כשמבקשים מאתנו לחשוב על חדר לידה, מיד לוקח אותנו הדמיון לכל לידה שראינו בטלוויזיה או בקולנוע. תערובת של צעקות, בני זוג מתעלפים, בני משפחה שפוסעים בעצבנות במסדרון, ואנשי צוות נכנסים ויוצאים בצעדים נמרצים מהחדר.
הסיפור אף מרחיק לכת כשמדובר בלידה טבעית. לנשים בין דולפינים, אישה גונחת בנשימות עמוקות ומוזיקה שקטה שנשמעת ברקע.
כמות העצות, הפחדים האישיים, המיתוסים והאמונות הסובבים סביב הלידה רבה. לחלק מהנשים זה נראה כמו אירוע מבלבל, ללא שליטה, עם יכולת התמודדות מינימלית. סיטואציה שבה את נאלצת להפקיד את גופך, את החוויה שלך ואפילו את העובר שלך, בידיים של אנשים זרים, מקצועיים ככל שיהיו, ולך אין מילה ואין שיקול דעת.
אז לא, זה לא המצב, זה יכול להיות שונה לחלוטין, נעים וחוויתי.
לידה טבעית מאפשרת לך לשלוט בלידה ולתת לגוף שלך לנהל אותה. כפי שהגוף שלך יודע לנשום, להניע את הדם בעורקים, לכווץ את הלב, להפריש הורמונים ואפילו ללכת לשירותים בשלווה וללא מאמץ, כך הגוף גם יודע ללדת. גישה זו היא מה שהנחתה נשים במשך אלפי שנים בלידתן, תהליך דומה מתרחש בעולם החי- הלביאות, הנמרות, הזאבות וכל היתר.
אז איך זה קורה בטבע? כשמגיע זמנה של הפילה או הקרנפית ללדת, היא בוחרת פינה שקטה, מרוחקת מהעדר, נקיה ונעימה. היא מכינה מצע רך של עלים ובוץ, ומתחילה להתרכז במלאכת הלידה. שאר החיות בעדר אינן מפריעות, אבל צופות מרחוק במידה ותצטרך עזרה. כמעט תמיד הלידה היא בעמידה. אף פעם לא תראי זברה יולדת בשכיבה על הגב. הכל נעשה באופן אינסטינקטיבי.
וחזרה לעולם האמיתי. גם הגוף שלנו יולד בעזרת אינסטינקטים ורפלקסים. גם אנחנו מחפשות מקום בטוח, נעים, שקט ושליו, נכנסות למקלחת או עוטפות את עצמנו בבגד נוח ונעים, ומשתדלות להרחיק מבקרים וקרובי משפחה. ללא הנחייה אחרת, באופן אינסטינקטיבי לעולם לא נראה אישה בלידה טבעית נשכבת על הגב כדי ללדת. השענות קדימה, כריעה, שכיבה על הצד או עמידה, הן התנוחות העדיפות על נשים בלידה טבעית. פשוט כי זה ככה. בלי שום סיבה מודעת. ההסבר הפיזיולוגי, כמובן, הוא שבתנוחות הללו, האגן הנשי מייצר את הפתח הרחב ביותר עבור התינוק, ומקל עליו את המעבר בתעלת הלידה. אמרנו כבר שהגוף יודע ללדת?
אז איך זה קורה?
למה יש נשים שיולדות בלידות טבעיות וכאלו שנעזרות בהתערבות רפואית כמו השראת לידה, פקיעת קרומים, אפידורל, טשטוש, פיטוצין, ניטור פנימי, לידת וואקום ועוד? לעיתים יש צורך בהתערבות רפואית במהלך הלידה. בהריונות בסיכון גבוה, חשוב וחיוני להיות במעקב רפואי מקיף, וההמלצות הרפואיות ממשיכות גם בלידה. לעומתם, בהריונות בסיכון נמוך, הבחירה בין לידה טבעית ללידה עם התערבויות, לרוב נתונה בידי האישה.
יכולת ההתמודדות שלנו עם סיטואציה כמו לידה, כמו עם כל סיטואציה חדשה, תלויה בעיקר בשני גורמים: רמת הפחד שלנו ורמת המוכנות שלנו. נוסחה פשוטה שקל להשליך אותה על כל תחום בחיים.
פחד הוא דבר משתק. דבר שגורם לנו לעצור ולהימנע מלעשות דברים. פחד הוא החסם העיקרי בדרך להצלחה. פחדים סביב לידה מוזנים מחששות לגורל התינוק ולגורלנו שלנו. פחד מהלא נודע. פחד שלא נעמוד בתוכנית שלנו. פחד מאיבוד שליטה. פחד לצעוק, פחד להתמוטט, פחד להיקרע, פחד להראות חולשה ואפילו פחד להפוך להורים.
ככל שרמת הפחד גבוהה יותר והמוח שלנו עסוק בחששות, פחדים של אנשים אחרים, סיפורים על לידות קשות ומסובכות, גלישה אינסופית באינטרנט וקריאה על סיבוכים בלידה ועל תוצאות מיילדותיות נדירות וקשות - הולכת וקטנה יכולת ההתמודדות שלנו עם הלידה. אנחנו מתעסקים במה יסתבך, מה יהיה קשה, מה יכול לקרות, ומדמיינים שכל הדברים הללו יקרו בדיוק לנו.
