קרדיולוגיה

​​רובנו רוצים להיות בריאים ומנסים לדבוק באורחות חיים שיגנו על גופנו. אנו נמנעים מעישון, משתדלים לאכול ''נכון ובכמות סבירה'' ולהתעמל מפעם לפעם. המהדרין - מקפידים על דיאטה הדוקה, ספורט יומיומי ובדיקות תקופתיות.

במסגרת הרגלי חיים ''נכונים'' מקפידים רבים על לקיחה, באופן קבוע, של תרופות כגון אספירין ואומגה 3, המונעות תחלואה קרדיו-ווסקולארית (התקפי לב ואירועים מוחיים).
הדעה הרווחת בפי נוטלי התוספים הינה: ''אם לא מועיל, לפחות לא מזיק''. האומנם?

אספירין - תרופה המעכבת פעילות טסיות הדם ובכך מקטינה את היכולת ליצור קרישי דם (הליך הקרוי טרומבוזיס). יעילות התרופה במניעת אירוע חוזר לאחר שארע התקף לב או נמצאה מחלת לב כלילית, מוכחת כבר מספר עשורים, ולמעשה התרופה מומלצת לכל החיים.
המידע העוסק בנטילת אספירין כמניעה ראשונית (טרם הוכח קיומה של מחלה לבבית) מגוון, מצוי בחלקו במחלוקת, ומדגיש את ההבדלים המגדריים (בין גברים ונשים). למשל,  אספירין, כמניעה ראשונית, מוריד את אירוע התקפי הלב בגברים אך לא בנשים. עם זאת, השפעה מגינה בפני אירועים מוחיים נמצאה יותר בנשים, אך  גם  זאת  רק בנשים  מעל  גיל  65, שהסיכון המשוכלל  שלהן  לארוע כזה גבוה, ושמטופלות  מיטבית ביתר לחץ דם.. יש לזכור כי ללקיחת התרופה יש ''מחיר'', הן בנשים והן בגברים, המתבטא בעלייה בשיעור תופעות דמם, לרבות דמם מסכן חיים (דמם דרכי עיכול ודמם מוחי).

ההחלטה על טיפול מניעתי ראשוני צריכה להתקבל באופן פרטני תוך שקלול גיל האדם ומינו, גורמי הסיכון והסיכון לדמם. יש הגיון בנטילת התרופה אם הסיכון לאירוע קרדיווסקולארי עולה על הסיכון לתופעת דמם מסכנת חיים. בכל מקרה יש להתייעץ בנושא זה עם הרופא המטפל.

אומגה 3 - הרציונל בלקיחת התוסף, מתבסס על העובדה כי חומצות שומן רוויות שמקורן בדגים נקשרות להורדת תחלואה ותמותה לבביים ובפרט מקרי תמותה לבביים פתאומיים על רקע הפרעות קצב הלב. מדווחות גם השפעות מיטיבות במערכות חוץ לבביות כגון מחלות פרקים ומחלות נפש שונות לרבות דיכאון. במינונים גבוהים יותר של התוסף מושגת גם השפעה מיטיבה על פרופיל שומני הדם (ירידה בטריגליצרידים), ואפקט מדלל דם. האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה ממליץ לכל אדם על אכילת דגים קבועה (לפחות 3 פעמים בשבוע). באשר ללקיחת התוסף, קיימת המלצה לנטילת התוסף לסובלים ממחלת לב כלילית (מניעה שניונית). אין  הוכחות כילקיחת התוסף באנשים בסיכון מוגבר ללא הוכחת קיום מחלת לב (מניעה ראשונית), משנה את  הסיכון לתמותה או  תחלואה לבבית. יש לזכור כי קיימים מספר סוגי חומצות שומן, שהשפעתם אינה זהה, וכי קיים סיכון לעליה בתופעות דמם.