השתלות איברים

תפקיד המחלקה לטיפול נמרץ

החולים המטופלים במחלקה לטיפול נמרץ, הם לרוב חולים שמערכות הגוף שלהם כשלו. במחלקה מטפלים בכל המערכות הכושלות אצל המטופל – מנשימים אותו, תומכים בו תרופתית כדי לשמור על לחץ הדם, מטפלים בגורמים שמביאים להפרעות כלייתיות, מסדרים את רמת המלחים, נותנים אנטיביוטיקה ונוזלים, מתמודדים עם הפרעות קרישה, עושים פעולות למניעת זיהומים, מטפלים בתפקוד המוחי, מונעים כאב, דואגים שלא ייווצרו פצעים ועוד.

צוות המחלקה כולל רופאים מומחים לטיפול נמרץ, אחות צמודה לכל שני חולים וכוח עזר או אחות נוספת לטיפול במקרים מורכבים, שמטפלים ומשגיחים על החולים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. ישנה מערכת ניטור קפדנית שכוללת אזעקה שמתריעה מיידית על כל תקלה ו/או בעיה.

הטיפול במחלקה לטיפול נמרץ הוא אינטנסיבי מאוד ומהות העבודה של הרופאים במחלקה היא קבלת החלטות קריטיות בזמן אמת, כאשר לכל חולה נדרשת קבלת 170 – 200 החלטות בממוצע ביום וביצוע מאות פעולות!
תפקידם של רופאי טיפול נמרץ הוא לקבל את ההחלטות הנכונות לגבי החולה בזמן קצר מאוד, תוך כדי שהם מסתכלים על החולה ועל הנתונים השונים ומכירים את המחלה בצורה הטובה ביותר. קבלת החלטות שגויות או באיחור, עלולות לסכן את חיי החולה.

אשפוז של חולים הממתינים להשתלת איברים במחלקה לטיפול נמרץ

המחלקה לטיפול נמרץ מקבלת ממתינים להשתלה ומושתלי איברים במספר נקודות עיקריות במהלך המחלה שלהם:

התדרדרות כרונית הדרגתית

חולים הממתינים להשתלה שחלה אצלם התדרדרות הדרגתית וכשל במערכות גוף נוספות. כדי למנוע את התדרדרות נוספת הם חייבים השתלת איבר ולכן, עם אשפוזם במחלקת טיפול נמרץ, הם מועברים לראש רשימת הממתינים להשתלה.

תמיכה דחופה

זהו למעשה טיפול "גשר" עד שימצא איבר להשתלה.
המחלה של חלק מהחולים הממתינים להשתלה היא במצב חריף מאוד, יש להם קריסה של כמה מערכות (לא רק סביב האיבר שדורש השתלה) והם זקוקים לתמיכה במערכות אלה. כך למשל חולי אי ספיקה ריאתית סופנית, שצריכים הנשמה או מערכות נשימה; חולי אי ספיקת כבד שמאבדים הכרה או יכולת נשימתית וזקוקים להנשמה, או לניקוי רעלים מפני שהכבד לא מתפקד; חולים שהתפתח אצלם זיהום ובגללו נכנסו לקומה או לכשל רב מערכתי ועוד.  

אשפוז במחלקת טיפול נמרץ של חולים מיד לאחר ניתוח השתלת איברים

לאחר ניתוח השתלת כבד או לבלב, המושתלים מועברים אוטומטית למחלקה לטיפול נמרץ (לעומת מושתלי כליה, שעוברים רק במקרה הצורך):

מושתלי כבד

ניתוח השתלת כבד הוא ניתוח מורכב מאוד, שאורך בין 12-8 שעות. בשל משך הניתוח, המורכבות הרבה של השתלת הכבד והצורך בהשגחה צמודה ובטיפול בפרמטרים רבים, מושתלי כבד מועברים למחלקה לטיפול נמרץ באופן יזום, מיד לאחר הניתוח. 

בסיום שעות ארוכות של השתלת כבד, ברגע שמשחררים שוב את אספקת הדם לכבד, הוא מפריש חומרים ורעלים רבים שהגוף מתקשה להתמודד איתם. לכן, לאחר ההשתלה נדרש טיפול אינטנסיבי והשגחה צמודה. לשם כך נדרש שיתוף פעולה של צוות המחלקה לטיפול נמרץ עם הכירורגים – נבדקים היבטים רבים ומשמעותיים כגון האם אספקת הדם לכבד תקינה, האם החיבור של דרכי המרה למעי תקין, האם המטופל חוזר להכרתו, האם התפקוד הכלייתי חוזר וכו'.

לרוב, אם הניתוח עבר בצורה תקינה וללא סיבוכים – משתחרר המושתל מטיפול נמרץ לאחר יום או יומיים. אם לאחר ההשתלה, אספקת הדם לכבד לא עוברת בצורה טובה, הכבד לא מתפקד טוב וכו' –החולה יישאר בטיפול נמרץ כדי לאזן את התפקודים של האיברים השונים, לרבות תפקוד לבבי, כלייתי, קרישתי, דרכי עיכול, מוח והכבד עצמו. המושתל יועבר מטיפול נמרץ למחלקת השתלות רק כאשר מצבו יתייצב. 

מושתלי לבלב

מתקבלים במחלקה לטיפול נמרץ באופן שגרתי, כיוון שהלבלב הוא איבר רגיש מאוד והשתלת לבלב היא ניתוח מורכב שדורש חיבורים של דרכי עיכול ושל אספקת דם עורקי וורידי. אם לאחר הניתוח תיווצר בעיה כלשהי באספקת הדם ללבלב החדש והוא לא יקבל אספקת דם טובה, הוא יסבול מאוד ואף עלול להיווצר מצב שבו יאלצו להוציאו. על מנת לוודא שאספקת הדם תקינה ולשמור על רמת הסוכר בדם, מושתל לבלב זקוק להשגחה טובה לאחר הניתוח ולכן הוא מאושפז במחלקת טיפול נמרץ.

היתרון הגדול במחלקה לטיפול נמרץ שממוקמת במרכז השתלות

מתוך כ-800 חולים המאושפזים בשנה בממוצע במחלקת טיפול נמרץ, כ-120 מהם הם מושתלי איברים.
חלקם הם מושתלי כבד או לבלב מיד לאחר ניתוח, חלקם ממתינים להשתלה חוזרת בשל דחייה של השתל, וחלקם אושפזו במחלקה בשל סיבוכים שונים שאינם בהכרח קשורים לאיבר המושתל. כך למשל, במקרה של מושתלים שפיתחו זיהומים שונים, כתוצאה מהתרופות שנטלו כדי למנוע את דחיית השתל וגרמו גם לדיכוי מערכת החיסון שלהם.

כאשר חולה מגיע למחלקה לטיפול נמרץ מתחיל מרוץ נגד הזמן, שבו יש לאתר את הגורם לסיבוך ולקבל החלטות מהירות לגבי אפשרויות ואופן הטיפול המיטבי. ככל שיש לצוות המחלקה לטיפול נמרץ יותר ניסיון והיכרות עם מושתלי איברים, וכן גישה ישירה ועבודה משותפת עם המשתילים ועם רופאים המומחים במחלה עצמה, רופאים המתמחים במחלות זיהומיות ועם מומחים לקרישה -  כך הזיהוי של הבעיות השונות הוא חד יותר וניתן להציל יותר חיים.

• פרופ' פייר זינגר הוא מנהל טיפול נמרץ בבי"ח בילינסון