השתלות איברים

לפעילות גופנית יש תועלות רבות בשיפור איכות החיים אחרי ניתוח השתלת כבד. היא עוזרת לפתור את הסינדרום המטבולי שכולל יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין/סכרת, השמנת יתר ודיסליפדמיה (פרופיל השומנים בדם), מאריכה תוחלת חיים, מורידה רמות עייפות, מורידה את אחוזי השומן בגוף ומשפרת את כוח השרירים.
יתרה מכך, הפעילות הגופנית עוזרת לשפר את איכות חיים גם בפעולות היומיומיות החל בשיפור ההליכה דרך עלייה במדרגות ועד ביצוע פעולות שגרתיות ביתר קלות. ובכלל, כאשר אתה מרגיש טוב יותר ויש לך את האפשרות להתנועע ביתר קלות – אתה יכול להשתתף ביותר פעילויות ובהתאם מצבך הפיזי ומצב הרוח שלך ישתפרו וכל אלה בדיוק מה שאנחנו רוצים להשיג.
אבל כמושתל כבד אתה ודאי יודע שביצוע פעילות גופנית בקרב מושתלי כבד היא משימה לא פשוטה בעיקר לאור תופעת העייפות הכרונית הקשה שמוכרת בקרב מושתלים, עד כדי תחושת תשישות. המטופלים שלנו מדווחים שהם קמים בבוקר ללא אנרגיה ובהתאם ללא מצב רוח. עם הניסיון למדנו וזה המסר שלנו שככל שנצליח לסגל שגרת פעילות גופנית כך תעלה רמת האנרגיה בגוף ואז כאמור המצב הגופני ומצב הרוח ישתפרו ובהתאמה, איכות החיים תעלה.
צוות מחלקת ההשתלות בבילינסון שמוביל את התחום בישראל עובד בשיתוף פעולה עם צוות הפיזיותרפיה כי כל האמור לעיל הוכח שוב ושוב. ככל שתעסוק יותר בפעילות גופנית מותאמת תוכל ליהנות משיפור כל הערכים והמדדים שלך כמו הסינדרום המטבולי, זרימת הדם בגוף, עידוד יצירת כלי דם חדשים, שיפור תפקוד השרירים והתפקוד קוגניטיבי ומעל לכל – תאריך את תוחלת החיים. זאת המטרה של כולנו – שכל מטופל יעבור את ניתוח ההשתלה בהצלחה ויוכל לחזור לחיים וליהנות מהם כאחד האדם.

