השתלות איברים

מהו זמן המתנה הממוצע להשתלת ריאות?

יש כאלה המקבלים את ההודעה על ריאה מתאימה כעבור שבוע-שבועיים מיום הכניסה לרשימה, ויש כאלה הממתינים שנה ואפילו שנתיים. זמן ההמתנה הממוצע הוא מספר חודשים, והוא מושפע מכמה גורמים: מצבו של המועמד להשתלה וחומרת מחלתו, דירוגו ברשימת ההמתנה, זמינות ריאה להשתלה והתאמתה הספציפית של הריאה למועמד.
בשנים האחרונות מתבצעות בישראל כ-40 עד 50 השתלות ריאה בשנה, כך שהממוצע הוא בין שלוש לארבע השתלות כאלה בכל חודש, בעוד שברשימת הממתינים כ-120–140 איש.

איך בעצם מנוהלת רשימת ההמתנה?

רשימת ההמתנה להשתלת ריאות מנוהלת על ידי משרד הבריאות דרך מרכז ההשתלות הארצי, תוך שיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים המבצעים את ההשתלות. מקומם של הממתינים ברשימה נקבע לפי ניקוד הניתן לכל חולה. הניקוד מדרג את דחיפות ההשתלה לפי שקלול מצבו הכללי של החולה וחומרת מחלתו. מרבית הממתינים ברשימה מיועדים להשתלת ריאה בבילינסון, בית החולים המנוסה ביותר בישראל בתחום זה. בבילינסון בוצעו עד כה כ-800 השתלות ריאה, עם תוצאות דומות למרכזי ההשתלות המובילים בעולם.

מהם הסיכונים הכרוכים בהשתלת ריאות?

ניתוח השתלת ריאות כרוך בסיכונים הן מבחינת הניתוח עצמו, והן מבחינת אפשרות דחייה של השתל וסכנת זיהומים. גם יש לזכור שרבים מהחולים מגיעים להשתלה במצב גופני ירוד, בשל מחלת ריאות כרונית קשה שהחמירה ועקב המתנה ממושכת, כך שההחלמה וההתאוששות שונות בין מושתל אחד למשנהו. הזיהומים עלולים להתפתח בעקבות מתן תרופות נוגדות דחייה, המדכאות את המערכת החיסונית, אולם במרבית המקרים ניתן לטפל בזיהומים הללו באמצעות תרופות, והחולה יכול לחזור לתפקוד מלא לאחר כחודש-חודשיים. מושתלי הריאה מצויים במעקב צמוד של צוות מכון הריאות ויחידת ההשתלות בבילינסון, וזוכים לטיפולים תומכים שונים כדי לצמצם ככל הניתן את האפשרות לסיבוכים וזיהומים. בשורה התחתונה יש לזכור כי השתלת ריאות היא אומנם הליך מורכב מבחינות רבות, ומהווה מוצא אחרון עבור חולים עם מחלת ריאות סופנית – אולם לרוב החולים היא מעניקה סיכוי טוב לעוד שנים יקרות של תפקוד, עצמאות ואיכות חיים.

מהו הגיל המקסימלי שבו אפשר להשתיל ריאה?

גיל המועמד להשתלה הוא פקטור המשפיע על סיכויי ההצלחה של המהלך. ככל שהמועמד צעיר יותר, כך סיכוייו טובים יותר לעבור את הניתוח בהצלחה. בעבר לא היה נהוג לבצע השתלות ריאה בחולים בני 65 ומעלה, אולם כיום המצב שונה, וכ-30 אחוז מהמושתלים הם בני 65 ויותר. כאשר מדובר במועמד בן 75 ומעלה, הנטייה היא להימנע מהשתלה – אלא אם נתוניו האישיים של החולה מעידים על סיכויי הצלחה טובים למרות הגיל המתקדם.

בפועל, מי יבצע את ההשתלה?

