כך אומרת מאיה טוטנאור, אחות אחראית ביחידה לפוריות והפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון.
זוגות רבים שצריכים להתחיל את תהליך טיפולי הפריון מבקשים לדעת בפני מה הם עומדים, ומאיה מספרת להם על התהליך הצפוי.
כל אשה בישראל, בין אם היא נשואה או בזוגיות ללא נישואין, בין אם מצאה פרטנר להורות או אף לגמרי לבד, יכולה להגיע ליחידה לפריון. כמובן שההחלטה שתינתן על הטיפול המתאים משתנה, בין היתר כתלות בגיל האשה, וההחלטה תילקח לאחר הפגישה עם הצוות הרפואי. האפשרות להגיע לייעוץ פתוחה לכולם.
החוק בישראל מאפשר לאשה או בני הזוג להגיע ליחידה לפריון לפי בחירתם. כך, גם אשה מצפון הארץ יכולה לבחור יחידה במרכז הארץ (ולהיפך).
על מנת להגיע לפגישה ביחידה לטיפולי פוריות והפריה חוץ גופית צריך רק לקבוע תור ולהצטייד בטופס 17 (בכל קופות החולים בארץ תקבלו ללא תלות בקופה אליה אתם משתייכים).
הפגישה הראשונה ביחידה לפריון תהיה פגישת היכרות ותיאום ציפיות. הזוג (או האשה) יפגשו עם צוות האחיות, פסיכולוגית היחידה וכמובן עם הרופא, שיפנה לבדיקות הן לגבר והן לאישה.
לגבר בדיקות לצהבת B ו-C, HIV וספירת זרע , לאשה בדיקות דם רלבנטיות (ספירת דם, תפקודי קרישה, צהבת B, צהבת C, HIV, והווירוסים מסכני ההיריון), תוצאות משטח צוואר הרחם לשלילת מצבים סרטניים או טרום סרטניים וכן תוצאות בדיקת כירורג שד. בדיקות אלו למעשה מוודאות שהאשה והגבר בריאים, ושהילד שיביאו לעולם יוולד להורים בריאים.. (ניתן להביא בדיקות אלו לפגישה הראשונה על מנת לקצר את התהליכים)
רק לאחר בדיקת הרופא, סקירת ההיסטוריה הרפואית ושיחה עם בני הזוג, יגבש הצוות את תכנית הטיפול המתאימה לו – שהרי אם מדובר בזוג שיש לו בעיה בקיום יחסי מין, הפתרון המתאים עבורו שונה מהפתרון המתאים לזוג שמנסה להיכנס להריון תקופה ארוכה ללא הצלחה.
אך עוד לפני הבדיקות, עוד לפני ההגעה ליחידה לפריון, ממליצה מאיה להבין את חשיבות התמיכה והליווי הרציף לתהליך. תהליך הפריון הוא דרך, שיכולה להיות קצרה או ארוכה, אך לא תמיד היא קלה, וצריך מישהו שיתמוך נפשית בדרך הזו. "הרי גם בשגרה אנחנו צריכים מישהו שיהיה שם איתנו, אז על אחת כמה וכמה בתהליך הזה" אומרת מאיה. "לפעמים לא שומעים את המילים שאומר הרופא כי חושבים על משהו אחר, לפעמים לא זוכרים לשאול את השאלות. צריך מישהו שילווה, יהיה קשוב, אולי גם פחות מעורב רגשית".
את רואה הבדל בין נשים שמגיעות לבד לבין אלו שמגיעות עם מלווה?
"בוודאי. נשים שמגיעות עם מלווה חוות את זה אחרת. יש יותר בדיחות בחדר, יותר הקלה בנטל. המלווים שמגיעים עם המטופלת הופכים לשותפים, אפילו רוצים לדעת "מתי התפקיד שלי? ובמה אוכל לעזור", אנחנו מוצאות את עצמנו לפעמים מדריכות ומתקשרות רק עם בני/בנות הזוג והם לגמרי חלק מהעניין – רוכשים ומזריקים את תרופות, מקבלים את ההנחיות הרפואיות ומציפים צרכים נפשיים ופיזיים של המטופלת.
כשיש יותר שיתופיות, יש גם יותר אמפטיה לתהליך שהאשה עוברת. כל אשה גם מתמודדת עם התהליך קצת אחרת – יש נשים שהכל אצלן עובר בקלילות – עבר עוד חודש, עוד תשובה שלילית, לא נורא... מול כאלו שהתמיכה היא זו שנותנת להם את הכוח להמשיך." בכל מקרה אנחנו ממליצים לכל מטופל לרשום את כל השאלות שצצות בדרך, וכך לא לשכוח לשאול מה שלא ברור. שאלות לא פתורות מורידות את הביטחון.
ואם האשה בחרה להביא ילד לעולם לבדה? מי ילווה אותה אז? "ראשית" אומרת מאיה "בכל יחידה יש עובדת סוציאלית או פסיכולוגית עימה אפשר לשוחח. אבל תמיד חשוב שיהיה עוד מישהו בסוד העניינים – אח, חבר, חברה, הורה. האיש שיהיה הכי טוב עבור המטופלת."
מסר אופטימי לסיום?
"אנחנו תמיד מאושרים מאשה שמצליחה להיכנס להיריון כבר בטיפול הראשון אך כפי שאמרתי לא כולן תהיינה בהריון מיד, וצריך לזכור שנכנסים למסע שדורש השקעה של זמן ואנרגיות, וצריך מקורות תמיכה – אבל למסע הזה יש תוצאה נפלאה."
