתח בגישה זו גם גידולים של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה). בניתוחים מסוג זה הסיב האופטי המוחדר לאף מחובר למצלמת HD. תמונת הניתוח מוקרנת על פני מסך HD גדול, כך שהשדה הניתוחי נראה בהגדלה גדולה וברזולוציה גבוהה המאפשרת תשומת לב לפרטים הקטנים ביותר. מאחר ובלוטת ההיפופיזה סמוכה לכלי הדם הגדולים של המוח, במקרים בהם האנטומיה מסובכת או כשמדובר בניתוח חוזר, משתמשים בזמן הניתוח גם במכשיר ניווט ממוחשב רפואי. מכשיר זה מאפשר להתבסס על "מפת הדרכים" הנבנית מצילום MRI של בסיס הגולגולת שבוצע טרם הניתוח, ומקנה אפשרות לעבוד בדיוק מרבי תוך כדי זיהוי הנקודות הקריטיות לטיפול והימנעות מפגיעה באזורים הסמוכים.

בניתוח עצמו, רופא אא"ג המתמחה בניתוחים אנדוסקופיים של האף, סינוסים ובסיס הגולגולת - פותח את הדרך להיפופיזה דרך האף והסינוסים הספנואידלים (סינוסים הנמצאים בחלק האחורי של האף) ולמעשה מכוון את הנוירוכרורג אל הגידול. כריתת הגידול מתבצעת ע"י הנוירוכרורג. בניתוח משתמשים בסיבים אופטיים ישרים בעלי זווית המאפשרים "לראות מעבר לפינה" ולזהות שאריות גידול באזורים נסתרים וחבויים, שבטכניקות הניתוחיות הישנות היו לעיתים מפוספסות. בסיום הניתוח מתבצעת סגירה של החלל הניתוחי על מנת למנוע דליפה של נוזל מוחי מהמוח לאף. במקרים של דליפת נוזל מוחי משמעותית השימוש באנדוסקופ מאפשר יצירת "מתלה" מהרירית של האף, ובכך מקטין את הסיכוי לסיבוכים אחרי הניתוח.

שיתוף פעולה זה, בו כל אחד (נוירוכרורג ואא"ג) מביא את תחום המומחיות שלו, הוכח כמביא לתוצאות מצוינות מבחינת כריתת הגידול, טיפול בסיבוכים - אם מתרחשים בזמן הניתוח, וטיפול בסיבוכים מאוחרים המתפתחים לאחר הניתוח. גישה זו הפכה מקובלת יותר ויותר וכיום היא הגישה המועדפת במרבית המקרים.

ההחלמה לאחר הניתוח היא לרוב קצרה ובמהלכה המנותח יראה בחודשיים הראשונים בעיקר את רופא האא"ג ובהמשך יתבצע המעקב ע"י הנוירוכרורג כדי לוודא שאין צמיחה מחדש של הגידול.