ככל שרמת המוכנות שלנו נמוכה יותר, אנחנו נכנסים יותר ויותר אל תחום הלא נודע, המסתורי, הבלתי נגיש, וכך גדלה תחושת חוסר השליטה והעדר שיקול הדעת שלנו בחיים שלנו ושל העובר שלנו, והולכת וקטנה יכולת ההתמודדות שלנו עם הלידה.
אז מה הם הכלים להצלחה בלידה טבעית?
בתחום הפחד מפעילים הקשבה מושכלת וסלקטיבית לקולות השליליים שמקיפים אותנו. מסננים ואפילו מתעלמים (כן כן) מחוויות אישיות וסובייקטיביות של נשים אחרות, שלא מעידות על החוויה שתהיה לכם, ואינן מקדמות אתכם לשום מקום. ככל שתהיו מוקפים בפחות תיאורים מפחידים וביותר מידע חיובי, תגדל יכולת ההתמודדות שלכם בלידה עצמה. זה ממש לא משנה שחברה שלך ילדה בלידת וואקום. זה ממש לא משנה שלשכנה שלך היו קרעים בלידה. זירוז של הלידה של גיסתך, שלקח שלושה ימים, לא מעיד בכלל על משך הלידה שלך או על הדרך בה תלדי. זו המציאות שלהן, ושלהן בלבד. תמיד העדיפי לשמוע סיפורי לידה טובים, חיוביים, מלאי השראה, עם חוויות לידה טובות ומשמחות. הקיפי את עצמך בחיוביות ואופטימיות, ותתפלאי לגלות שאת מתמלאת בעוצמה וכוח, ומגרשת מתוכך את הפחד.
לידה המוגדרת כלידה ב"סיכון נמוך" היא ממש כזו. בסיכון נמוך, כלומר בסיכוי מצוין להתנהל באופן תקין, ולהסתיים באופן תקין. במידה ואת מוגדרת כלידה בסיכון נמוך, כלומר הריון תקין, עובר בריא, אמא בריאה, עשית את כל הבדיקות שהומלצו לך, וכולן יצאו תקינות, צאי מנקודת הנחה שכל מהלך הלידה יהיה אף הוא תקין. בבתי חולים רבים, ואף בלידות בית, לידה בסיכון נמוך מנוהלת כולה ע"י מיילדת, כאשר הרופא מלווה מהצד ומשמש כגיבוי למיילדת במידת הצורך.
בתחום המוכנות, כמו בלימוד נהיגה, שליטה בשפה וריצת מרתון – תרגול מביא לשלמות.
קורסי הכנה ללידה המכוונים במיוחד ללידה טבעית, כמו קורס הכנה ללידה טבעית המועבר בבית החולים בילינסון, מתרכזים באופן מדויק בכלים הנכונים להצלחה בלידה הטבעית. הכנה במישור הפיזי, במישור המנטלי, ובהכנת הסובבים אותך לסייע לך בשלבי הלידה.
במישור הפיזי - פעילות גופנית קלה (הליכה, שחיה, יוגה וכו') מסייעת להכין את גופך ללדת, מגמישה את הרצועות והשרירים ושומרת על בריאות פיזית ונפשית לקראת הלידה. במסגרת המפגשים נדריך אתכן באופן מעשי כיצד להתמודד יחד עם כאבי הצירים באמצעות תנועתיות, תנוחות, שימוש בעזרים כמו כדור פיזיו, מקלחת, עיסויים, נשימות והרפיה, ואפילו ריקודי בטן או זומבה יעזרו לגופך להעביר את הצירים.
במישור המנטלי - נלמד בקורס ההכנה ללידה טבעית מגוון דרכים מסורתיות ואלטרנטיביות שיאפשרו לך להפחית את רמת הכאב ויסייעו להכין אותך ואת גופך ללידה. נתרגל נשימות ארוכות, תרגילי מדיטציה ומחשבות חיוביות, אותם תוכלי לשחזר בזמן הלידה. בחרי משפט, שיר, פסוק וחזרי עליהם כמו מנטרה במשך הציר. החזרה על אותה מילה או משפט ממקדת אותך ומאפשרת לך להתמודד טוב יותר עם כל ציר.
השתדלי להרבות בשינה בריאה ונינוחה. לא על מנת "לצבור שעות שינה" לפני בואו של התינוק, אלא על מנת לצור רוגע ושלווה, שיכינו אותך ואת גופך ללידה. מצאו מישהי שחוותה חוויה חיובית בלידה שלה, ותשאבו ממנה השראה וטיפים על מה היא עשתה כדי שזה יצליח. איך התכוננה, מה עשתה בבית, מי עזר לה, איפה ילדה, אילו החלטות קיבלה בחדר לידה.
במישור הסביבתי - בחרי מראש את האנשים הקרובים והאהובים שילוו אותך בלידה. בקורס תלמדו כיצד לעבוד יחד בזמן הצירים ומה תפקיד המלווה כמסייע בלידה. ריתמי את המלווים לתוכנית הלידה שלך. בן זוג תומך, אמא, אחות ואפילו דולה, מהווים כלי מושלם בו את יכולה להיעזר בזמן הלידה. השלווה שלהם תשמש לך למשענת.
לידה טבעית היא הרבה יותר מלידה ללא אפידורל. היא הדרך שלך להיכנס לעולם האימהות כמו לביאה. להתגבר על פחדים ולגלות בעצמך ובמלווים שלך כוחות ועוצמות שיישארו אתך להמשך.
