כללית שלי
השתלות איברים

לאחר השתלת כליה – תורם ומקבל

מהו התהליך שעוברים תורמי כליה ומושתלי כליה לאחר הניתוח?

ניתוח השתלת כליה נמשך כשלוש שעות, לאחריו מועבר המושתל למחלקת התאוששות למשך מספר שעות. בהמשך הוא מועבר בחזרה למחלקת השתלות.

התאוששות מושתל הכליה לאחר ניתוח ההשתלה

משך האשפוז לאחר ניתוח השתלת כליה, נע בין שבוע לשבועיים. לאחר מכן המושתל משתחרר לביתו ועובר למעקב צמוד במרפאת מושתלי כליה במכון הנפרולוגי . בחודש הראשון לפחות פעמיים בשבוע , בחודש השני לפחות פעם בשבוע ובחודש השלישי כפעם בשבועיים. מהחודש השלישי ועד שנה מההשתלה מגיע המושתל לביקורת כפעם בחודש וובהמשך פעם ב 3-4 חודשים .

הימים הראשונים לאחר ניתוח השתלת כליה

ברוב המקרים, ביומיים הראשונים, יושאר נקז קטן ליד הכליה המושתלת, שיוצא מחוץ לגוף דרך דופן הבטן ומנקז את הנוזלים מאזור הניתוח לשקית. כמות הנוזלים וצבעם משתנים מיום ליום.
לאחר הניתוח ניתן עירוי נוזלים למשך מספר ימים, והקטטר בכיס השתן שהוכנס בחדר ניתוח בזמן ההרדמה, מוצא לאחר 6 - 10 ימים.

לאחר ההשתלה, ייתכן שיהיה צורך לבצע דיאליזה למשך מספר ימים. זהו צורך זמני הנובע מכך שהכליה שהוצאה מהתורם, נותקה מאספקת הדם ושהתה בקור למספר שעות, ולעיתים לוקח לה זמן להתחיל לתפקד.
ביום הראשון לאחר ההשתלה ייתכנו בחילות ולכן מומלץ להתחיל בהדרגה בשתייה ואח"כ באכילה.
כיומיים לאחר הניתוח, מרבית החולים יכולים לקום מהמיטה, בסיוע אחות. חשוב מאוד להשתדל לקום מהמיטה, על מנת למנוע הפרעה בזרימת הדם ולצורך אוורור הריאות.

בדיקות, ניטור ותרופות בתקופת האשפוז של מושתל כליה

בימים הראשונים לאחר הניתוח המושתל נמצא במעקב ובניטור קפדני, כדי לוודא את מידת הקליטה של הכליה ואת רמת תפקודה.

  • בדיקות שייתכן שיהיה צורך לבצע: אולטרסאונד של הכליה ומיפוי כליה - על מנת לוודא שהכליה מקבלת אספקת דם ומתפקדת; ביופסיה - לעיתים יהיה צורך לבצע ביופסיה של הכליה, על מנת לבדוק סימני דחייה או הפרעות כלייתיות אחרות (בדיקה זו מתבצעת באשפוז ותחת הרדמה מקומית). 
  • תרופות: מרגע ההשתלה והלאה על החולה ליטול תרופות נוגדות דחייה. יש חשיבות עליונה  ללקיחה מסודרת של התרופות ולמעקב אחר רמות התרופה בדם,  על מנת למנוע את דחיית הכליה וסיבוכים מיותרים. התרופות גורמות לדיכוי המערכת החיסונית, על כן רצוי בתקופת האשפוז להמעיט או להימנע מביקורי קרובים וחברים במידת האפשר. 

הסיכונים בניתוח השתלת כליה 

השתלת כליה היא הליך עם סיכויי הצלחה גבוהים מאוד, אך כדאי להיות מוכנים גם לאפשרות שעלולות להתעורר בעיות שונות: בעיות הקשורות לניתוח עצמו, דחיית הכליה, אירועים של זיהומים בעיקר בדרכי השתן, ותופעות לוואי של התרופות. בעיות אלו ניתנות בדרך כלל לטיפול.

