למכון הכבד בבילינסון אשר מוביל את תחום הטיפול במחלות כבד שונות בישראל מגיעים חולים מכל רחבי הארץ. המכון בבילינסון פועל בהצלחה זה עשור שלישי ברציפות ומיטב הרופאים המומחים בטיפול במחלות כבד שונות נמצאים בו ועובדים בשיתוף פעולה. לרופאים אלה מיומנות גבוהה והניסיון הרב ביותר בארץ, רובם מגיעים גם עם ניסיון והתמחות בבתי חולים בחו"ל. רופאי המכון גם משתתפים במחקרים במסגרת אוניברסיטת תל אביב במסגרתם הם יכולים לאפשר טיפול חדשני ביותר למטופליהם, למשל באמצעות תרופות טרם כניסתן לסל הבריאות.
מהו הכבד ומהו תפקידו?
הכבד הינו האיבר הגדול ביותר בגופינו: משקלו אצל אדם מבוגר הוא כ-1.5 ק"ג, הוא ממוקם בבטן, ברבע הימני העליון, מתחת לסרעפת. אם נסתכל על רקמת כבד במיקרוסקופ נגלה כי הוא מורכב ממבנה חוזר הנקרא הטיראדה הפורטלית המכיל בתוכו עורק, וריד וצינור מרה. הכבד מקבל אספקת דם כפולה מווריד השער (הווריד הפורטאלי) ומעורק הכבד. הניקוז הוורידי מתבצע דרך מספר ורידי כבד הנשפכים אל תוך הווריד הנבוב התחתון.
מהם תפקידי הכבד?
תפקידי הכבד הינם רבים אך ניתן לחלקם לשתי קטגוריות עיקריות: חילוף חומרים והפרשת חומרים.
חילוף חומרים (מטבוליזם) –
תהליך הפיכתו של המזון (וכמוהו גם התרופות) שאנחנו בולעים לחומר פעיל כגון סוכר, כולסטרול, אלבומין ופקטורי קרישה. רוב פעילות חילוף החומרים בגוף מתבצעת בכבד.
הפרשת חומרים –
הכבד צובר חומרים מיותרים ודואג להפרשתם דרך המרה למעי ומשם לצואה. חלק מהחומרים מופרשים בעזרת מלחי המרה המיוצרים בכבד.
מהי עלייה בתפקודי הכבד וכיצד מאבחנים?
את תפקודי הכבד הגבוהים מאבחנים באמצעות בדיקות דם. ישנן מספר בדיקות דם המרמזות על עלייה בתפקודי הכבד:
- אנזימי הכבד – האנזימים הינם חלבונים המיוצרים בתאי הכבד או בתאי צינורות המרה הנמצאים בכבד ורמתם ניתנת למדידה בדם. כאשר תאי הכבד נפגעים, האנזימים עוברים לדם ועל כן נמדדת רמה גבוהה שלהם בדם. יש לזכור כי חלק מאנזימי הכבד נמצאים בתאים אחרים בגוף (לדוגמא מייצור בתאי עצם, מעי, שליה) ועל כן רמה גבוהה בדם יכולה להעיד על מחלה באיבר אחר.
עליה באנזימי הכבד אינה מעידה בהכרח על פגיעה בתפקוד הכבד לאור העובדה שלכבד יש רזרבות ויכולת התחדשות מצוינת.
- בדיקת תפקודי כבד – כאשר הכבד נפגע, קיימת ירידה בחומרים אותם הכבד מייצר ועל כן ניתן לראות רמות נמוכות של חלבונים המיוצרים בכבד כגון אלבומין, תפקודי קרישה כגון INR, רמת סוכר ועוד. מדד נוסף לתפקוד הכבד נקרא בילירובין.
כיצד מאבחנים את הסיבה להפרעה באנזימי כבד ופגיעה בתפקודו?
הסיבות יכולות להיות מגוונות כגון כבד שומני, הפטיטיס ויראלית, טיפול תרופתי, מחלות מטבוליות או אוטואימוניות ועל כן יש להשלים פאנל של בדיקות מכוונות.
מרבית המטופלים עם הפרעה מתמשכת באנזימי כבד הינם ללא תסמינים ואינם מודעים כלל למחלתם. לעיתים מחלת הכבד הינה ביטוי למחלה סיסטמית – מחלה שפוגעת במספר מערכות גוף בו זמנית ועל כן מערבת מספר איברים בגוף. הפרעה באנזימי כבד יכולה להיות אקוטית ולהמשך זמן קצר בלבד או כרונית.
סיבוכים של מחלת כבד
מחלה מתמשכת בכבד יכולה לגרום לצלקת (פיברוזיס) שבמהלך שנים יכולה להתקדם לשחמת (צירוזיס). במצב זה רקמת הכבד מתחלפת והופכת, ברובה, לרקמה צלקתית. השחמת יכולה לגרום לעליה בלחץ הדם בכלי הדם הפורטאלים והופעה של דליות מדממות בוושט דמם, הופעת מחלת המיימת (מים בחלל הבטן) הנוצרת גם כתוצאה מירידה ביצור אלבומין, הופעה של בלבול (תופעה הנקראת אנצפלופתיה) לאור היעדר סילוק רעלים ותופעות נוספות כגון אי ספיקת כליות.
כיצד מאבחנים בעיה בתפקודי כבד?
קיימות מספר דרכים לאבחן את דרגת הצטלקות הכבד:
- ביופסיית כבד – לקיחת דגימה מהכבד יכולה לאבחן את הגורם להפרעה באנזימי כבד ולאבחן בדיוק גבוה את דרגת ההצטלקות.
- בדיקת פיברוסקאן – בדיקה באמצעות מכשיר המבוסס על דרגת אלסטיות של רקמת הכבד ומאפשר את הערכת דרגת ההצטלקות. המכשיר נמצא בבתי חולים בלבד (מכון כבד בלינסון).
- בדיקות דם ייעודיות כגון בדיקה שנקראת פיברוטסט.
הגורמים למחלות כבד
- מחלת כבד דלקתית זיהומית, לדוגמה הפטיטיס ויראלית A-E.
- מחלות כבד דלקתית אוטואימונית – לדוגמה, מחלה בילארית ראשונית, כולנגיטיס סקלרוטית ראשונית, הפטיטיס אוטואימונית.
- מחלות כבד מטבוליות-מולדות כגון המכורמטוזיס, וילסון.
- בנוסף לכל אלה, ישנם גורמים משניים למחלות כבד כגון: כבד שומני, צריכת אלכוהול ותרופות, מחלות כלי דם (וסקולריות) שגורמות לחסימה של וריד הכבד.
- גידולי כבד – שפירים או ממאירים (בשלב ראשוני או גרורה).
הטיפול במחלות כבד
הטיפול במחלות כבד מותאם לסיבת המחלה. לעיתים ההפרעה באנזימי כבד אינה דורשת טיפול אלא מעקב בלבד. לדוגמא בהפטיטיס C קיים טיפול תרופתי קצר המביא לריפוי מלא של המחלה. בהפטיטיס B הטיפול גורם לדיכוי הווירוס ועל כן יש חשיבות לזיהוי הסיבה ומתן מענה מתאים.