את ההשתלה יבצע צוות רב מקצועי המורכב מעשרות מומחים בתחומים שונים מצוות בית החולים בילינסון – מרכז ההשתלות המנוסה ביותר בישראל, שצבר את הידע הרב ביותר בתחום זה ומציג תוצאות ברמה העולמית של השתלות הריאה. הצוות שינתח אותך ויטפל בך יכלול כירורגים מומחים בהשתלות בית חזה, רופאי ריאות מומחים מצוות מכון הריאות, רופאים מרדימים, צוות אחיות חדר ניתוח, טכנאי מכונת לב-ריאה ועוד. מייד לאחר הניתוח ינוטר מצבך על ידי צוות היחידה לטיפול נמרץ נשימתי במחלקת ניתוחי חזה. בתקופת ההחלמה תעמוד לרשותך ולרשות משפחתך מעטפת רחבה ותומכת שתכלול, בצד הרופאים והאחיות, גם את מתאמת המושתלים, מומחי שיקום, תזונאית, עובדת סוציאלית ועוד.

האם ישתילו בגופי ריאה אחת או שתיים?

בעבר היה נהוג להשתיל ברוב המקרים ריאה אחת, וכך גם לאפשר ליותר חולים לקבל סיכוי חדש לחיים בזכות תרומת איברים אחת. אולם, בעשור האחרון השתנתה המגמה בעולם וגם אצלנו בישראל, וכיום הנטייה היא להשתיל שתי ריאות יחד. השיקול הרפואי האם להשתיל ריאה אחת או שתי ריאות קשור לסוג מחלת הריאות, לחומרתה ולמצבו הכללי של המועמד.

כמה זמן אשפוז נדרש לאחר ההשתלה?

לאחר השתלת ריאה (או ריאות) צפוי אשפוז של בין שבועיים לחודש ימים, ובממוצע – כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות. לאחר הניתוח תשהה למשך כשלושה ימים ביחידה לטיפול נמרץ נשימתי, ולאחר מכן בין שבוע לעשרה ימים במחלקת ניתוחי חזה. אם האשפוז יתארך, תשהה במחלקה הפנימית בבית החולים. לאורך כל תקופת האשפוז יתקיים מעקב רפואי וסיעודי צמוד וניטור מלא של מצבך, יתקיימו בדיקות רפואיות שונות כדי להעריך את תפקוד הריאות, יינתן לך טיפול תרופתי בעירוי לווריד ויתקיים תהליך של גמילה הדרגתית ממכשירי ההנשמה, כדי להביאך לשחרור הביתה במצב הטוב ביותר האפשרי.

באיזו תדירות אצטרך להגיע לבית החולים אחרי השחרור הביתה?

בתקופה הראשונה חשוב לנו לראותך במכון הריאות בתדירות של פעם בשבוע ואף פעמיים בשבוע – זאת לפחות בחודש הראשון שלאחר ההשתלה. המעקב העיקרי והמשמעותי ביותר נערך במרפאת המושתלים בבית החולים, ולכן חשוב מאוד להגיע לכל מפגשי המעקב. בהמשך, תרד תדירות הביקורים לפעם בחודש, ולאחר חצי שנה מההשתלה גם לביקור אחד בחודשיים או בשלושה חודשים. בהתאם למצבך נבדוק האם חלק מהמעקב יכול להתבצע על ידי רופא המשפחה בקופת החולים. כדי להקל עליך, מענה לשאלות וייעוץ ניתן לקבל בכל עת ממתאמת ההשתלות.

אילו סיבוכים יכולים להיות אחרי ההשתלה?

הסיבוכים שיכולים לקרות לאחר השתלת ריאות הם משלושה סוגים:

• סיבוכים בדרכי האוויר, בעיקר בנקודות ההשקה והחיבורים במערכת הנשימה.
• דחייה חריפה או כרונית של הריאה המושתלת.
• זיהומים שונים – חיידקיים, נגיפיים ופטרייתיים, שמושתלי ריאה חשופים אליהם במיוחד בשל היותם אוכלוסייה מדוכאת חיסון.

מהי דחייה של השתל, ומה משמעותה?

דחייה היא למעשה תגובה טבעית של הגוף להשתלה של איבר זר, אולם במרבית המקרים אנו יודעים להתגבר עליה באמצעות מתן תרופות נוגדות דחייה. תרופות אלה מחלישות את מערכת החיסון ומונעות ממנה מלהילחם באיבר המושתל. דחייה חריפה היא לרוב הפיכה, וניתן להתמודד איתה עם הגברת הטיפול של הדיכוי החיסוני. דחייה כרונית מדאיגה יותר, והיא הסיבה המובילה לתמותה אחרי השנה הראשונה בעקבות השתלת ריאה. דחייה זו תוביל לירידה הדרגתית בתפקוד השתל, ולבסוף תחזיר את המצב לקדמותו כלומר לצורך בחמצן. במקרה כזה תישקל האפשרות להשתלה חוזרת.

