בבילינסון מתבצעים ניתוחים להשתלת לב, ריאות, כבד, כליות ולבלב. הטיפול הפיזיותרפי לאחר ניתוח השתלה מתחיל כבר למחרת הניתוח, בטיפול הנמרץ, וממשיך במחלקה. הטיפול הפיזיותרפי מהווה חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום של כל מושתל החל מהיום הראשון לאחר הניתוח.
הטיפול הפיזיותרפי מתמקד בשלושה תחומים: טיפול נשימתי, טיפול תנועתי וטיפול תפקודי.
הטיפול הנשימתי
חשיבותו של הטיפול הפיזיותרפי הנשימתי רבה בשל העובדה שהמושתל נמצא בסיכון מוגבר לסיבוכים נשימתיים שעלולים לסכן את חייו. מטרתה של הפיזיותרפיה הנשימתית הינה לאפשר עבודה מיטבית על מערכת הנשימה ולמנוע סיבוכים של המערכת. העובדה שהמושתל היה מורדם ומונשם שעות ארוכות, מגדילה את הסיכון לסיבוכים במערכת הנשימה. בשל החתך הניתוחי והנקזים, ישנם כאבים המונעים נשימה חופשית ועמוקה. המושתל שוכב או יושב רוב שעות היום ולכן אינו מאוורר היטב את הריאות, דבר המהווה גורם סיכון נוסף לסיבוכים נשימתיים.
היווצרות כיח בדרכי הנשימה גורמת לחסימתם ומהווה קרקע פוריה לצמיחת חיידקים. לפיכך, יש חשיבות מרובה לסילוק ההפרשות ולפינוי דרכי האוויר. טיפול הפיזיותרפיה מונע סיבוכים נשימתיים אפשריים כגון: דלקת ריאות, תמט של חלק אחד או יותר מהריאה ועוד.
חלק מהמושתלים מגיעים לניתוח המיועד עם מחלת ריאות קודמת וגם אליה יש להתייחס בבואנו לטפל. בכל טיפול נשימתי יש הערכה מחודשת של המצב הנשימתי ובהתאם לכך ניתן הטיפול של הפיזיותרפיסט וניתנות ההנחיות המתאימות לעבודה ולתרגול עצמי של המושתל.
הטיפול הפיזיותרפי מתבצע בצורה ידנית תוך כדי שימוש בטכניקות מגוונות ובאביזרים שונים לפי צרכי המטופל ומטרות הטיפול, תוך מתן דגש על שיפור האוורור באזורים מסוימים של הריאה או לחילופין לכל הריאה. דגש נוסף בטיפול מושם על פינוי הפרשות מדרכי האוויר, וגם לצורך זה הפיזיותרפיסט משתמש בטכניקות ואביזרים שונים ומגוונים כדי להשיג את המטרה. מטרה נוספת של הטיפול היא ללמד את המושתל לבצע את התרגול באופן עצמאי כדי להעניק לו את האחריות והשליטה על הטיפול בעצמו.
הטיפול התנועתי
חשיבותו של הטיפול הפיזיותרפי התנועתי הוא בהפעלה של כל מערכות הגוף. חלק גדול מהמושתלים מגיע לניתוח עם מגבלה פיזית, חולשה כללית וכוח שרירים ירוד. קיים גם מיעוט תנועות של כל המפרקים וקושי בהליכה וניידות. בנוסף לכך, בעקבות הניתוח עצמו, ההרדמה, השכיבה הממושכת והכאבים, נוצרת חולשה כללית וירידה תפקודית.
בטיפול הפיזיותרפי מיד לאחר ההשתלה מושם דגש על תנועות עצמאיות מלאות של החולה המושתל כדי לזכות בטווחי תנועה מלאים בכל המפרקים במידה וקיים קושי בביצוע תנועות מסוימות.
כחלק מהטיפול הפיזיותרפי התנועתי מושם דגש על חיזוק קבוצות שרירים חלשות ו/או בעייתיות. הפיזיותרפיסט בוחר את קבוצות השרירים הרלוונטיות והקריטיות ביותר עבור המושתל בכל טיפול ולאחר מכן מבצע טיפול ותרגול לחיזוק אותם שרירים. לבסוף ניתנות הנחיות מדויקות לגבי אופן ומינון התרגול שעל המטופל לבצע באופן עצמאי במהלך היום. חיזוק השרירים יאפשר חזרה טובה וקלה יותר לתפקוד יום יומי.
השיקום התפקודי
בד בבד עם שיפור טווחי התנועה וכוח השרירים, מבצע הפיזיותרפיסט שיקום תפקודי. ביצוע הפעולות התפקודיות של המושתל נעשה בהתחלה בעזרת הפיזיותרפיסט ובהמשך בצורה עצמאית.
הפעולות התפקודיות שהפיזיותרפיסט מקנה במהלך האשפוז הן: גלגול לצדדים בשכיבה במיטה, קימה משכיבה לישיבה, קימה מישיבה לעמידה, הליכה ועליה וירידה במדרגות. אם יש צורך בכך, ניתנים אביזרי עזר או תמיכה מהמטפל.
לעיתים ישנו צורך בשימוש במכשירים ואביזרים לצורך ביצוע פעולות מסוימות, בהתאם לשיקול דעתו של הפיזיותרפיסט.
בין כלל המכשירים בהם משתמשים המושתלים לשיקום התפקודי ישנו מכשיר שנקרא אנטי-גרביטי, מכשיר שמאפשר למטופל ללכת תוך לקיחת חלק ממשקלו של המטופל על-ידי המכשיר. כך למשל, מטופל אשר שוקל 80 ק"ג יכול ללכת באמצעות המכשיר ולהרגיש כאילו הוא שוקל 40 ק"ג. מצב זה יקל עליו מאד בעת ההליכה ויאפשר לו לבצע הליכה ארוכה יותר, אימון טוב יותר של השרירים ושל סבולת לב-ריאה, ואף יהפוך את ההליכה לקלה יותר גם כאשר המושתל מתהלך ללא המכשיר.
כל זאת בברכת הדרך להצלחה ושחרור קל ומועיל מהמחלקה!
• ציפי אורן היא פיזיותרפיסטית B.P.T. במכון לפיזיותרפיה בבילינסון
