הרבה עבר מאז גילה וילהלם רנטגן את הקרינה המכונה עד היום על שמו, לפני קצת יותר ממאה שנה. בדיקות הדימות כוללות היום לא רק את הבדיקות הנעשות באמצעות הקרנת גלים אלקטרומגנטיים כמו צילום וטומוגרפיה, אלא גם בדיקות הנעשות באמצעות גלי קול כמו האולטראסאונד, באמצעות תהודה מגנטית כמו ה- MRI ובאמצעות הזרקת חומר גרעיני ב-PET.
רנטגן
קרני רנטגן או קרני X הן קרינה אלקטרומגנטית, הקרויה כך על שם הפיזיקאי שגילה אותה, וילהלם רנטגן.
רקע
רנטגן גילה את קרני ה-X ב-8 בנובמבר 1895, במקרה.
רנטגן המשיך בניסוייו וגילה שהקרניים חודרות גם דרך גושי עץ, מתכת ואפילו בשר אדם. בצילום הראשון בקרני X, רנטגן הניח את ידה של אשתו תחת המכשיר, ומכיוון שהעצמות והטבעת שעל ידה בלעו את הקרניים, חלקים אלה של לוח הצילום לא נחשפו ונותרו כהים. רנטגן לא ניסה להוציא פטנט על תגליתו, ולא היה מעורב בהמשך פיתוחה של טכנולוגיית קרני X. ב-1901 קיבל על תגליתו את פרס הנובל הראשון לפיזיקה.
קרני רנטגן נבלעות בקלות יחסית בחומרים בעלי צפיפות גבוהה ובאטומים כבדים. לקרינת רנטגן שימוש בתחומים רבים, אך בעיקר חשיבותן רבה בתחום הרפואה, בזכות יכולתן לצלם איברי גוף פנימיים לשם בדיקתם. ב-1896 החלו רופאי השיניים להשתמש בקרניים לצורך תצלומי שיניים, ורופאים כירורגים השתמשו בהן לצורך מציאת שברים בעצמות המטופלים. כיום ניתן לצלם בסוגים שונים של צילום גם איברים פנימיים אחרים רבים בנוסף לעצמות. היום צילום רנטגן פשוט של החזה היא הבדיקה הראשונית המועדפת כשרוצים לברר פתולוגיות של הריאה, באמצעותו אפשר לראות תסנינים ולאבחן דלקות ריאה, לראות גוש החשוד כממאיר לסרטן, לראות אם יש תפליט פלאורלי ועוד בעיות רבות ומגוונות.
צילום החזה היא בדיקה פשוטה ומהירה ללא כל תופעת לוואי ובעלת רדיואקטיביות נמוכה ביותר.
תסנין בריאה הימנית צילום חזה "תקין" גוש בריאה השמאלית
טומוגרפיה ממוחשבת
טומוגרפיה ממוחשבת, או CT, היא סוג של צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. בעת ביצוע הבדיקה, מקור קרינה שנע מסביב לחולה מעביר קרני רנטגן דרך הגוף בזוויות שונות. גלאים קולטים את הקרניים לאחר שעברו דרך הגוף ושולחים אותות אלקטרוניים למחשב. זה מעבד את הנתונים ויוצר הדמיה תלת-ממדית של הגוף או תמונות דו-ממדיות של חתכים ספציפיים.
מכשירי הטומוגרפיה הראשונים נזקקו למספר שעות כדי לבצע את הסריקה ולאסוף את הנתונים הגולמיים ולמספר ימים כדי לנתח את הנתונים. כיום, סורקים מודרניים מסוגלים לסרוק בחלקיקי שנייה ולהפיק מודל תלת-ממדי בשניות ספורות. מהירות זו מאפשרת לסרוק חלקי גוף נעים, כגון: ריאות שנעות בזמן נשימה או לב שפועם.
גוש בריאה ימנית
תפליט גדול בריאה ימנית גוש בריאה שמאלית
בתחום רפואת הריאות, לדימות באמצעות CT יתרונות רבים על צילום רנטגן פשוט בגלל היכולת להסתכל על בית החזה בתלת-מימד ובזכות הרזולוציה הגבוה יותר. כך אפשר לזהות תהליכים שלא נראים בצילום חזה רגיל (כגון תהליכים פיברוטיים) וכן לראות את המיקום המדויק של נגעים רבים והיחס שלהם למבנים חיוניים אחרים בבית החזה. כמו כן, ניתן לבצע ביופסיה תחת ,CT כלומר אפשר לבצע ביופסיה מדויקת ביותר מכיוון והרופא יכול לראות בזמן אמת את מיקום הנגע שממנו הוא מעוניין לקחת דגימה.