עד כמה נדירה השתלה חוזרת ומהם סיכויי ההצלחה שלה?

במקרה של כשל בהשתלה אפשר אומנם לבצע השתלה חוזרת, אולם אחוזי ההצלחה שלה יהיו נמוכים יותר ביחס להשתלה הראשונה, בעיקר בגלל דיכוי החיסוני הממושך והמצב הגופני הכללי של החולה. מתוך כלל השתלות הריאה הנעשות בבילינסון, כ-5 אחוזים עד 10 אחוזים הן השתלות חוזרות. לא כל אחד מתאים לכך, וכדי לעבור השתלת חוזרת המועמד צריך לעמוד בקריטריונים מחמירים יותר מאלו הנדרשים להשתלה הראשונה.

כמה זמן אפשר לחיות עם ריאה מושתלת?

תוחלת החיים הממוצעת של מושתלי ריאה – המקפידים על נטילת תרופות, ביצוע פעילות גופנית, אורח חיים בריא והגעה למעקב בבית החולים – עומדת כיום על 10 עד 15 שנים בממוצע, אולם יש חולים לא מעטים שחיים כבר 15 ו-20 שנה אחרי ההשתלה, ונהנים מאיכות חיים טובה – חלקם לאחר השתלה ראשונה וחלקם לאחר השתלה שנייה.
הנתונים מהארץ ומהעולם מראים, שיותר מ-80 אחוז מהמושתלים שורדים את השנה הראשונה שלאחר ההשתלה, כ-50 אחוז מהם חיים חמש שנים וכ-25 אחוז חיים עשר שנים אחרי ההשתלה.

איך אדע אם משהו חריג, ואם נדרש בירור או טיפול רפואי?

הכתובת הראשונה של כל מושתל היא מתאמת המושתלים בבית החולים – האחות האחראית במערך הריאות בבית החולים, המתמחה בטיפול במושתלי ריאה. ניתן ליצור עימה קשר לטלפון האישי 24 שעות ביממה. בכל שאלה, חשש או אי ודאות – באפשרותך להתקשר אליה או לשלוח מסרון, ומובטח שהיא תשיב לפנייתך במהירות האפשרית.
במקרים מסוימים, כמו מצב פצע הניתוח או בעיה עורית כלשהי, המתאמת תבקש ממך לשלוח תמונה לאבחון מרחוק. במקרה הצורך היא תדאג להקדמת הביקורת הקרובה בבית החולים או תפנה אותך למענה רפואי מיידי.
במקרה חירום או באירוע חריג, מומלץ שלא להגיע עצמאית לחדר מיון ללא התייעצות עם מתאמת המושתלים, ואם כן – יש לעשות מאמץ להגיע לחדר המיון בבילינסון, שם מכירים את המקרה שלך ואת ההיסטוריה הרפואית שלו.

אני גר רחוק מבילינסון; מה יהיה אם אצטרך פינוי באמבולנס לבית חולים אחר?

אם חלילה יתרחש אירוע בריאותי חריג, כמו אירוע לבבי או מוחי – סביר שצוות האמבולנס לא יסכים לנסוע לבית חולים מרוחק אלא יביא אותך לבית החולים הקרוב. יש ליידע את צוות הפינוי בהקדם האפשרי על היותך מושתל ריאות, ובמקביל את מתאמת המושתלים בבילינסון, על מנת שייווצר קשר מיידי בין הצדדים ויועבר כל המידע הנחוץ לשמירה על בריאותך ולמתן הטיפול המתאים ביותר למצבך.

מה לעשות אם לא אהיה בטוח לגבי שם התרופה שנתנו לי בבית מרקחת?

