השתלות איברים

מהי בדיקת מיפוי ריאות?

מיפוי ריאות היא אחת הבדיקות הנדרשות להערכה של מועמדים להשתלת ריאות, ולבירור מצבים מסכני חיים הקשורים בזרימת הדם לריאות – בעיקר יתר לחץ דם ריאתי ותסחיף ריאתי. הבדיקה מדגימה הן את מצב אוורור הריאות והן את זרימת הדם לריאות ומאפשרת לאתר חסימות בכלי הדם, שבגללן נוצרת בעיה באספקת הדם לריאות. 

מהן מטרות הבדיקה?

בבדיקת מיפוי ריאות אנו משתמשים במצבים הבאים:
אבחון תסחיף ריאתי. במצבים שונים יכולים להיווצר קרישי דם במקומות מסוימים בגוף. הקריש, הנוצר לרוב בשל פקקת באזור הרגליים, נסחף בזרם הדם ועושה דרכו במערכת הוורידית דרך הצד הימני של הלב עד שהוא מגיע לכלי דם ריאתי, שם הוא נתקע. כאשר הקריש חוסם את אחד העורקים שמספקים דם לריאה, הוא מפריע לזרימת הדם התקינה בריאות. זהו התסחיף הריאתי. מחלה זו יכולה לגרום לקוצר נשימה, שיעול דמי ולחץ בחזה, ועלולה לסכן חיים. במיפוי ריאות ניתן לאבחן כל בעיה בזרימת הדם בעורקי הריאה. אם יש תסחיף ריאתי הדבר יודגם במיפוי הריאות, וכך נוכל לאבחן את המחלה.
הערכה להשתלת ריאות. מיפוי ריאות היא אחת מבדיקות ההערכה הנעשות לחולים במחלות ריאה קשות, שבגללן הם מוגדרים כמועמדים להשתלת ריאות. השתלת ריאות היא הקו האחרון בטיפול בחולים במחלות ריאה קשות, שלא ניתן כבר להיטיב את מצבם באמצעות תרופות או חמצן. אפשר לבצע השתלת ריאה אחת או שתיים, תלוי בסוג המחלה ובמצב החולה, ולעיתים יש הבדלים משמעותיים בין הריאות החולות. מיפוי הריאות מודד את זרימת הדם לכל ריאה, וכך עוזר לנו לדעת באופן מדויק איזו ריאה חולה יותר. הנתונים הללו עוזרים לנו לבחור איזו ריאה להשתיל, כשמבצעים השתלת ריאה אחת – ובאיזה צד להתחיל בניתוח כאשר משתילים שתי ריאות יחד.
בירור יתר לחץ דם ריאתי. בדיקת מיפוי ריאות נדרשת גם לצורך בירור של יתר לחץ דם ריאתי, כדי לוודא שאין קרישים שהצטברו בריאות לאורך זמן רב וגרמו לעליית הלחץ בריאות. האבחנה של מצב זה חשובה במיוחד, מאחר שיש טיפול יעיל להסרת הקרישים ולריפוי חולים אלה במקרים המתאימים לכך. יתר לחץ דם ריאתי הוא מצב מסכן חיים של מחלה בכלי הדם של הריאות (למצב זה אין כל קשר ליתר לחץ דם רגיל). במחלה זו מתרחשת פגיעה בעורקים המזרימים דם מהלב אל הריאות. כתוצאה מכך הלחץ בעורקים גדל, הדם והחמצן המוזרמים מהלב מתקשים להגיע אל הריאות ובעקבות כך נפגעת גם זרימת החמצן מהריאות לכל איברי הגוף. ככל שעולה הלחץ בעורקי הריאה, כך הלב נדרש לעבוד בתפוקה גבוהה יותר על מנת להזרים דם לריאות. לכן, מחלה זו עלולה גם להחליש את שריר הלב ולגרום לבסוף לאי ספיקת לב.

איך מתבצעת בדיקת מיפוי ריאות?

בדיקת מיפוי ריאות נעשית במכון לרפואה גרעינית בבית החולים. במהלך המיפוי מוזרק לנבדק חומר רדיואקטיבי דרך הווריד, ולעיתים הוא ניתן גם בשאיפה. החומר פולט כמות מזערית של קרני גמא, שניתנת לצילום ולעיבוד ממוחשב של התמונות. לבד מהזרקת החומר לווריד, הבדיקה איננה פולשנית והיא מתנהלת כצילום רגיל. מיפוי הריאות מתבצע במצלמות המשוכללות שהמכון מצויד בהן, ביניהן מצלמות גמא, מצלמות גמא משולבות עם   CT ומצלמתPET CT . בעזרת התמונות המתקבלות ממיפוי הריאות אפשר ללמוד על זרימת הדם בעורקי הריאה ועל זרימת האוויר בריאות.

איך רואים תסחיף ריאתי בבדיקת מיפוי ריאות?

הקרינה של אותם חומרים רדיואקטיביים, הנפלטת מהגוף לאחר הזרקתם לווריד או שאיפתם לריאות, נקלטת על ידי מצלמה מיוחדת ויוצרת הדגמה ברורה של מצב הריאות. בדרך זו אפשר לראות האם יש התאמה בין כניסת האוויר (ונטילציה) לבין זרימת הדם (פרפוזיה). כאשר אין התאמה כזאת, לדוגמה – אם יש באזור מסוים כניסת אוויר טובה אבל אין זרימת דם (כתוצאה מקריש החוסם את זרימת הדם) – האבחנה הינה תסחיף ריאתי.

מדוע את התסחיף הריאתי חשוב לאבחן בזמן?

