חג החנוכה קרב ובא ועמו הסכנות מפניי כוויה. הנרות שבחנוכייה, טיגוני הלביבה והסופגנייה, עשויים לגרום לכוויות (גם לקטנים וגם לגדולים) אם לא נוהגים בהם זהירות. כיצד נימנע מכוויות?
לגבי החנוכייה: אין להרשות לילד להתקרב לנר או לגעת בו. יש להרחיק את החנוכייה ולשים אותה במקום בלתי נגיש וכן להסביר לילד כי האש חמה ואסור לגעת בה.
לגבי הטיגון: רצוי לא לטגן כשהילדים מצויים בקרבת מקום ללא שליטה, ודאי שלא לאפשר גישה לשמן או ללביבות החמות. להסביר לילד כי השמן חם ואסור לגעת בו או להתקרב אליו.
במקרה של כוויה, מומלץ הטיפול הבא:
ילדים מתחת לגיל שנה — מומלץ להביא למר''מ / מיון ילדים בכל מקרה.
ילדים מעל גיל שנה ומבוגרים — מומלץ לפעול עפ''י ההנחיות הבאות:
- כוויה מלהבת גפרור / נר: יש לרחוץ מיד תחת מי ברז (לא עם מים קפואים ולא עם קרח — העשוי ליצור כווית קור במקום לטפל בכוויה); אם מדובר באצבע ניתן לטבול אותה בקערית מי ברז למספר דקות.
במקרה של כוויה שטחית (אודם ומעט שלפוחיות) ניתן למרוח ג'ל אלו-ורה. באם נוצרת שלפוחית או שהיא מתקלפת מומלץ לחבוש בחבישה שומנית (גאזה עם וזלין/ פרפין/ שמן סומסום/ שמן נבט חיטה ואפילו שמן זית) ולפנות לייעוץ רופאי הקהילה. - כוויה משמן רותח: קירור המקום. אם נוצרות שלפוחיות: שימון המקום. אם שטח הכוויה גדול או במקומות רגישים (פנים, כפות ידיים ועוד) - מומלץ לפנות לחדר מיון.
- כווית בלשון: גרגור מי ברז ומשככי כאבים נוזליים (סירופ אקמול, אופטלגין וכו - לפי התוויית רופא). אין מקום לשים קרם מסוים על הלשון, והיות והפה מלא בנוזלים בד''כ הכוויה נרפאת יחסית מהר.