  • דחייה – הדחייה היא תהליך טבעי המתרחש בגופנו, כאשר חודר אליו "גוף" זר, במקרה זה שתל הכליה. מטרת התרופות הניתנות לאחר ההשתלה היא למנוע תופעה זו. למרות הטיפול נוגד הדחייה, עלולה להופיע דחייה של שתל הכליה. תופעה זו שכיחה בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, אך יכולה להופיע גם שנים לאחר ההשתלה, בעיקר כאשר לא מקפידים על נטילה מסודרת של התרופות. הדחייה מתבטאת בעליית הקריאטנין ולעיתים בירידה בכמות השתן. על מנת לאבחן את הדחייה יש לבצע ביופסיה של הכליה. במרבית המקרים ניתן להתגבר על הדחייה על ידי מתן תרופות מקבוצת הסטרואידים או נוגדנים שונים.
  • זיהום – מצב שבו פולשים לגוף חיידקים, נגיפים או פטריות. זיהומים אצל מושתלי כליה, עלולים לנבוע מהיחלשות המערכת החיסונית, כתוצאה מהתרופות הניתנות למניעת דחייה. למניעת התפתחותם של זיהומים אלו ניתנים בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה טיפולים אנטיביוטיים ותרופות אחרות.
  • איחור בתפקוד הכליה - בעת המעבר של כליה מגוף לגוף עוברת הכליה מעין "משבר", כתוצאה משימור הכליה בקור בזמן המעבר, או כתוצאה מנזק אחר שנגרם לה לפני הוצאתה מגוף התורם ועל כן, ייתכן מצב שבו המושתל אינו מפריש שתן במשך מספר ימים עד שבועות לאחר ניתוח השתלת הכליה והוא יזדקק לטיפול בדיאליזה בתקופה זו . בדרך כלל הכליה מתאוששת, אך לעיתים נדירות, כאשר הכליה ניזוקה בצורה חמורה, היא לא תתפקד.
  • היצרות של השופכן (אורטר) ו/או דליפת שתן - בעיה זו נובעת מהיצרות או מניתוק החיבורים בין השופכן והשלפוחית. היא ניתנת לפתרון באמצעות טיפולים שונים או בניתוח.
  • היצרות עורק הכליה - לעיתים נדירות מתגלה היצרות של עורק הכליה המושתלת. תופעה זו עלולה לגרום ללחץ דם גבוה. ניתן להתגבר על כך בעזרת טיפול באמצעות אנגיוגרפיה (הכנסת בלון כמו בהרחבת עורקים בלב) או באמצעות ניתוח.
  • בצקת ברגל - לעיתים, הרגל בצד ההשתלה בצקתית במידת מה. הדבר נובע מכך שהכליה מפריעה לניקוז של נוזלים מהרגל. הבצקת קלה וחולפת במשך הזמן ללא טיפול.
  • לימפוצלה – צבר נוזלים בין הכליה לחלל הבטן, הנגרם כתוצאה מפגיעה בכלי לימפה. לרוב ניתן לטיפול שמרני על ידי ניקוז, אך לעיתים דורש ניתוח.
  • יתר  לחץ דם - לעיתים קרובות יש הופעה של יתר לחץ דם או החמרה של מצב לחץ הדם בימים הראשונים  לאחר ההשתלה. הדבר נובע ממתן תרופות נוגדות דחייה ועודפי הנוזלים שנותרים בגוף מיד לאחר ההשתלה. איזון לחץ הדם נעשה על ידי טיפול תרופתי. ברוב מהמקרים לחץ הדם משתפר או נעלם כשהכליה מתחילה לתפקד היטב ומפנה את עודפי הנוזלים .
  • סוכרת - לעיתים יש הופעה של סוכרת חדשה או יציאה מאיזון סוכרת, כתוצאה מהתרופות נוגדות הדחייה. עם הפחתה של מינוני התרופות הסוכרת עשויה להתאזן.

החיים שאחרי – שגרת החיים לאחר השתלת כליה

השתלת כליה מוצלחת מאפשר לחולים לחזור לחיים תקינים ומלאים. יחד עם זאת, חשוב להבין כי בתוך שגרת החיים יש לשלב אורח חיים, שיבטיח בריאות טובה ותפקוד תקין של הכליה החדשה לאורך שנים.
 

מעקב והתנהלות בתקופה הראשונה לאחר הניתוח

בתקופה הראשונה הסמוכה לניתוח, המעקב הרפואי יהיה תכוף יותר ומומלץ להקפיד מאוד על מילוי ההוראות, ולמלא אחר הנחיות הרופאים.