תסחיף ריאתי חשוב מאוד לאבחן ללא עיכוב. כאשר תסחיף כזה אינו מאובחן ומטופל בזמן, שיעור התמותה ממנו יכול להגיע עד 30 אחוז, בעוד שכאשר האבחנה נעשית בזמן, הטיפול יעיל ביותר ומביא להחלמה במרבית המקרים. זיהוי מוקדם מאפשר התאמת טיפול שכולל לרוב מתן חמצן, דילול דם לטווח קצר או ארוך או טיפול מפורר קרישים.

מה ההבדל בין בדיקות הדימות אחרות לבין מיפוי ריאות?

בדיקות הדימות האחרות – ביניהן צילומי רנטגן רגילים, אולטרסאונד, CT או MRI – בודקות את מבנה האיברים, מדגימות האם חל שינוי במבנה האיבר ומראות לנו על קיום מחלה. לעומתן, בדיקת במיפוי ריאות מספקת לרופא מידע תפקודי. המידע המתקבל ממיפוי ריאות, כמו משאר המיפויים ברפואה גרעינית, משלים במקרים רבים את המידע האנטומי המתקבל מבדיקות ההדמיה האחרות ויוצר תמונה שלמה, שמאפשרת לבסס אבחנה מדויקת וטיפול מתאים.

האם יש צורך בהכנות מסוימות לבדיקת מיפוי ריאות?

אין כל צורך בהכנות מיוחדות. לפני בדיקת מיפוי ריאות, הטכנאי או הרופא יבקשו ממך להסיר תכשיטים או פרטי ביגוד שעלולים להפריע לביצוע הבדיקה.

באילו מקרים צריך ליידע את הרופא לפני ביצוע הבדיקה?

לפני ביצוע של מיפוי ריאות, יש לעדכן את הרופא לגבי המצבים הבאים:

• אם את בהיריון או מיניקה.
• אם קיימת רגישות מיוחדת לתרופות.
• אם בארבעת הימים שלפני הבדיקה עברת צילום שכלל בליעת בריום או חוקן בריום (חומר המפריע לבדיקת מיפוי ריאות).
• אם בארבעת הימים שלפני הבדיקה נטלת תרופות נגד כאבי בטן המכילות ביסמוט (חומר המפריע לבדיקה).

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

בדיקת מיפוי ריאות נמשכת לרוב בין 30 דקות ל-40 דקות.

מהם שלבי הבדיקה?

הבדיקה נערכת בשני שלבים.

• השלב הראשון הוא בדיקת אוורור (ונטילציה) של הריאות. בדיקה זו מתבצעת בישיבה, כאשר על אפך יוצמד קליפס העוצר את הנשימה דרך האף. הטכנאי יניח על פיך מסכה ויבקש ממך לנשום דרך הפה ולשאוף תערובת אדים של חמצן וחומר רדיואקטיבי. לחומר זה יש נטייה להתרכז בדרכי האוויר, ובאמצעותו ניתן להדגים את כלי הנשימה. אחרי שאיפת החומר לריאות יהיה עליך לעצור את נשימתך לשניות ספורות ולעבור למצב שכיבה כדי לאפשר למצלמה לצלם את הריאות.
• השלב השני הוא בדיקת זרימת דם (פרפוזיה – זילוח). בדיקה זו נערכת בשכיבה. לתוך הווריד שלך יוזרק חומר רדיואקטיבי, שנוטה להצטבר בכלי הדם הקטנים בריאות. אחרי הזרקת החומר נבצע סדרת צילומים נוספת.
  לעיתים יבוצעו שני השלבים במקביל – כלומר שאיפת החומר הרדיואקטיבי והזרקתו לווריד, כך שהצילום יבוצע בשני השלבים יחד. אין לכך כל משמעות מבחינת רמת הקרינה.
  בסוף הבדיקה ניתן להמשיך בשגרת היום הרגילה. תוצאות מיפוי הריאות שלך יישלחו לרופא המטפל בתוך מספר ימים.

האם קיימים סיכונים או סיבוכים אפשריים בבדיקה?

הסיכון בבדיקת מיפוי ריאות הוא מזערי. ראשית חשוב לא להיבהל מהמונח "חומרים רדיואקטיביים": החומרים שבהם נעשה שימוש בבדיקה פולטים כמות מועטה מאוד של קרינה – כזאת המספיקה להדגמת דרכי הנשימה, אבל אין בה כדי להזיק לגופנו. לכן, הבדיקה בטוחה ולא מהווה סכנה לנבדק או לסביבתו. אין גם כל סכנה לשהות לאחר הבדיקה בסביבת אנשים אחרים. אומנם, באופן תיאורטי קיים סיכון מזערי של פגיעה בתאים בשל הקרינה – אולם חשוב לדעת שצילומי רנטגן ו-CT רגילים, שכל אחד מאתנו עושה כמה פעמים בחייו, חושפים את גופנו לרמת קרינה דומה ואף רבה יותר.
כדאי גם לדעת שהמצלמה בבדיקה זו אינה פולטת קרינה, אלא רק קולטת אותה – ולכן אינכם חשופים לקרינה נוספת בזמן שהמצלמה נעה סביבכם.

האם יש הנחיות כלשהן לאחר הבדיקה?

לאחר הבדיקה ניתן לשוב ללא כל הגבלה לשגרת היום. יש לשים לב להנחיות הבאות:

• מכיוון שהחומרים המוזרקים או נשאפים בבדיקה מופרשים מהגוף דרך הצואה, יש להקפיד להוריד את המים באסלה ולרחוץ ידיים במים ובסבון באופן יסודי.
• אם הנך מיניקה, אסור לתת לתינוק לינוק ביומיים שלאחר מיפוי ריאות, בשל חשש למעבר של החומרים הרדיואקטיביים לחלב.
• במקרה נדיר שבו מתפתחת אלרגיה כלשהי לסמני הבדיקה, יש לפנות לרופא המטפל.