בבדיקת CT אנגיוגרפיה - מזריקים חומר ניגוד, וסורק CT מהיר יכול "לראות" אזורים בתוך עורקי הריאה שאינם מתמלאים בחומר ניגוד. "פגמי מילוי" אלו מראים לנו אזורים בהם קריש דם חוסם את זרימת הדם בריאה וכך אנו יכולים לאבחן תסחיפים ריאתיים.
תסחיף ריאתי בעורקי הריאה
מיפוי ריאות
עוד דרך לאבחן תסחיף ריאתי היא ע"י טכנולוגיה המשתמשת בחומרים רדיואקטיביים. בבדיקה זו, החולה שואף חומר רדיואקטיבי ובאותו הזמן מזריקים לו חומר רדיואקטיבי לווריד. הקרינה של אותם חומרים נקלטת ע"י מצלמה מיוחדת וכך אפשר "לראות" האם יש התאמה בין כניסת האוויר (וונטילציה) לבין זרימת הדם (הפרפוזיה). כאשר אין התאמה כזאת, לדוגמה אם יש באזור מסוים כניסת אוויר טובה אבל אין זרימת דם (כתוצאה מקריש החוסם את זרימת הדם) ניתן לאבחן תסחיף ריאתי.
בדיקת מיפויPositron Emission Tomography (PET) PET)
הדמיית - PET טכנולוגיית דימות ברפואה גרעינית, המבוססת על פליטת פוזיטרונים.
כדי לערוך הדמיית PET מזריקים לגוף מולקולות של חומרים כמו גלוקוז או חמצן, שבהן החליפו את אחד האטומים באיזוטופ רדיואקטיבי של פלואור המתפרק ופולט פוזיטרון. בשל רדיואקטיביות זו פולטים החומרים פוזיטרונים בעודם בגוף האדם. מיד לאחר פליטתם מתנגשים הפוזיטרונים באלקטרונים והזוג מתאיין תוך כדי פליטת שני פוזיטרונים של קרינת גמא. המתקן שבתוכו מצוי הנבדק רגיש לקרני גמא כפולות. חישניו מחוברים למחשב המעבד את המידע שהעבירו, ויודע לזהות על פיו את האזור שבו נפלטו הקרניים. ההנחה היא שאזורים פעילים בגוף צורכים כמויות גדולות של גלוקוז וחמצן, ובשל כך צפויות להתרחש בסביבתם פליטות גמא רבות.
האומדן שמספק ה-PET לגבי מיקומם וזמנם של תהליכים פיזיים נחשב לגס יחסית, אם כי יש לו יתרון על פני CT או MRI בזיהוי בלוטות לימפה עם גרורות, בעיקר אם בלוטות אלו קטנות מ- 1 ס"מ (עובי חתך נפוץ).
היתרונות של בדיקת ה- PET הם רבים, שכן בניגוד לשיטות הדימות האחרות שבהן ניתן לראות את האיברים בלבד, מכשיר ה-PET מאפשר לנו "לראות" תהליכים פיזיולוגיים הקורים בגוף וכך לדוגמה אפשר לזהות גרורות של סרטן מוקדם יותר מאשר בשיטות דימות אחרות. בעקבות צילום ה-PET, הטיפולים בסרטן אף עשויים להשתנות. החיסרון הבולט של בדיקת ה-PET הוא, שמכשיר הדימות יקר מאוד ולפיכך זמינותו נמוכה.
תמונות המתקבלות ממכשיר ה-PET
בדיקת אולטראסאונד
בדיקה על-קול היא בדיקת דימות בעזרת גלי אולטרה סאונד (על-שמע), המשמשת בעיקר להדמיית איברים פנימיים, גודלם, המבנה שלהם והפגיעות בהם.
בדיקת אולטרה סאונד דופלר הינה "תמונת" דימות של תנועה באיבר - בדיקה בעזרת אולטרה סאונד של זרימת דם לאיבר הנבדק, המתבססת על אפקט דופלר. לדוגמה: בדיקת דופלר של ציסטה, או בדיקת דופלר של כלי דם באישה בהיריון, הבודקת את זרימת הדם בחבל הטבור.
ברפואת הריאות מכשיר האולטרסאונד משמש בעיקר ככלי העוזר לאבחן תפליטים פלאורליים ומכיוון ואנחנו רואים את התמונה בזמן אמת גם דיקור פלאורלי להוצאת נוזל באמצעותו הוא מדויק יותר. אולטרה סאונד לא יכול לתת תמונה כשיש אוויר בין מכשיר הסריקה לבין האיבר הנבדק. ובכן, אין לבדיקה זאת כל יכולת לדמות את רקמת הריאה המלאה באוויר.
