יחידות פארא-רפואיות

פורסם בראשונה: 07.07.2013

  • מאת: ציונה אברהם, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה, בית חולים השרון | מרכז רפואי רבין

מנגו

מנגו - פרי טעים וגם בריא 

היסטוריה

השם המדעי של המנגו הוא: Indica Mangifera, ממשפחת האלתיים. המנגו הוא עץ טרופי, ואחד מהפירות הפופולריים בעולם. הפרי רגיש מאוד לקרח ומותאם לתנאי קיץ חם.
מוצאו מצפון הודו, שם גודל לפני יותר מ-4,000 שנה. עד היום הודו היא הארץ החשובה ביותר לגידולו.
מהודו עבר המנגו לארצות דרום מזרח אסיה, לאפריקה הטרופית וליבשת אמריקה (בייחוד ברזיל) כיום, המנגו נפוץ בכל הארצות הטרופיות והסובטרופיות שבעולם.
בישראל, המנגו פורח באביב ומבשיל בקיץ עד תחילת החורף לפי הזן והאזור.
קיימת מגמה של עלייה חדה לאורך כל השנים, הן בסך התוצרת בשוק המקומי והן ביצוא.

זני המנגו

קיימים מספר סוגים של זני מנגו ולהלן העיקריים שבהם:

  1. Maya - זן שטופח בארץ. הפרי הוא לעיתים קטן ובעל חיי מדף קצרים. זן זה מבשיל ראשון ויש לו ביקוש גבוה בשוק. הוא מהווה 10 אחוז מהייצור הכללי.
  2. Heden - פרי יפה וטעים. מבשיל מעט אחרי ה- Maya. חסרונו - שאין עקביות במתן היבול ובעיתויו. כיום ממעיטים לנטוע זן זה.
  3. Tommy Atkins - זן פורה, אך אין ניחוחו חזק כמו של זנים אחרים. מבשיל מעט אחרי ה- Heden. צבעו יפה וחיי המדף שלו ארוכים. הזן מסתגל לאזורי גידול מגוונים. הוא מהווה 75 אחוז מהייצור הכללי.
  4. Kent - איכות פריו מעולה. עציו גמדיים. הוא מהווה 15 אחוז מהייצור הכללי.
  5. Keith - מצטיין באיכות ובניחוח. הפרי הבשל משתמר זמן רב על העץ והא נוח וקל לגידול ולטיפול. תקופת שיווקו היא ארוכה מאוד, ולכן ההתעניינות בו גוברת והולכת. הוא מהווה 30 אחוז מהייצור הכללי.


פולקלור

מעט פירות משחקים תפקיד חשוב בפולחן הדתי, כמו המנגו. בהודו נחשב המנגו לעץ קדוש ובאמנות ההודית, פסלי הבודהה הקדוש ממוקמים במטעי מנגו. עובדה זו מעלה את קרנו של פרי המנגו בתרבות ההודית.

מראה הפרי

פרי המנגו מצטיין ביופיו ובהדרו. עץ המנגו מצטיין גם בנופו היפה, הירוק תמיד, ובגובהו המגיע למטרים רבים. ציפת הפרי היא כתומה, צהובה או אדמדמה. ניתן לגדל צמח בית יפה מגרעין המנגו.

פרי המנגו

הפרי הוא בעל גדלים שונים: המנגו הקטן ביותר לא עולה בגודלו על שזיף, והגדול עשוי להגיע למשקל של 2 ק"ג. טעמו וניחוחו הם עדינים, וקיים בו שילוב מעולה של מתיקות, חמיצות ועסיסיות מיוחדת. בדרך כלל הפרי נאכל חי, אך לעתים נוהגים לייבשו ולשמרו. טעמו המושלם מתקבל כאשר הוא בשל, רך ועסיסי. אכילת פרי המנגו היא חוויה. הפרי נדבק לקליפה וכדי להגיע אליו יש לקלף את הקליפה ואחר כך לחתוך בבשר הפרי.

