כללית און-ליין
השתלות איברים
    מאת:
  • ד"ר אורלי סנה ארביב,
  • רופאה בכירה במכון הארצי למחלות כבד – בית חולים בילינסון, מומחית ברפואה פנימית, מומחית בגסטרואנטרולוגיה וברפואת כבד

ציסטה בכבד

ציסטה נחשבת לתופעה נפוצה בגוף האדם אבל כאשר מדובר בציסטה בכבד יש לבילינסון יתרון אדיר על פני כל מקום בארץ. ד"ר אורלי סנה ארביב שחוקרת את הנושא מסבירה כל מה שצריך לדעת ויש לה גם מסר מרגיע

ציסטות הן ממצא נפוץ בגוף האדם אבל חשוב לדעת שכל ציסטה שהיא משמעותית צריכה לעבור אבחון מעמיק על ידי צוות רב מקצועי כדי שייתן את האבחנה המדויקת ביותר. 

כאשר מדובר בציסטות בכבד, היתרון של בית החולים בילינסון על פני כל מקום אחר הוא שהצוות שלנו כולל רופא כירורג שמתמחה בהשתלות, רופא כבד, אונקולוג ורדיולוג שאוחזים בניסיון הרב ביותר בישראל בתחום.

עשרות מאמרים רפואיים שנכתבו בנושא הוכיחו חד משמעית שכאשר צוות רב מקצועי רואה את החולה הוא יכול לבחון אותו על כל ממדיו, מחלותיו וקשייו ולתת את האבחנה הטובה ביותר, מאשר רק רופא אחד רואה את החולה.

אני חוקרת במכון הכבד בבילינסון את נושא הציסטות כבר שנים ולפני שנתחיל להסביר במה מדובר יש לי בשורה מרגיעה עבורכם – ציסטה בכבד היא, בדרך כלל, תופעה שאיננה מסוכנת, כואבת או דורשת טיפול מיוחד.

מהי ציסטה בכבד?

ציסטה בכבד היא חלל מלא בנוזל . לרוב מדובר בממצא אקראי המודגם בבדיקת הדמיה (אולטראסאונד(US)/ סי.טי. (CT)/מ.ר.י (MRI) ואינה גורמת לכאב או לתסמינים אחרים. במרבית המקרים מדובר בממצא שפיר אשר אינו דורש טיפול.

מה הקשר בין ציסטות בכבד ובכליות?

מחלה פוליצסטית (ציסטות מרובות) של הכבד הינה מחלה נדירה שמאובחנת בגיל מבוגר ולרב מופיעה עם מחלה פוליצסטית של הכליות. מרבית המטופלים הינם ללא תסמינים וללא זקוקים לטיפול.

מה הם הגורמים וגורמי סיכון להיווצרות ציסטות בכבד?

הגורם לציסטה בכבד אינו ידוע בבירור. בחלק מהמקרים הציסטות הינן מולדות ולעיתים מדובר במחלה גנטית כמו במחלה פוליצסטית. ציסטות שכיחות יותר אצל נשים והשכיחות שלהן עולה עם הגיל בדרך כלל.

יש עוד סוג של ציסטה שכדאי להכיר: ציסטה אכינקוקולית. זוהי ציסטה שנגרמת על ידי טפיל ולעיתים מאובחנת על ידי נוכחות של נוגדנים בדם ומראה הדמייתי קלאסי של הסתיידויות בתוך הציסטה.

האם ישנם תסמינים לציסטה בכבד?

לרוב ציסטה בכבד אינה גורמת לתסמינים ומגלים את הציסטה רק כממצא אקראי בבדיקה שאינה קשורה בהכרח לכבד.

תסריט שכיח הוא שהמטופל מתלונן על כאב בטן ורופא משפחה שולח לבירור אולטרסאונד ואז בנוסף לממצא שגרם לכאב הבטן, למשל אבנים בכיס המרה, נגלה גם את הציסטה. כלומר, הציסטה איננה הגורם לכאב אלא מהווה ממצא אקראי בהדמיה.

