לאחר ניתוח השתלת כבד מקבלים המטופל ובני משפחתו הדרכה מקיפה לגבי ההתנהלות בבית. הניסיון מלמד שלמטופלים רבים ולאנשים שמלווים אותם יש נטייה להיכנס לחרדה ולחשוב שהסביבה הביתית של המטופל צריכה להיות סטרילית ביותר. אז ראשית, נפתח בקריאת הרגעה: הבית צריך להיות נקי, אבל באופן רגיל וסביר, אין צורך לחטא אותו באופן מיוחד.
המושתלים יזדקקו לעזרה לאחר הניתוח אבל בראש ובראשונה עליהם להפנים שבכוחם ובידיהם לתרום רבות להחלמה שלהם ולחזרה לחיים. כדי לחזור לתפקוד עליהם להקפיד על נטילת התרופות אבל הם באותו זמן גם חייבים להחזיר לעצמם את השרירים שאבדו להם ואת זאת לא יעשו התרופות או הכבד החדש אלא אך ורק עבודה עצמית פיזית יומיומית. ניתן לעשות זאת באמצעות תרגילי הפיזיותרפיה וגם באמצעות פעילויות יום יומיות שיקימו אותן מהכסא או מהמיטה. למשל, הם יכולים לשבת ולקפל כביסה או שהם לא חייבים לבשל אבל בהחלט יכולים לקלף תפוח או לעשות תרגילים על כסא (בהתחלה יש קושי ללכת) עם קופסת שימורים מול הטלוויזיה. אלה דוגמאות שעלו בימי עיון וכנסים שערכנו למושתלים בבילינסון במטרה לסייע להם לחזור לחיים בדרך המיטבית האפשרית.
לפניכם עוד היבטים בהתנהלות הביתית שכדאי לשים לב אליהם במיוחד.
מגבלות פיזיות – המושתל לא מוגבל מבחינה פיזית אלא אם היה קודם, אם הוא התנייד בעזרת כסא גלגלים, ייתכן שעדיין יצטרף אותו כמו קודם אבל אנו מצפים שמהר מאוד לא יזדקק לו עוד.
מטופלים שסובלים מבצקות עקב מיימת, יסבלו מבטן תפוחה וירגישו מאוד חלשים. לפעמים מגיעים לניתוח במצב גרוע כשהם בקושי זזים. למטופלים אלה אנחנו ממליצים על התכנית המשולבת שייחודית למחלקת ההשתלות של בילינסון ובמסגרתה הם מקבלים פעמיים בשבוע פיזיותרפיה בתוך בית החולים ומעקב על ידי תזונאית. הניסיון הרב שלנו מלמד שאם המטופל יגיע לניתוח מוכן מבחינה פיזית, ההתאוששות תהיה לו קלה הרבה יותר לאחר הניתוח.
דליפות לאחר ההשתלה – יש מטופלים שלאחר מההשתלה חווים דליפות ולכן צריך להחליף את כלי המיטה והפיג'מה בתכיפות רבה יותר. בנוסף, יש להיערך מראש עם חומרי חבישה שיהיו זמינים למטופל ולמי שמטפל בו. כדאי גם לדאוג לביגוד מתאים, בגדים רחבים שלא ילחצו על הבטן ולא יגעו בסיכות של תפרי הניתוח. אם המטופל בצקתי אז כדאי לחפש עבורו נעליים שהוא יוכל להכניס את כפות הרגליים בקלות. אלה דברים קטנים שגורמים למטופל להרגיש יותר בנוח ועושים הבדל גדול בתקופה ההחלמה הביתית.
עזרה פיזית בבית – המטופל יוצא מהניתוח עם חתך בטני גדול. לפני השחרור מלמדים אותו איך לקום מהמיטה, איך כדאי לו לשכב במיטה כדי שיהיה לו קל יותר לקום (שכיבה בצד המיטה) ועוד. עם זאת, לפעמים המטופל יזדקק לעזרה פיזית ואז רצוי שיהיה איתו בבית עוד אדם. לפני הניתוח המועמד עובר הערכה פסיכוסוציאלית שבודקת בין השאר את מערכת התמיכה שלו והאם יש בידי המטפלים את הכלים לעזור למטופל להתמודד בהצלחה עם ההחלמה מהניתוח המורכב. המטפלים, על פי רוב בני המשפחה, יקבלו הדרכה לגבי התקופה לאחר הניתוח, לפעמים הם צריכים לקחת חופש, כחודש מיום ההשתלה. כשאין מערכת תמיכה או אם המטופל סובל ממצב שמחייב זאת, הוא נשלח לשיקום בבית לוינשטיין או בבית רבקה ואז ההתאוששות איטית יותר.
