כללית שלי
קרדיולוגיה

פורסם בראשונה: 06.11.2019

    מאת:
  • פרופ' רן קורנובסקי,
  • נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל המערך לקרדיולוגיה והמכון לצנתורי הלב במרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון) וראש החוג לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

לב האישה – נא לשים לב

​מחלות הגורמות לחסימות בעורקי הלב גורמות לתחלואה ולתמותה משמעותית ברחבי העולם. המחלה קרויה "טרשת עורקים" ונגרמת כתוצאה ומשקיעת רבדים עתירי כולסטרול בדפנות כלי הדם. טרשת עורקים עלולה אף לגרום להתקף לב ולכישלון בתפקוד הלב, מצב המסכן חיי אדם. טרשת עורקים פוגעת בגברים ונשים כאחד. למרות העובדה ששיעורי התמותה ממחלות לב כליליות ירדו בישראל ביותר מ-80%  מאמצע שנות ה-70 ועד היום, עדיין יותר נשים הסובלות ממחלות בעורקי הלב מתות מסיבה זו ביחס לגברים. יחס התמותה הוא גבוה יותר בנשים חולות ביחס לגברים בפרופורציה העומדת על 1.8, שממקם אותה במקום גבוה יחסית בעולם המערבי.

לפי הסטטיסטיקה המערבית ואף בישראל, מחלות בעורקי הלב בנשים מתפתחות כעשר שנים מאוחר יותר בממוצע מאשר בגברים. יחד עם זאת, נשים צעירות אינן חסינות בפני תחלואת לב. המומחים סבורים שהמחזור ההורמונלי מגן על הנשים בצעירותן מפני התפתחות טרשת עורקים, והיא באה לידי ביטוי קליני בגיל מבוגר יותר. תורשה בעייתית ומחלות נלוות כגון סוכרת או עישון, עשויות להאיץ מאוד את טרשת העורקים בנשים. בנוסף, בנשים, סיבוכי היריון (רעלת היריון, יתר לחץ דם וסכרת הריונית) כרוכים בשכיחות יתר של מחלות לב בשלב מאוחר יותר בחיי האישה. כמו כן, בנשים, שכיחה יותר הסתמנות של קרעים ספונטניים בדפנות כלי הדם הכליליים שעלולים לגרום להתקפי לב אף ללא טרשת עורקים.

ברוב המחקרים הקרדיולוגיים על מחלות לב, נמצא שהיחס בין גברים לנשים הוא בין שניים עד שלושה לאחת. אולם, בגיל המבוגר (70 ומעלה) היחס מתאזן, ויותר נשים חולות ואף מתות ממחלות לב מאשר גברים. עם זאת, רק כשליש מחולי הלב שעוברים התערבויות קרדיולוגיות שמשפרות או שמאריכות איכות חיים, כגון צנתורים או ניתוחי מעקפים, הן נשים. היחס אף נמוך יותר כשמדובר בשימוש בטכנולוגיות חדישות, כגון השתלת קוצבים מיוחדים, או התקנים מושתלים לתמיכה בלב הכושל.

הבעיה משמעותית אף יותר כאשר מדובר באבחון ובטיפול בתסמיני מחלות לב בנשים. מזה למעלה מעשור, תועדו בספרות הרפואית סדרות מחקר שמהן אפשר ללמוד כי קיימת נטייה לעיכוב באבחון מחלות לב בנשים לעומת גברים. גם כאשר המחלה כבר מאובחנת, הטיפול לעיתים קרובות נוטה להיות "שמרני" יותר לעומת הטיפול בגברים. אמנם לשמרנות יש היבטים חיוביים בתחומים שונים ברפואה, אך במובן הקרדיולוגיה, גישה מסורתית ופסיבית מדי עשויה להתפרש כנטייה לאיחור באבחון ובטיפול.

ממחקרים שבוצעו בארץ ובעולם, עולה שנשים שמתקבלות לבית החולים בגלל התקף לב חריף הן בממוצע מבוגרות יותר וחולות יותר, ומשך הזמן שעובר מהופעת הסימפטומים ועד להגעה לבית החולים הוא ארוך יותר. הדבר אף מיתרגם לשיעורי תמותה הגבוהים פי שניים עד שלושה בנשים שעברו התקף לב לעומת גברים. ההבדלים בין המינים נעשים מתונים יותר ובכמה מהסדרות אף מתבטלים כאשר מתקנים זאת לגיל ולגורמי הסיכון הנוספים.

