אל סיבות או מתווספים המאמצים הרבים בניסיון למגר את מגפת ההשמנה.
בזכות אמצעי הטיפול החדשניים עלייה זו מתבטאת גם באנשים בעלי מחלות לב (שלקו בעבר באוטם שריר הלב, חולים עם מומי לב, או הפרעות קצב) המתחילים לחיות אורח חיים בריא או אלו המסוגלים לשמר אורח חיים פעלתני לאחר שלקו בלבם.
עם זאת, עדיין מספר רב של אנשים מקיימים אורח חיים שלא משלב פעילות גופנית כלל במהלך היומיום ומבלים שעות רציפות בישיבה ממושכת מול מסכי המחשב והטלוויזיה. אורח חיים זה מוכח מחקרית כגורם סיכון למחלות לב, סכרת יתר לחץ דם והשמנה.
לפעילות גופנית יש השפעות חיוביות מידיות וארוכות טווח על איכות החיים ועל אורכם. מחקרים שפורסמו בעשורים האחרונים מראים כי פעילות גופנית מגינה מפני מחלות לב (שהן גורם התמותה מספר אחת בעולם) ושבץ מוחי (גורם התמותה החמישי בעולם), מונעת הופעה של יתר לחץ דם, תורמת לאיזון רמות שומנים בדם (ומעלה את רמת הכולסטרול הטוב), תורמת לאיזון סכרת, מונעת בריחת עצם, תורמת לטיפול בהפרעות חרדה ודכאון. לאחרונה הראו מחקרים כי פעילות גופנית אף מונעת התפתחות סוגי סרטן כמו סרטן השד וסרטן המעי.
מחקרים אפידמיולוגים הוכיחו כי מידת פעילות גופנית נמוכה קשורה לשיעור תמותה גבוה יותר, וכי הסיכון לתמותה יורד ככל שרמת הפעילות הגופנית עולה. השאלה שנשאלת היא עד לאיזה רף?
מידת הפעילות הגופנית שנזקקת בכדי להפחית את הסיכון למחלת לב לא הוגדרה עד כה. ההמלצות של האיגוד הקרדיולוגי האמריקאי למניעה של מחלות לב ושבץ מוחי כוללת פעילות גופנית של לפחות 150 דקות שבועיות בדרגת עצימות בינונית, או 75 דקות שבועיות בדרגת עצימות גבוהה. כלומר, שלושים דקות מדי יום כחמש פעמים בשבוע. את הפעילות ניתן לחלק גם לשניים עד שלושה מקטעים של 10-15 דקות.
בכדי לאזן יתר לחץ דם או להפחית את רמות השומנים בדם ההמלצות הן לבצע פעילות ארובית בדרגת עצימות בינונית- גבוהה במשך 40 דקות, שלוש עד ארבע פעמים בשבוע.
פעילות גופנית היא כל פעילות שגורמת לנו להזיז את הגוף ולשרוף קלוריות, עליה במדרגות, הליכה, שחיה, ריצה, רכיבת אופניים וכדומה. הדרך הפשוטה ביותר להתחיל היא בהליכה מהירה ולנסות לשלב את הפעילות הספורטיבית במהלך הפעולות היומיומית (לדוגמא ללכת ברגל למקום העבודה, או להחנות את הרכב רחוק ממקום העבודה).
האם פעילות גופנית ממושכת במידת עצימות גבוהה מאוד יכולה להזיק?
כל פעילות גופנית גורמת לעומס פיזיולוגי שדורש תהליכי הסתגלות של המערכת הקרדיווסקולרית בזמן המאמץ ולאחריו. כאשר הפעילות נעשית בדרגת עצימות גבוהה ובאופן ממושך הלב עובר שינויים במבנהו, בתפקודו ובמערכת החשמל שלו בכדי לאפשר לו לעמוד בדרישות הגוף בזמן המאמץ. לרוב השינויים הללו אינם מסוכנים. ישנם מצבים בהם השינויים המרחשים בלב ספורטאי אינם תקינים ומהווים סיכון לנזק לבבי ואף מוות בעיקר באנשים עם רקע גנטי המועד לכך, או באנשים שעושים מאמצים קיצוניים למשך תקופות ארוכות.
קרדיולוגית ספורט הוא ענף חדש יחסית בתחום הקרדיולוגיה המתמקד בלב הספורטאי שמטרותיו לזהות את אלו המבצעים פעילות גופנית ונמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלה לבבית או למות מוות פתאומי. לאבחן מצבים לבביים מסכנים בספורטאים שחוו סימפטומים לבבים במהלך או לאחר פעילות גופנית. לתת מענה לספורטאים עם מחלת לב מאובחנת המעוניינים להתחיל או להמשיך לעסוק בשגרת הפעילות הגופנית ע"י טיפול מתאים והתאמת מידת המאמץ המותרת. וכל זאת בכדי לאפשר לספורטאי להמשיך לעסוק בפעילות גופנית באופן בטוח.
ככלל, פעילות גופנית חשובה לכל אדם אולם חשוב לזכור כי יש להתאים את הפעילות ליכולת הגופנית ולהיוועץ עם רופא במידת הצורך.