שימור המנגו ואחסונו

אם בזמן הקנייה, פרי המנגו אינו בשל דיו, יש לאחסנו בטמפרטורת החדר עד התבשלותו והתרככותו. כאשר המנגו בשל ורך, יש לשמרו בקירור ולאוכלו תוך מספר ימים. אם לא סיימתם לאכול את הפרי כולו, יש לעטוף את שאריתו בניילון, או להכניסו לכלי פלסטיק ולשמרו במקרר.
אין להכניס מנגו לא בשל למקרר, עקב השפעת הקור על פירוק העמילנים בו לסוכרים פשוטים. כדי לגרום לפירוק זה דרושה טמפרטורת החדר.
יש להימנע מקניית מנגו בצבע אפור עם שקעים בקליפה ועם קליפה מנוקדת. מנגו זה עלול להיות רקוב.

מנגו ובריאות

כאמור, פרי המנגו מכיל כמות רבה של קרוטן ההופך להיות בגופנו לוויטמינים A ו-C ויטמינים אלה הם אנטי אוקסידנטים (מונעי חמצון), שלאחרונה הושם דגש בצריכתם. הם חשובים בהגנה מפני הריסת תאי גוף והתפתחות מחלות שונות. צריכת מנגו ופירות אחרים עם תכולת ויטמינים ומינרלים טבעיים עדיפה על נטילת אותם ויטמינים בצורה סינתטית.

אלרגיה ורגישות

ישנם מקרים מעטים בלבד של אלרגיה לפרי המנגו, וביניהם רגישות לחלב, היוצא מהענפים שעליהם תלויים הפירות. כאשר החלב נוגע בעור של כל אדם (לאו דווקא אלרגי), נוצרת תגובה כימית הגוררת סרפדת מסוג של דרמטיטיס (דלקת עור). מסיבה זו, קיימת שיטת קטיף מיוחדת של המנגו. הפרי נקטף כלפי חוץ ולא כלפי פנים. כמו כן הקוטפים מכסים את כל חלקי גופם החשופים לבל ייפגעו.

הרכב תזונתי

100 גר' פרי מנגו מכילים:

אנרגיה                ​

65 קלוריות​

פחמימות            ​

15 גר' ​

שומן         ​

0.2 גר' ​

חלבון         ​

0.5 גר' ​

אשלגן      ​

200 מ"ג​

סידן         ​

10 מ"ג​

זרחן     ​

11 מ"ג​

מגנזיום      ​

18 מ"ג​

סיבים תזונתיים​

15-0.8 גר'​


פחמימות

תכולת הפחמימות בפרי זה היא רבה: 15 גר' ל-100 גר' פרי. רובו של סוכר המנגו הוא סוכרוזה וסוכר פירות. פרי הבוסר (לא בשל) מכיל פחמימות מורכבות (עמילן), ההופכות להיות סוכרוזה בזמן הבשלת הפרי. מנגו בוסר מכיל אנטינוטראנטים - תרכובות חלבוניות המעכבות עמילאז (אנזים המאפשר עיכול עמילנים) וקטלאז (אנזים מכיל ברזל וכך הוא מגן על התאים מפני פירוק פראוקסידים בגופנו למים ולחמצן).
כאשר הפרי מבשיל, מעכבי האנזימים הופכים להיות בלתי פעילים. הדרך הטובה ביותר מבחינה תזונתית לאכילת מנגו היא בהיותו טרי ובשל.

עיכול

לפרי המנגו יש השפעה טובה על דרכי העיכול. תכולת הסיבים התזונתיים בו היא 1.5-0.8 גר' ל-100 גר' פרי. הסיבים גורמים להגדלת נפח הפסולת במעיים וכך נמנעת עצירות.

