נשים

​פרופ' בני פיש, לשעבר מנהל היחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבי"ח לנשים בבילינסון וד"ר יואל שופרו, מנהל היחידה לפוריות ולהפריה חוץ גופית בבי"ח לנשים בבילינסון

דחיית ההולדה היא תופעה כלל עולמית. הקריירה, עליה ברווקות והרצון למצות את החיים לפני המחויבות להורות מביא נשים לדחות את משימת ההורות לשלב מאוחר יותר בחיים.
במערב אירופה עלה הגיל הממוצע של נשים בלידתן הראשונה מ- 24.1 ל- 29.4 בשלושה העשורים האחרונים של המאה הקודמת (1970 לעומת 2000), בישראל  המגמה זהה: מגיל 24.2 לגיל 26.8 באותה תקופה. בארצות הברית לעומת זאת, הסטטיסטיקה היא יותר מ 40% של נשים  בעלות קריירה אינטנסיבית שמגיעות לגיל 40 כשהן ללא ילדים.

אורח החיים המודרני והדיווחים בתקשורת יוצרים תמונת מצב מבלבלת ובעיקר מטעה, בה ניתן לכאורה לדחות את גיל הכניסה להריון בלי הגבלה. המציאות אינה כזו, ולמעשה חלון הפוריות של הנשים כדי להיכנס להריון מביציות עצמיות הוא קצר, ובוודאי מוגבל גיל.

הגיל והתרגיל

רק מעטים יודעים כי מבין הנשים המנסות להרות בגיל 27-29 יהרו מידי חודש כ- 30%, ועשור מאוחר יותר, כאשר תגענה לגיל 37-39 יצליחו רק מחציתן להרות (15% מידי חודש).
אם נזיז הצידה את אמצעי המניעה נגלה שבגיל 25 יהרו בתום שנה 96%, 33% בגיל 40 ורק 13% בגיל 45.
בין הגילים 40-44 רק שליש מהנשים המעוניינות להרות יצליחו להרות באופן ספונטני.
הריון בגיל 45 ומעלה מתרחש באופן ספונטני באוכלוסיה מאד סלקטיבית.
אחוז הלידות בנשים מעל גיל 45 עומד על כ- 0.2% מכלל הלידות. במקביל לירידה בכושר הפוריות עולה באופן חד עם הגיל גם שיעור ההפלות, ומגיע בגיל 43 לכמחצית מההריונות.

הנתונים המדאיגים הללו נובעים משני גורמים:
האחד- ירידה במאגר הביציות. בשונה מהגבר, תינוקת נולדת כשבשחלותיה מספר סופי של ביציות. מלידתה ולכל אורך חיי הפוריות שלה המאגר המדובר מתדלדל ולמעשה מתכלה כשהיא מגיעה  לגיל המעבר. גודל מאגר זה מושפע מגורמים גנטיים (יש נשים המגיעות לגיל המעבר שנים לפני חברותיהן), מגורמים סביבתיים (למשל עישון) ומגורמים טיפוליים (כריתה חלקית של רקמה שחלתית במהלך הוצאת ציסטה, כימותראפיה ועוד).
השני- ירידה באיכות הביציות. הביציות נמצאות במצב "רדום" בשחלה במשך שנים, עד לשלב בו הן מתחילות בתהליך ההבשלה המסתיים בביוץ. כל אותה תקופה הן נחשפות לגורמים סביבתיים (רעלים, קרינה וכד') הפוגעים באיכותן.

הידעת?

ביציות של אישה בגיל 40 נמצאות כל אותן שנים תחת השפעות סביבתיות, גנטיות ואחרות, ואלו הופכות אותן לבעלות כושר הפריה נמוך יותר, העוברים המתפתחים מהן הינם בעלי איכות ירודה ולכן הם נוטים פחות להשתרש ברחם. זו גם הסיבה שהריונות בגיל מבוגר מלווים בעליה בשיעור ההפלות ושיעור ההריונות הפגומים מבחינה גנטית (כרומוזומלית).

הכתבות בעיתונים המספרות על כוכבת קולנוע בת 49 שחובקת תאומים (לא באמצעות פונדקאית), או אם שחזרה למעגל ההורות בגיל 55 לאחר שאיבדה בן בתאונה, אינן חושפות במקרים רבים את העובדה כי ההריון התאפשר בזכות שימוש של אותה אישה מבוגרת בביצית של תורמת צעירה. המידע הזה, שלא נחשף לציבור, מסייע ביצירת אשליה בקרב נשים שחושבות שהזמן לא משחק תפקיד בתחום הפוריות וכי כל האפשרויות עוד לפניהן.

עובדה שאינה ידועה מספיק היא, שהזדקנות מערכת הרבייה נובעת בעיקר מהזדקנות והידלדלות מאגר הביציות. הרחם נותר עם פוטנציאל השרשה כמעט תקין גם בגיל מתקדם. לכן, אם לוקחים ביציות מאישה צעירה כתרומה, מפרים אותן ומחזירים לרחמה של אישה מבוגרת, סיכויי ההיריון והלידה גבוהים מאד (50% למחזור טיפולי) וגם שיעור ההפלות נמוך בהתאם לגיל התורמת.

הקפאת ביציות: פתרון ממשי

נושא שימור פוריות והקפאת ביציות הפך נגיש אך צריך לזכור שנשים שרוצות לעשות שימוש בטכנולוגיה הזו הן מבוגרות יחסית (בסוף שנות ה-30 לחייהן) ולכן איכות הביציות שלהן ירודה מלכתחילה, דבר שישפיע על סיכוייהן להרות בעתיד כשתרצנה להשתמש בביציות המופשרות.

בשנים האחרונות השתכללו מאד טכנולוגיות ההקפאה וכיום מאפשרות הקפאת ביציות בשיעור הישרדות גבוה מאד (של למעלה מ-90%). מחקרים שנערכו בעיקר באיטליה ובספרד הוכיחו בסדרות גדולות כי ביציות שהוקפאו בשיטות אלה הינן בעלות כושר הפריה והשרשה שאינו נופל מביציות "טריות".

הבשורה הטובה היא שמשרד הבריאות את הטכנולוגיה כשירות קליני, ואפשר הקפאת ביציות גם מסיבות "חברתיות" ולא רפואיות, דהיינו, כל אישה בין הגילים 30-41 המעוניינת בשימור פוריות יכולה לעבור עד 4 מחזורי טיפול או עד לאיסוף 20 ביציות מוקפאות. הנחיות אלו נמצאות כיום בבחינה מחודשת ויתכן שישונו בעתיד הקרוב. יש להבהיר שמדובר בטיפול הכרוך במתן הורמונים ושאיבת ביציות תחת הרדמה כללית.

בניגוד לדעה הרווחת: טיפול הפריה חוץ גופית אינו משפר את איכות הביציות, ואינו מהווה פיתרון לבעיית הזדקנותן. לכן, תוצאות טיפולי ההפריה החוץ גופית מושפעות מגיל האישה בדיוק כשם שהגיל משפיע על סיכויי ההפריה הטבעית.

הגיל הוא המסר

למרות ההתקדמות הטכנולוגית רצוי שלא לדחות את ההיריון לגיל מאוחר. למרות הקידמה- שעון הפוריות עדיין מתקתק, ועובדה היא כי לנשים רבות יש קושי להרות כבר במחצית השנייה של שנות ה-30.
בשורה התחתונה, המרכיב הראשי בבדרך להצלחה בכניסה להריון הוא הגיל, וכל דחייה מורידה מהסיכויים לכניסה מהירה וקלה להריון ומעלה סיכוי למומים עובר.