תכנית אימון ייחודית לפני ואחרי השתלה בבילינסון

מחקרים שבוצעו בעולם הראו שבקרב מושתלי כבד יש תפקוד ירוד ביחס לאנשים בגילם. מאחר והם עברו השתלה עם כבד חדש והשרירים שלהם מתפקדים היטב –  אין לכך הצדקה אמיתית. לכן יסדנו בבילינסון תכנית שמטרתה לשפר את התזונה והפעילות הגופנית. זוהי תכנית ייחודית והיחידה מסוגה בישראל במסגרתה אנחנו בונים מסלול אימון טיפולי לכל מושתל. אנחנו משפרים את התכנית בהתאם למבחנים שאנחנו עושים ומקבלים משוב כפול: הן מהתוצאות של המבחנים הפיזיים והן מהדיווח של המטופלים המשתתפים בתכנית שמדווחים על שיפור ומספרים שהם עושים דברים שלא יכולים היו לעשות קודם.
תכנית האימון האישי היא חלק מפרויקט ייחודי של בילינסון – פרויקט הנקרא תספר (ראשי תיבות של תזונה, סיעוד, פיזיותרפיה, רפואה) שמטרתו היא שכל המקצועות יעבדו ביחד כדי להביא את המטופל למקסימום איכות החיים האפשרית. אנחנו למעשה תופרים ביחד מעין חליפה מותאמת אישית עם כל היבטי הטיפול. כל המקצועות מתממשקים ועובדים ביחד, לפני ואחרי ניתוח ההשתלה.
בפועל מה שיקרה לך בבילינסון הוא שתגיע לתזונאית והיא תתאים בהתאם לנתוניך, מחלותיך והתרופות שאתה נוטל את התפריט המתאים ביותר עבורך, תקבל הדרכה מהאחות ומהרופא ופעמיים בשבוע תגיע לקבוצת פיזיותרפיה ייחודית למושתלים.
הקבוצה פועלת בבילינסון ואנחנו רואים את התוצאות יום-יום. יש מטופלים שהתוצאות שלהם השתפרו ב50 ואף ב-100%! כל מטופל עם תכנית ייעודית משלו הכוללת עומסים יחסית גבוהים, בהתאם ליכולות שלו.
הקבוצה פועלת הן לפני ניתוח ההשתלה והן אחריו. יש לנו מטופלים שמשפרים את מצבם באמצעות הפעילות הגופנית כדי להיות מועמדים מתאימים להשתלה. למשל, הייתה לי מטופלת שבקושי הלכה אבל היא הייתה נחושה בדעתה לשפר את מצבה ונסעה מהדרום לבילינסון למעלה משעה לכל כיוון, הקפידה להגיע ושיפרה את כל המדדים שלה. היא עברה את ההשתלה וכבר במהלך האשפוז התאוששה טוב יותר ממטופלים אחרים שהגיעו במצב יותר טוב ממצב הבסיס שלה. לאחר שהיא השתחררה, היא המשיכה בחיים רגילים מלאים וטובים והמשיכה להתאמן לבד בבית כדי לשמור את התוצאות וכמובן לשמור על הכבד בחייו החדשים.
לסיכום, חשוב להיות בתנועה לפני ואחרי ניתוח ההשתלה אבל לא מדובר בסתם תנועה, אלא ממש בפעילות גופנית מבוקרת ומפוקחת. ללכת בבית עשר דקות או ללכת לסופר מרקט זה בסדר גמור אבל פעולות אלה לא יתנו את אותה תוצאה שפעילות גופנית מאומצת מתוכננת ומבוקרת תיתן.

מה קורה אם לא מבצעים פעילות גופנית אחרי ההשתלה – האם זה יכול לגרום לסיבוכים?

כן. קודם כל אתה חייב לדעת שללא פעילות גופנית מותאמת אתה עלול לסבול מירידה תפקודית, אתה תוכל לעשות פחות ופחות. אם לדוגמה יכולת ללכת חצי שעה ותפסיק לתרגל אתה תרגיש ירידה ביכולות ולארוך הזמן יהיה לך יותר קשה ללכת. יש לנו מטופלים שכבר היו עצמאיים לגמרי ואחרי שהפסיקו להתאמן הידרדרו לאט ולאט וגילו אחרי חצי שנה שהם פתאום זקוקים לעזרה להתלבש, ללכת שירותים, אפילו הגיעו למצב שאחרי שהלכו לבד נזקקו להליכון.
ההידרדרות היא איטית אך מסוכנת. חשוב מאוד להדגיש שפעילות גופנית פשוטה יכולה לשפר את חייך, לשמור על עצמאותך ועל הכבד היקר שלך ומי שלא יתרגל מסכן את כל אלה ומעמיד את עצמו בפני סכנה לסיבוכים ותופעות לוואי כמו סוכרת, לחץ דם ועוד.

איך משכנעים מושתל כבד שלא רוצה להתעמל לבצע פעילות?

מושתלים רבים אומרים שקשה להם אחרי הניתוח ובכלל מחוסר מצב רוח הם לא רוצים להתאמן. אנחנו רואים את המושתלים במחלקה וכבר שם אני מטפל בהם ורואה איך ככל שעובדים ביחד ועושים תרגילים, הם רואים שהעבודה היא קשה אבל מתגמלת.
כאשר אתה רואה איך בפעם הראשונה שעשית תרגילים לא הצלחת לעמוד, בפעם השנייה כבר הלכת כמה צעדים וכך רואה התקדמת מיום ליום עד שהפכת לעצמאי והכאבים פחתו – זה נותן לך מוטיבציה להמשיך להתעקש ולא לוותר לעצמך.
אנחנו לא סתם מתעקשים, אלא רואים ומראים שהתרגול הקשה באמת משפיע ועוזר ואז יש היענות וגם המושתלים סרבני הפעילות מגיעים לתרגול.
זה דבר די מדהים ומעורר סיפוק אדיר לראות את המטופלים מאושרים כשהם משתפרים, משתקמים ומצליחים לעשות דברים ששנים הם לא הצליחו לעשות.

