פוטוסנסיטיביות, רגישות יתר לאור (ובהקשר לתרופות הכוונה היא בעיקר לשמש) היא תופעת לוואי של תרופות רבות, ביניהן אנטיביוטיקה, תרופות לטיפול בהפרעות קצב הלב, ותרופות נוגדות חרדה.
העור הופך רגיש מאוד לשמש: מאדים, נכווה, מתקלף בקלות ובמהירות, מתנפח ומעלה שלפוחיות, משנה את צבעו ולפעמים באופן בלתי הפיך (תופעה המכונה פיגמנטציה).
האברים החשופים הם הנפגעים העיקריים דוגמאת השפתיים, הקרקפת, כפות הידיים והאוזניים. מעבר לכאב ולאי-הנעימות המיידית, יש לכך גם השפעות על הזדקנות העור ועוד השלכות מסוכנות לטווח הארוך.
אני מאמינה מאד במניעה (יותר מאשר בטיפול- כשאפשרי), ולכן, בכל פעם שתקבלו תרופה חדשה, קראו את העלון לצרכן המצורף אליה, ואם מופיעה אזהרה כלשהי על חשיפה לשמש - נקטו אמצעי זהירות. שהות מינימאלית בשמש, זהירות גם בצל, לבישת בגדים דקים וארוכים, חבישת כובע ומריחה של קרם הגנה, אפילו על השפתיים. בקיצור, כל מה שאנחנו, כישראלים בעידן האוזון, יודעים.
יפות, שימו לב: השפתונים והמייק- אפ אינם תחליף לקרם הגנה או לשפתון מיוחד.
