מצבים שבהם כדאי להפסיק לנהוג

כולנו מכירים מצבים שונים אשר עשויים להשפיע על היכולת לנהוג בבטחה.

• מצבים שבשגרה – שפעת וחום, עייפות קשה, מתח נפשי וירידה בערנות עקב תופעות לוואי של נטילת תרופות. מומלץ להימנע מנהיגה במצבים הללו.
• מצבים רפואיים בהם אסור לנהוג על פי חוקי התעבורה - לאחר התקף אפילפטי, במצב של התקף פסיכוטי, כשיש אובדן שדה ראייה (המיאנופסיה) ועוד.
• מצבים בהם צריך לבחון את כושר הנהיגה - אחרי אירוע מוחי, במחלות כרוניות כגון פרקינסון וטרשת נפוצה ועוד.
• הגבלה זמנית על נהיגה - במקרים של פגיעה בידיים וקושי באחיזה, לאחר אירוע מוחי או פגיעת ראש, בטרם הסתיים השיקום וטרם נבדקה כשירות הנהיגה על ידי גורם מוסמך. במקרים הללו, מי שינהג עלול למצוא עצמו ללא כיסוי ביטוחי.
• בגיל המבוגר – מתרחשים שינויים בחושים (ראייה ושמיעה), בתנועתיות ובחשיבה אשר עלולים להשפיע על כשירות הנהיגה. שינויים אלו יכולים להוות אינדיקציה לשקול הפסקת נהיגה.

במקרים בהם קיים ספק לגבי כשירות הנהיגה ניתן לפנות למכונים לאבחון ולשיקום כישורי נהיגה הפועלים במסגרת מכונים לריפוי בעיסוק בארץ. במכונים אלו ניתן לקבל הערכה מקצועית מקיפה, הכוללת פעמים רבות הערכת נהיגה בפועל. בכל מקרה, ההחלטה לגבי כשירות הנהיגה נתונה בידי משרד הרישוי והמכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

בכל מצב של שינוי במצב הבריאותי וספק לגבי כשירות הנהיגה - אין לנהוג!!

יש להיוועץ עם הרופא המטפל ולדעת שעל הרופא ועל המטופל חלה חובת דיווח בכל מקרה של ספק בכשירות הנהיגה.