כמה זמן לאחר ההשתלה ניתן להתחיל להתאמן?

מיידית. כבר במחלקה אנחנו מתחילים ונפגשים מדי יום (למעט שישי ושבת). העומסים שמפעילים נמוכים מאוד יחסית לאדם רגיל ואנחנו לא עובדים עם משקלים בגלל החתך הניתוחי אבל ניתן וחשוב למשל להעלות דופק בהתאם למגבלות הרפואיות של כל מטופל.
יש הרבה דברים שאסור לעשות ולכן צריך לעבוד עם מאמן מקצועי.
בזמן השחרור מבית החולים תקבל הוראות לעשות הליכה מתונה בתקופה הראשונה לאחר הניתוח. בין חודשיים לשלושה אחרי הניתוח עליך להימנע מפעילות גופנית מאומצת ונשיאת משקל של יותר מ-5 קילו אבל אפשר ללכת 20 דקות בקצב נינוח, לבצע תרגילים שאנחנו נותנים וכאמור, לבוא לבילינסון לתכנית שאנחנו נבנה בהתאם למצב ולשלב ההחלמה.

איזה סוג פעילויות מומלצות?

כאמור, בשלושת החודשים הראשונים אחרי הניתוח – פעילות קלה לא מאמצת ללא משקלים: אסור להרים משקולות וגם לא להרים נכד מעל חצי שנה או שישיית מים בסופר. לאחר מכן פעילויות בעצימויות משתנות בהתאם למטופל.
הפעילות צריכה להיות מורכבת מפעילות אירובית, תרגילי כוח ומתיחות. את הפעילות עצמה ניתן לבחור בהתאם להעדפות האישיות שלך, יכולותייך ומצבך הרפואי והגופני.

האם זה משנה באיזה עצימות הפעילות?

בוודאי. אחרי שלושת החודשים הראשונים נגביר עצימות וככל שהעצימות תעלה כך מצב המטופל ישתפר. מאוד חשוב לנהל את הפעילות בצורה מבוקרת והדרגתית כדי שלא ייגרמו נזקים וסיבוכים.

האם חובה לבנות תכנית אימונים?

לא חובה. אפשר להתחיל לעשות פעילות כלשהי ובכל עצימות ועדיף קצת על פני כלום. אבל אם רוצים תוצאות יותר טובות אז כדאי לתכנן, כדאי להציב מטרות, שיהיו קווים ברורים. תמיד אפשר לשנות את התכנית בהתאם לנתונים המתקבלים.

האם צריך להתאמן לבד או מומלץ עם מדריך או בקבוצה?

אפשר כל דבר: אפשר לבד, בקבוצה, באימונים אישיים, בתכנית הייחודית בבילינסון, אבל מה שחשוב הוא לפחות בהתחלה להתאמן בצורה מסודרת, עם פיקוח ועם מישהו שיכוון ועדיף פיזיותרפיסט שמכיר את המגבלות לאחר הניתוח ויש לו גישה לתיק הרפואי ויכול להתאים בצורה בטוחה ומקצועית ולהשיג את המטרות ללא סיבוכים, עם תוצאות יותר טובות. הקשר הישיר והייחודי שקיים בבילינסון בין הפיזיותרפיסטים לרופאים ולשאר מקצועות הבריאות לפני ההשתלה ולאחריה הן במסגרת האשפוז והן במסגרת המרפאות חוץ תורם להשגת תוצאות טובות יותר עבור המטופלים. אני ממליץ לא ללכת למישהו שלא מכיר ולא יודע ספציפית ממה צריך להיזהר וממה להימנע אחרי ניתוח השתלת כבד.

לאחר תחילת הפעילות – מתי נראה שינוי לטובה?

שינויים משמעותיים אפשר לראות כבר סביב שישה שבועות לאחר תחילת הפעילות.

הנחיות לפעילות גופנית

יש להגיע ליעדי הפעילות הגופנית הבאים לפחות:
• 150 – 300 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית או 75-150 דקות של פעילות בשבוע.
• ביצוע אימוני התנגדות לפחות יומיים בשבוע.
• לבצע חימום, שחרור ומתיחות בכל אימון.