בקרב נשים קיימת לעתים הסתמנות בלתי טיפוסית של מחלות לב כליליות. עובדה זו מתעתעת לעיתים קרובות ברופאים/ות המטפלים וגורמת לאיחור באבחנה. הסימפטומים הקלאסיים של מחלת לב, כגון כאבים לוחצים בחזה המקרינים ליד או קוצר נשימה במאמץ, עשויים ללבוש צורה שונה בנשים. תלונות על עייפות חריגה או הזעת יתר, או סתם הרגשה כללית רעה ולא ממוקדת ו/או תחושה של נטייה לעילפון, עשויות להיות ביטוי להתפתחות מחלת לב משמעותית בנשים, שמחייבת המשך בירור וטיפול. בנוסף, תוצאותיהן של בדיקות הלב, כגון מבחן מאמץ או מיפוי לב, עשויות לעתים ללקות בהיעדר חד-משמעותיות, וכתוצאה מכך לעורר דילמה אבחונית. כמו כן, בנשים הסובלות ממחלות בעורקי הלב קיימת שכיחות יתר של מחלות רקע, כגון סוכרת או עודף משקל, שעשויות להקשות עוד יותר על הזיהוי החד-משמעי של תסמיני התעוקה הטיפוסיים.

מהם, אם כן, כללי היסוד לפיהם ניתן להנחות אותנו בכל הנוגע לאבחון ולטיפול במחלות לב בנשים?

ראשית, יש להתייחס לתלונות לבביות בנשים באותה מידה של "רגישות ונחישות" שבה מתייחסים אליהן בקרב גברים, וייתכן שאף מעבר לכך, זאת בעקבות האפשרות להסתמנות הבלתי טיפוסית. כמו כן, אין להקל ראש בתלונות המחשידות לקיומה של מחלת לב בכל גיל, ויש לעודד נשים לפנות לביצוע בירור קרדיולוגי מלא כשעולה חשד לנוכחות מחלת לב פעילה, גם אם הסממנים שלה אינם בהכרח טיפוסיים.

למותר לציין שרמת המודעות למניעה ולטיפול במחלות לב בנשים צריכה להיות בסטנדרטים הטיפוליים הגבוהים ביותר, תוך שימת דגש על נושאים ייחודיים אך ורק להן ביחס לגברים. הכוונה לסוגיות לבביות הקשורות להשלכות ארוכות טווח של היריון מסובך, לבטיחות טיפול הורמונלי חלופי בתקופת גיל המעבר או לבריאות הלב בנשים שנזקקות לטיפולים בסרטן השד המצויות בסיכון יתר לפתח מחלות לב. נושא מניעת המחלה הוא חשוב ביותר, במיוחד כשמדובר ביכולת לנטרל שילוב של גורמי סיכון משמעותיים, כגון: עישון סיגריות, יתר שומנים/כולסטרול בדם, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנת יתר, היעדר פעילות גופנית סדירה, תזונה לא בריאה ו/או שימוש בלתי מושכל בטיפול הורמונלי בקרב בנשים שנמצאות בסיכון יתר להתפתחות קרישים בכלי הדם.

יש לעודד בקרב נשים פעילות גופנית יומית (30 דקות ביום לפחות), לאמץ הרגלי תזונה מאוזנת ובריאה, ולעודד ירידה במשקל עודף. במקרים מתאימים ועל פי חוות דעת רפואית, יש לשקול את הצורך בטיפול תרופתי מונע על מנת לשמור על בריאות הלב. בהתאם לכך, בשנים האחרונות, ישנה מגמה לפתוח מרפאות מיוחדות לבריאות לב האישה על מנת לרכז את האבחון והטיפול המיוחד לנשים המצויות בסיכון יתר לפתח מחלות לב. אם מתעורר צורך בביצוע התערבות קרדיולוגית בנשים (כמו גם בגברים), יש להשתמש במכלול האפשרויות שעומדות לרשות הרפואה המודרנית ולמצות את מגוון הטיפולים היעילים העומדים לרשות הקרדיולוגיה המודרנית. יש לדאוג שבמחקרים רפואיים בנושאי הלב יינתן ייצוג הולם לנשים, זאת כדי שיהיה אפשר להסיק מסקנות כוללניות ובעלות מובהקות סטטיסטית בנושא טיפול ומניעת מחלות לב הרלוונטיים לנשים וגברים גם יחד.

הכותב הוא נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל המערך לקרדיולוגיה והמכון לצנתורי הלב במרכז הרפואי רבין (בילינסון והשרון) וראש החוג לקרדיולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.