תפקידי הכבד
הכבד הוא איבר חיוני שאי אפשר להתקיים בלעדיו ואין לו חלופה. תפקידיו מורכבים ורבים כל כך, שניתן להתחקות אחר חלקם, אבל לא אחר כולם.
התפקיד המוכר מכולם הוא קבלת חומרי מזון מהמעי, עיבודם הראשוני, הפרדת הרעלים והפרשתם החוצה מהגוף.
תפקיד חשוב נוסף של הכבד הוא ייצור מרה, המשמשת לתהליך הפרשת הרעלים מהגוף וחיונית גם לצורך תהליכי עיכול שונים וכן להעברת מסרים בין רקמות ותאים בגוף.
כמו כן, המאזן של השומנים והסוכרים בגוף נקבע בכבד; הוא אחראי על המערכת ההורמונאלית; אחראי לייצור החלבונים בגוף ולייצור חומרי קרישה; ויש לו תפקיד חשוב במערכת החיסון - סיווג של החומרים השונים שנספגים דרך מערכת הדם של המעי לחומרים מזיקים שיש להפריש החוצה ולחומרים חיוניים שלא צריך להתנגד להם ("סבילות חיסונית").
השפעת מחלות כבד על תפקוד הגוף
קיים קשר ישיר בין הכבד לכליות, ללב ולמוח ולכן במצבים שבהם נפגע תפקודו של הכבד – נפגעות גם שלוש המערכות האחרות. בין הביטויים העיקריים של מחלות כבד:
גוון עור צהוב – הכבד אחראי על הפרשת בילירובין (חומר שנובע מפירוק דם ורקמות ) ורעלים ולכן, אם תפקוד הכבד נפגע, הבילירובין מצטבר בדם וגורם לגוון עור צהוב-צהבת.
דלדול שרירים - הכבד אחראי על עיבוד החלבונים ולכן אם תפקודו נפגע, מאבדים מסת שריר.
לחץ דם גבוה בורידים שמובילים דם מהמעי לכבד ולטחול - הכבד משמש כמסננת של הדם שמגיע מהמעי ולכן אם צורתו התקינה נפגעת, תיווצר "סתימה" בצינור ההובלה, שתוביל לגדילה של הטחול, ליצירת ורידים עוקפים ולוורידים מורחבים בוושט, ברקטום ו/או במערכת העיכול. ורידים אלו מתנפחים בלחץ גבוה ועלולים להתפוצץ ולגרום לדימומים קשים.
נפיחות בבטן וברגליים – כתוצאה מדליפה של מים ואגירה של מים ומלחים בגוף.
שינויים הורמונאליים - הכבד אחראי גם על המערכת ההורמונלית ולכן אצל גברים מתבטאת הפגיעה בתפקודו בגדילה של השדיים ובהתדלדלות אשכים. אצל נשים יש הפסקת וסת וחוסר תפקוד הורמונאלי.
פגיעה מוחית - בשלבים מתקדמים של מחלת כבד עלולה להיות גם פגיעה מוחית, המתבטאת בבלבול, נטייה לתאונות דרכים, רעד, חוסר שיווי משקל, חוסר תפקוד ועד לכדי אבדן הכרה.
מהן המחלות שגורמות לנזק בתפקוד הכבד?
המחלות שגורמות לנזק בתפקוד הכבד יכולות להיות מחלות הקשורות לכבד עצמו, או מחלות סיסטמיות שפוגעות בכבד. ללא קשר לסיבת הפגיעה הראשונית בכבד, השלב הסופי הוא הצטלקות קשה של הכבד (פיברוזיס מתקדם- שחמת), עד שהוא מאבד את צורתו התקינה ולפיכך - את יכולתו התפקודית, את יכולתו לסנן את הדם בצורה תקינה ואת הזרימה התקינה של הדם דרכו. שלב זה מכונה שחמת הכבד. בבילינסון קיימים טיפולים רבים שנועדו להקל על ההתמודדות עם מצב זה, כשאחד הטיפולים שמתאים למטופלים שעברו בדיקות התאמה והכנה קפדנית הוא השתלת כבד.
