השתלת איברים הינה טכנולוגיה רפואית בה מחליפים איבר שהגיע לספיקה סופנית באיבר תקין. כאשר המועמד להשתלה ממתין להשתלה ותפקוד האיבר דועך בהדרגה יורדת גם איכות חייו של המטופל, קל וחומר גם רמת הפעילות הגופנית שהוא מבצע.
לאחר שהגיע הרגע המיוחל וההשתלה בוצעה בהצלחה, בהדרגה משתפר מצבו של המטופל, כמו גם איכות חייו. קצב ההתאוששות וההחלמה תלויים בגורמים רבים - חלקם אינם תלויים במטופל (כגון סיבוכים בתר-ניתוחיים, זיהומים) אך ישנם גורמים נוספים כמו פעילות גופנית ותזונה, עליהם הוא יכול להשפיע ובכך לשפר את קצב החלמתו באופן דרמטי.
פעילות גופנית מסייעת בהתמודדות עם מחלות רקע
פעילות גופנית המתבצעת באופן סדיר וקבוע יכולה לשפר את איכות חייו של המושתל, להאריך את תוחלת חייו, למנוע מחלות נוספות, ולסייע במניעת סיבוכים של מחלות רקע קיימות נוספות כגון: סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות נשימתיות כרוניות, מחלות לב ועוד.
פעילות גופנית מסייעת למטופל לשפר את מדדיו ולהפחית את ההשפעות הנלוות והשליליות של מחלות הרקע. כך למשל, בסוכרת, הפעילות יכולה להוריד את ערכי הסוכר במהלך היום, ובמקרים מסוימים אף להביא להפחתה בכמות התרופות לסוכרת שהמטופל נדרש לקחת. בנוסף לכך, פעילות גופנית יכולה למנוע את הפגיעה באיברים ומערכות שונות בגוף כגון: עיניים, כליות וכלי דם.
השיפור באיכות החיים
השיפור באיכות חייו של מושתל המבצע פעילות גופנית באופן סדיר יכול לבוא לידי ביטוי ביכולת לבצע פעולות בסיסיות כגון רחצה בעמידה באופן עצמאי או הליכה בבית ללא אביזרי עזר, ובפעילויות מתקדמות יותר כמו טיולים בחיק הטבע, נסיעות לחו״ל וביצוע פעילות ספורטיבית יחד עם המשפחה או החברים.
פעילות גופנית לאחר השתלה – מה, כמה, איך ומתי?
תדירות ביצוע הפעילות צריך להיות יומיומי ועצימות הפעילות צריכה לעלות בהדרגה בהתאם לרמתו וליכולותיו של המושתל. הפעילות צריכה להיות מורכבת מפעילות אירובית, תרגילי כוח ומתיחות. עקרונות כלליים לפעילות גופנית בקרב מושתלים יכללו את הנקודות העיקריות הבאות:
- להתחיל בחימום של 5-10 דקות לפחות ולסיים בפעילות בעצימות נמוכה לצורך התאוששות קלה יותר של הגוף.
- לבצע פעילות אירובית כל יום כאשר המטרה היא להגיע למשך פעילות גופנית אירובית יומיומית של לפחות 45 דקות.
- לבצע תרגילי כוח החל מ 2-3 פעמים בשבוע לפחות ועד לכל יום בשבוע, בהתאם לרמת המטופל ויכולותיו.
- לבצע מתיחות בסיום כל פעילות.
את הפעילות עצמה ניתן לבחור בהתאם להעדפותיו האישיות של המטופל, יכולותיו ומצבו הרפואי והגופני. לצורך כך ניתן להתייעץ עם הפיזיותרפיסט המטפל על מנת לבחור פעילויות שתהיינה אפשריות לביצוע, מהנות ככל האפשר עבור המושתל ויאפשרו לו להגיע להטבה המרבית במצבו, הן מבחינת גופנית והן מבחינת איכות חייו.
העיקר – לעשות פעילות גופנית!
ככל שהפעילות תהיה מהנה יותר עבור המושתל, כך גובר הסיכוי שהוא יתמיד בביצועה. למשל, ישנם אנשים שיעדיפו רכיבה על אופניים לעומת אחרים שיבחרו בריצה, בפעילות במקום סגור או בשחייה. העיקרון החשוב ביותר בפעילות גופנית הוא לעשות! מושתלים רבים אינם מבצעים פעילות גופנית בין אם במסגרת או באופן עצמאי. הסיבות להימנעות מפעילות הן רבות ומגוונות אך בפועל ניתן למצוא פתרון כמעט לכל בעיה.
בניית תכנית אימונים ע"י פיזיותרפיסט
ביכולתם של הפיזיותרפיסטים המטפלים לבנות תכנית אימון למטופל אשר תתחשב במחלות הרקע, יכולותיו הגופניות והמגבלות הרפואיות. תכנית האימון שבונים פיזיותרפיסטים מציבה מטרות ויעדים אפשריים להשגה על ידי המושתל, כאשר המטרה העיקרית בכל תכניות טיפול היא שיפור איכות החיים ככל שרק ניתן ובהתאמה לרצונותיו של המושתל.
פעילות גופנית קבוצתית
בנוסף לאפשרות של ביצוע פעילות גופנית באופן עצמאי ישנה אפשרות להצטרף למסגרת קבוצתית. ישנם יתרונות רבים לפעילות במסגרת קבוצתית: כוחה של קבוצה למשוך קדימה ולדרבן, הזדהות עם אנשים נוספים באותו מצב, הפריה הדדית ושיתוף במידע ועוד.
בבילינסון מתקיימות קבוצות של פעילות גופנית למושתלי ריאות בחדר כושר ייעודי. יש כוונה לפתוח קבוצות ייעודיות גם לשאר המושתלים ולאפשר להם ליהנות מאותם יתרונות.
לסיכום, היתרונות של פעילות גופנית סדירה רבים מאד. פעילות זו משפיעה על מערכות רבות בגוף ועל תחומים רבים בחיי המושתל, בתפקודו ובאיכות חייו. כל שנדרש המושתל לעשות, זה לעשות!
• רועי משה הוא פיזיותרפיסט M.Sc.P.T. בבילינסון