כיצד מאבחנים ציסטה בכבד?

כאמור, אולטרסאונד הוא כלי הדמייתי שבאמצעותו אנו מאבחנים את הציסטה על מאפייניה, גבולותיה, התוכן שלה ואם יש בתוכה מחיצות. במידה ואנחנו לא בטוחים שהציסטה היא שפירה ולא רואים אותה בצורה מספיק ברורה אפשר להתקדם לבדיקת mri או CT.

אצל חולים במחלות כבד כרוניות או שחמת ההתייחסות היא שונה כי אצלם הציסטה עלולה להיות גידול סרטני. חולים אלה נמצאים במעקב צמוד וקפדני ובמידה ומתגלה ממצא חדש בכבד נדרש בירור נוסף כי הם בקבוצת סיכון לגידולים ממאירים.

מהו הטיפול בציסטה בכבד?

אין צורך בטיפול בדרך כלל. במקרים נדירים נדרשת התערבות כירורגית.

מהי ציסטה ביליארית בכבד?

ציסטה שמקורה בדרכי המרה שנמצאות בתוך הכבד ולעיתים היא באה בהקשר עם מחלות נוספות כמו מחלה בלבלב או בדרכי המרה ועל כן נדרש בירור נוסף עם רופא כבד.

מתי חייבים ניתוח להסרת ציסטה בכבד ואיך מחליטים עליו? מה קורה בניתוח כזה?

אז כאמור במרבית המקרים אינם דורשים ניתוח כי זה ממצא אקראי ושפיר. ישנם כמה מקרים בהם נדרש טיפול בציסטות:
לעתים רחוקות ציסטות גדולות עלולות ללחוץ על איברים בסביבתן ולפגוע בתפקודם. למשל ציסטה גדולה שלוחצת על הקיבה ומפריעה לאכול וגורמת לירידה במשקל וכאב. במקרים כאלו הטיפול הוא ניתוחי. אם יש ספק אם התסמינים קשורים לציסטה אנו שואבים את תוכנה ועוקבים לראות אם התסמינים משתפרים. רוב רובן של הציסטות חוזרות לאחר שאיבה, לכן הטיפול הוא ניתוחי. רוב הניתוחים של הציסטות בבילינסון הם זעיר פולשניים, לפרוסקופיים או רובוטיים (קישור לרובוט של בילינסון). בניתוח מסירים את קליפת הציסטה או כורתים את כל הקטע של הכבד בו היא נמצאת.

סיבה אחרת להתערבות היא טיפול בציסטה מזוהמת. הטיפול הראשון הוא ניקוז הציסטה על ידי צנתר ובהמשך מתכננים טיפול קבוע בהתאם למידת ההבראה. לעתים הטיפול יהיה ניתוחי בהתערבות כירורגית נדרשת כשיש חשד או פוטנציאל לממאירות.

איך מתנהל ניתוח לכריתת ציסטה?

הניתוח משתנה על פי מיקום הציסטה בכבד וגודלה. חשוב לדעת שהגודל לא קובע – ציסטה של 10 סנטימטר או 2 לפי מאפיינים הדמייתיים שלה לדוגמה אם יש מחיצה שיכולים להעיד על פוטנציאל ממאירות. ההחלטה על הניתוח מתבצעת על ידי צוות מרובה משתתפים מתחומים שונים אך משיקים הכולל את הפתולוג, הכירורג והאונקולוג על מנת לבצע הוצאה מלאה של הממצא, ביופסיה וניתוח הממצאים.

הניתוח תלוי במיקום ובגודל – לפעמים ניתן בלפרוסקופיה או בסיוע רובוט ובחלקם נדרשת פתיחה מלאה.
לרוב לא מדובר בניתוח מסוכן ונדרשת החלמה של ימים אחדים אבל זה אינדיבידואלי, כמעט תמיד החלמה מהירה.