כבד שומני - המחלה השכיחה ביותר בעולם המערבי שפוגעת בכבד היא תסמונת מטאבולית שכרוכה בהשמנת יתר, נטייה לסוכרת, יתר לחץ דם והפרעה באיזון שומני הדם. תסמונת זו מכונה "כבד שומני" כיוון שהיא גורמת לכך שהכבד אוגר שומן בצורה לא מבוקרת. חלק הארי של החולים בכבד שומני לא יסבול ממחלה מתקדמת לאורך הזמן, אבל אצל חלק מהחולים נוצרת דלקת שמובילה עם הזמן להצטלקות של הכבד (שחמת הכבד).
מחלות נגיפיות - בעבר המחלות השכיחות ביותר שפגעו בכבד היו מחלות ההפטיטיס הנגיפית מסוג הפטיטיס C והפטיטיס B. בשנים האחרונות, לאור הטיפול האפקטיבי שניתן, הפכו מחלות אלה לסיבות נדירות להשתלת כבד, בעיקר אצל חולים שמחלתם לא אותרה בעוד מועד.
הפטיטיס C והפטיטיס B הם נגיפים שמזהמים את הכבד וגורמים למחלות כרוניות, לרוב מבלי שהחולה ירגיש סימפטומים כלשהם. לאורך השנים גורמים הנגיפים האלו לדלקת בתוך הכבד שמתקדמת להצטלקות.
הפטיטיסB היא מחלה שניתנת למניעה ולכן כיום תינוקות מקבלים חיסון מיד לאחר הלידה .
הפטיטיסC היא מחלה שניתנת לריפוי. הצלחת הטיפול בבילינסון היא 99% ריפוי של הפטיטיס C ולכן רצוי לנקוט במבצעים לאיתור אנשים עם גורמי סיכון לנשיאת נגיפים אלו.
דלקות אוטואימוניות - מחלות שבהן הגוף תוקף את עצמו, כגון הפטיטיס אוטואימונית - מחלה שפוגעת בתאי הכבד עצמם, או קולנגיטיס אוטואימוניות – מחלה שפוגעת בצינוריות המרה הקטנים.
מחלות דרכי מרה חסימתיות – מחלות שפוגעות בצינורות המרה הגדולים, לעתים קרובות מתלוות למחלות מעי דלקתיות, נובעות ממחלת אבנים או מניתוחים בעבר. חולים אלו יכולים להפיק תועלת ממגוון של טיפולים אנדוסקופיים או הליכים ברדיולוגיה פולשנית שמבוצעים בבילינסון. למרות הטיפולים, חלק מהמטופלים עלולים לסבול מהתקדמות המחלה לשחמת, מזיהומים חוזרים בכבד או מגידולים בדרכי המרה. חולים אלה יכולים להיות מועמדים מהשתלת כבד.
מחלות שפוגעות בכלי הדם של הכבד - למשל חסימה בוורידים שמוליכים את הדם מהכבד, תחשוף את הכבד ללחץ גבוה שיוביל לנמק של תאי הכבד עד לכדי פגיעה מתקדמת. בשלבים מוקדמים של המחלה אפשר לטפל ע"י תרופות נוגדות קרישה. בבילינסון ניתן לבצע פתיחה של כלי הדם באמצעים של רדיולוגיה פולשנית או בטיפול כירורגי. כשהמחלה בשלב מתקדם מדי והכבד כבר ניזוק בצורה בלתי הפיכה, המטופלים זקוקים להשתלת כבד.
פגיעה במטבוליזם - סיבות נדירות יותר לפגיעה בכבד, הן מחלות מולדות שפוגעות במטבוליזם הנחושת (מחלת וילסון), או באגירה של סוכרים (גליקוגן) .
גידולים – אחת הסיבות שבגינן מבצעים השתלת כבד, גם כשהכבד עדיין מתפקד, היא גידולים סרטניים של הכבד. ההחלטה האם לבצע השתלת כבד במקרה של גידול, נקבעת לפי גודל הגידול, מיקומו, המצב התפקודי של הכבד והמצב התפקודי של החולה.
חשיבות אבחון מוקדם של מחלות כבד
שחמת של הכבד היא תהליך הדרגתי ולכן יש חשיבות רבה לאבחון מוקדם ולמניעה של המחלות שעלולות להוביל לפגיעה בכבד ולהצטלקותו. כך למשל, שמירה על אורח חיים בריא יכול למנוע כבד שומני. איתור של נשאי הפטיטיס B והפטיטיס C מאפשר לתת להם טיפול. אבחון מוקדם של סרטן מאפשר מתן טיפול אחר שאינו מצריך השתלה.
• ד"ר מריוס בראון הוא מנהל מכון הכבד בבי"ח בילינסון