ויטמינים

א. ויטמין A - ב-100 גר' פרי מנגו יש 250 מיקרוגרם שווי רטינול = 1/3-1/4 מכמות הצריכה היומית (RDA), שעליה ממליץ ארגון הבריאות העולמי.
הכמות המומלצת היא: גברים - 1,000 מיקרוגרם, נשים - 800 מיקרוגרם.
פרי המנגו עשיר במיוחד בקורטן (1,750 יחידות), ההופך בגוף לוויטמין A. בחימום הפרי ויטמין  A נהרס באחוז זעיר. הקורטן והפיגמנטים הקרטנואידיים האחרים תורמים לצבע הצהוב- כתום של המנגו.
ב. ויטמין C -  ב-100 גר' פרי מנגו יש 30 גר'= ½ כמות הצריכה היומית המומלצת שהיא 60 מ"ג. המנגו מכיל כמות גבוהה יחסית של ויטמין C. בזמן חימום הפרי, ויטמין C נהרס בכמות גדולה יחסית – כ-50 אחוז. המלצתי היא לאכול את הפרי בעודו טרי. בגלל התכולה הרבה של ויטמין C בו, כדאי לאוכלו מיד לאחר ארוחה בשרית. הסיבה - ויטמין זה יגדיל את שיעור ספיגת הברזל בבשר.

סוכרת

גם אלה הסובלים ממחלת הסוכרת יכולים ליהנות מטעמו המשובח של המנגו. כמות הפרי מוגבלת בהתאם לכמות הפירות המומלצת בתפריט היומי של החולה הסוכרתי, בשל תכולת הסוכר הרבה שבו (כמו בפירות אחרים). לכן יש לקחת מנגו, כתחליף למנת פרי אחרת – כמות של ½ מנגו קטן (100 גרם) מהווה מנת פרי. סוג הסוכר הוא סוכרוזה, הנספג במעי במהירות ומעלה את רמת הסוכר בדם תוך זמן קצר.

קלוריות

ב-100 גר' פרי מנגו יש 65 קלוריות. גם בדיאטות המוגבלות בקלוריות - אלה הרוצים לרזות יכולים ליהנות מטעמו המשובח של המנגו. טעמו המתוק והעסיסי עלול להטעות באשר לכמות הסוכר בו. הטעם המתוק אינו משקף בהכרח תכולת סוכר וקלוריות רבה לעומת פרי חמוץ. בפרי חמוץ אנו מרגישים את החמיצות על פני המתיקות, אך אין זה אומר, שפירות חמוצים הם דיאטטיים יותר.

ילדים

טעם המנגו חביב גם בקרב הילדים והנוער. פרי המנגו מומלץ לילדים, עקב תכולת הוויטמינים (C,A) והמינרלים הגבוהה שבו. אפשר להגיש לילדים שייק מנגו - משקה המורכב מחלב וממנגו.

הכנת פרי המנגו

אפשר להגיש מנגו טרי למאכל בדרכים שונות. נוהגים לחתוך את הפרי משני צדי הגרעין שמרכזו, ולהגיש את שני החצאים למאכל בכפית. יש המעדיפים להגיש פלחים או קוביות שהוכנו מראש.
פרי המנגו מתאים להכנת ריבות, קרישים, מיני מתיקה ולפתנים. מפלחי בוסר של מנגו בתוספת חילבה ותבלינים אחרים מכינים עמבה - מאכל חריף חמצמץ, המקובל על חלק מיוצאי ארצות המזרח התיכון. פרי המנגו מתאים לכל המתכונים עם אפרסקים.

מתכוני מנגו

את פרי המנגו ניתן לשלב במתכונים דיאטטיים רבים ובמתכוני קינוח חגיגיים, ולהלן דוגמאות להם: 

  1. מנגו ודגנים: ½ כוס קוביות מנגו + ½ כוס דגנים מלאים. ניתן לשלב זאת לארוחת בוקר.
  2. מנגו וגבינה: לערבב קוביות מנגו בספל עם 2 כפות גבינה קוטג' % ½ שומן לארוחה דלת קלוריות. אפשר להוסיף גביע לבן או יוגורט ולקשט עם כפית שקדים טחונים.
  3. קוקטיל פירות (4-3 מנות): כוס קוביות מנגו + כוס קוביות תות שדה + כוס בננה/ אוכמניות + ½ כוס מיץ תפוזים להגיש בגביעים גבוהים. אפשר לקשט עם צימוקים מושרים. להגיש גם כמנת  קינוח חגיגית.
  4. שייק מנגו: ½ כוס קוביות מנגו + ¾ כוס חלב דל שומן 1%  + 2 קוביות קרח. לערבל ולהגיש בגביע גבוה עם קשית. זהו משקה מרענן לקיץ החם.