עזרה בנגישות – בשבועות הראשונים לאחר הניתוח יסבלו חלק מהמושתלים מקושי פיזי בהליכה ובתפקוד. אם מדובר באנשים מבוגרים שמתקשים בהליכה כדאי להזיז ממסלול ההליכה שלהם בבית (למשל מחדר השינה לסלון או לשירותים) חפצים שהם עלולים להיתקל בהם. אם קשה למטופלים לנוע, כדאי להסיר שטיחים מהרצפה כי הם מקשים על הליכה.
הרבה פעמים צריכים עזרה ברחצה או בנגישות ואז יצרכו למשל לשבת במקלחת. אבל אחרי חודש-חודשיים רוב החולים יצליחו לקום בכוחות עצמם מהכסא וללכת בלי קושי.
פיזיותרפיה – המטופל שעובר השתלה יחווה התאוששות איטית. אחת הדרכים לשפר את המצב היא באמצעות טיפולי פיזיותרפיה. בבילינסון קיימת קבוצה ייחודית שמופעלת על ידי פיזיותרפיסט מומחה והיא ייעודית למושתלי כבד. מטרת משתתפי הקבוצה היא להעלות את מסת השריר שהם איבדו. הקבוצה עובדת גם עם תזונאית צמודה שמדריכה אותם מה אסור ומה מותר לאכול כדי להשיג מטרה זו וכדי לשמר את תוצאות הניתוח ולהאריך את החיים. ישנם מטופלים שמעדיפים להזמין פיזיותרפיסטים הביתה (על חשבון קופת חולים) אבל הניסיון בשטח מלמד שעדיף שיגיעו לקבוצה בבלינסון, יעבדו ביחד וייהנו מכל המעטפת שתפקידה להחזיר את הגוף לתפקוד תקין.
אוכל – המטופלים שכאמור המערכת החיסונית שלהם חשופה מאוד לזיהומים צריכים לאכול אוכל טרי ונקי, עליהם להקפיד שהמזון יהיה מבושל היטב ובבית, לא לקנות מזון מוכן כדי לא להכניס זיהומים מבחוץ, לוותר על מזון עם מיונז שהוא מקור נגיש לחיידקים וכך גם על חלקים פנימיים של בשר ועוף, ביצה לא מבושלת, סושי.
תרופות – התרופות הן אמצעי קריטי להחלמה, לשמירה על האיבר המושתל מפני דחייה ולהארכת החיים. אך בתקופה הראשונה לאחר הניתוח כשהמטופל מגיע הביתה הוא עייף מאוד, כאוב לאחר הניתוח ולעיתים גם מבולבל. המטופל מקבל רשימה ארוכה של 12-15 תרופות שחשוב לקחת בזמן ובצורה מסודרת והוא במצב שדורש עזרה להסתדר איתן. לכן, כדאי שיהיה אדם שיעזור לו לארגן את התרופות, להזמין אותן מבית המרקחת, להזכיר לו לקחת את התרופות. כדאי להצטייד גם בקופסה לחלוקת התרופות שתקל לזכור מתי ומה לקחת.
אורחים בבית – בשלושת החודשים הראשונים המערכת החיסונית של המושתל רגישה ביותר כי הוא מקבל תרופות שמחלישות מאוד את מערכת החיסון. על כן רצוי שלא יבואו הרבה אנשים הביתה, מוטב להסתפק באורח אחד או שניים, כי לא צריך להיות לגמרי בבידוד אבל גם לא יותר מכך כי כאמור המושתלים חשופים לזיהומים הרבה יותר מכל אדם רגיל. כמו כן, רצוי לא לצאת לאיזורים שיש בהם קהל רב. אפשר ללכת למקומות שיש בהם מעט אנשים, למשל ללכת לסופרמרקט בשעות שאין כמעט אנשים. שלושה חודשים לאחר הניתוח, המינונים של התרופות יורדים ואז המושתלים יכולים לצאת יותר למקומות מחוץ לבית וגם לפגוש יותר אנשים.