  • מעקב רפואי - עם השחרור מוזמן המושתל לביקורת במרפאת המושתלים לפחות פעם-פעמיים בשבוע, לצורך בדיקת רופא, בדיקות דם ושתן ובדיקות נוספות לפי הצורך. סיכות הניתוח (במידה ויש) תוצאנה כשבועיים לאחר ההשתלה.
  • מעקב עצמי בבית - בתקופה הראשונה לאחר הניתוח, יש מספר מדדים שעל המושתל להקפיד בעצמו על ניטורם (חום, לחץ דם ודופק, מתן שתן ומשקל). כל נתון חריג יכול להוות איתות לזיהום או לדחייה ולכן חשוב שיהיה ערני ויודע מיד למתאמת המושתלים או לרופא הנפרולוג המטפל על כל ממצא חריג.
  • היגיינת הגוף - כדי לסייע בהפחתת הסיכון לזיהום, חשובה שמירה על ההיגיינה האישית. חשוב להקפיד על מקלחת אחת ליום (מומלץ להשתמש בסבון אניטיספטי ולהחליף יום יום מגבת), ועל רחיצת ידיים לפני האוכל ולאחר שירותים.
  • היגיינת הפה - מומלץ לשמור על היגיינת השיניים לפי המלצות המקובלות של רופאי השיניים: צחצוח שיניים לאחר הארוחות בשימוש במברשת שיניים רכה. לפני טיפול שיניים אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מונע מיוחד.
  • שמירה על פצע הניתוח - חשוב לשמור על ניקיון אזור הניתוח על ידי רחצה בסבון. יש לדווח לצוות הרפואי במרפאה או במחלקה על כל שינוי בצלקת הניתוח כמו אודם מקומי, נפיחות או הפרשה.
  • הימנעות ממחלות מדבקות - בתקופת ההחלמה לאחר הניתוח, כדאי להסתגל לחזרה לחיים הרגילים. למושתל מותר לקבל ביקורים או לבקר ולהתארח בחברת אנשים בריאים. חשוב להימנע מלבוא במגע עם אנשים חולים במחלות מדבקות, כמו שפעת, אנגינה ומחלות ילדים.
  • פעילות גופנית – מומלץ לחזור בהדרגה לפעילות גופנית. בהתחלה באופן מתון מאוד, כדי שבהמשך תוכל לחזור לקיים רמת פעילות המתאימה למצבך הכללי. בשלושת החודשים הראשונים מומלץ לא לעשות מאמץ גופני קשה הדורש הפעלת שרירי הבטן כגון הרמת משא מעבר ל-5 ק"ג. בחודש הראשון רצוי לחגור חגורת גב רחבה כדי להגן על דופן הבטן.
  • מעקב רפואי ולקיחת תרופות - המעקב לאחר השתלת כליה נמשך כל החיים. חשוב להקפיד על המשך מעקב רפואי מסודר ולקיחת התרופות בצורה נכונה. חוסר נטילה מסודרת ונכונה של התרופות או הפסקת מעקב רפואי עלולה להוביל לדחייה של הכליה וקיצור משמעותי בחיי שתל הכליה. אסור לקחת תרופות חדשות למעט אקמול או אופטלגין ללא אישור הרופא המטפל במרפאת המושתלים.
  • תזונה ודיאטה - שמירה על תזונה מתאימה לאחר ההשתלה תסייע למושתל בהשגת אורח חיים בריא.
  • השיפור במצב הבריאותי לאחר ההשתלה והתרופות שנוטל מושתל הכליה, מגבירות את התיאבון ולכן לעיתים קרובות מובילות לעלייה משמעותית במשקל, ואף עלולות לגרום להופעת סוכרת, יתר לחץ דם ועלייה בשומני הדם. לכן, מומלץ לפנות לדיאטנית להתאמת תפריט אישי ומעקב לטווח ארוך.
  • חשיפה לשמש - חשיפה לשמש עלולה להיות מסוכנת לכל אחד. הקרניים האולטרה-סגולות באור השמש אחראיות להזדקנות מוקדמת של העור, ולגרימת כוויות שמש וסרטן העור. מושתלים נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן העור, בשל חוסר היכולת של מערכת החיסון להגן מפני הנזק הנגרם על ידי הקרניים האולטרה-סגולות ולכן חשוב מאוד להגן על העור ולהימנע מחשיפה לשמש.
  • פעילות מינית - לאחר ההחלמה מניתוח השתלת כליה אין מניעה בקיום יחסי מין. החשק המיני והתפקוד המיני משתפרים ופוריות הנשים חוזרת לתקנה אחרי ההשתלה. לא מומלץ להרות בשנה הראשונה לאחר ההשתלה ויש להתייעץ עם צוות מרפאת המושתלים לגבי אפשרות הריון, לידה ואמצעי מניעה.
  • חיסונים - לכל מושתל מומלץ לקבל חיסון נגד שפעת מדי שנה וחיסון נגד דלקת ריאות. למושתלים מותר לקבל חיסונים מומתים אך לא חיסונים מוחלשים . לאנשים שחיים במגע צמוד עם מושתל אסור לקבל חיסון לפוליו בטיפות וחיסון לאבעבועות שחורות.

ברוך הבא לשגרה!
מושתלי כליה יכולים לנהל חיים רגילים, תוך היצמדות למערכת הכללים וסיגול הרגלי חיים שיבטיחו בריאות טובה ושימור הכליה לאורך זמן.

• ד"ר רותי רחמימוב היא מנהלת מרפאת מושתלי כליה ואחראית על תורמי כליה מן החי בבילינסון