כל ההסבר לגבי התרופות ואופן הלקיחה שלהן יינתן לך על ידי הצוות בבית החולים לפני השחרור הביתה. במקרה של אי ודאות, חשש או התלבטות כלשהי – יש לפנות ללא היסוס למתאמת המושתלים. מומלץ לצלם את התרופה שקיבלת בבית המרקחת ולשלוח את התמונה בוואטסאפ למתאמת, כדי לוודא במאת האחוזים שהתרופה שניתנה לך היא התרופה הנכונה, במיוחד אם מדובר בתרופה גנרית בעלת שם אחר.

מתי אוכל לחזור לנהוג אחרי ההשתלה?

במשך כחודשיים ואפילו שלושה חודשים לאחר ההשתלה אין לנהוג, כל עוד לוקחים משככי כאבים שיכולים לפגום בעירנות. לאחר שמפסיקים ליטול משככים אפשר לחזור לנהיגה, אולם חשוב להיות ערים לשינויים בעירנות שעלולים להיגרם בשל תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. אין לנהוג במצב של כאבי ראש, סחרחורת, הפרעות בראייה ועייפות. חשוב שלא לנסוע בתחבורה ציבורית בגלל סכנת הידבקות בזיהומים.

האם מותר להשתתף באירוע משפחתי בתקופת ההחלמה?

יש להימנע מהתקהלויות ולהמעיט בשהייה ליד אנשים רבים, במשך שלושת החודשים הראשונים שלאחר ההשתלה. לכן, ההמלצה היא להימנע ככל האפשר מהשתתפות בשמחות ובאירועים המוניים אחרים בתקופה זו. במקרה של אירוע בעל משמעות רגשית מיוחדת, שאין להחמיצו (כמו חתונת בן משפחה קרוב), חשוב לשמור על כללי זהירות וריחוק חברתי רב ככל הניתן. מומלץ מאוד להתייעץ לפני האירוע עם צוות המעקב בבית החולים.

האם אוכל לפגוש את הנכדים ולהתחבק איתם?

בשלושת החודשים הראשונים בבית יש להימנע ככל האפשר מקבלת מבקרים ומשהייה עם אנשים שאינם במעגל המשפחתי הקרוב. בתקופה זו, וגם לאחריה, חשוב להמעיט במפגשים עם ילדים, שיכולים להדביק בזיהומים שונים, וכמובן בקורונה בתקופה זו של חיים בצד המגפה. בכל חשד שהנכד או הילד הצעיר חולה, אין לאפשר קירבה פיזית בינו לבין מושתל הריאה, וכמובן שיש להקפיד על מסיכות פנים בכל מפגש כזה.

האם יהיה מותר לי לשתות אלכוהול?

צריכת אלכוהול אינה מומלצת, במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה, אולם לאחר מכן ניתן לשתות במינון נמוך ומבוקר, וכמובן לא בסמיכות לנטילת התרופות.

האם מגע עם חיית בית כמו כלב או חתול מסכן אותי?

בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה עדיף להימנע מכל מגע עם חיית בית, שכן הגוף חשוף לכל זיהום ולו הקטן ביותר. בהמשך, שהייה בצד כלב או חתול אינה מומלצת אולם אם היא חשובה לך מבחינה רגשית, ומסייעת למצבך הנפשי ולהחלמתך – יש להקפיד שהחבר על ארבע יהיה מחוסן, מטופל ונקי, ושלא יטייל עצמאית בחוץ. חשוב לרחוץ ידיים אחרי כל מגע עם בעל החיים ולהיזהר מאוד מכל מגע עם הפרשותיו. לגבי חיות בית אחרות, יש להתייעץ עם מתאמת המושתלים – חלקן (כמו תוכים למשל) עלולות לסכן את בריאותך.

מותר יהיה לי לקבל טיפולי רפואה אלטרנטיבית?

לאחר השתלת ריאות לא מומלץ לגשת לטיפולים אלטרנטיביים שונים, שאין כל ביטחון לגבי יעילותם ובטיחותם, במיוחד בתקופה הרגישה שלאחר ההשתלה. אם חשוב לך לקבל טיפולים כאלה יש לפנות לרשת מוכרת של מרפאות רפואה משלימה הנמצאת בפיקוח רפואי מוסמך כמו "כללית רפואה משלימה". גם לגבי צמחי מרפא ותוספים שונים, אין לצרוך אותם לפני שמתייעצים עם הצוות המלווה במרפאת המעקב בבית החולים.

מתי אוכל לחזור לעבודה?

אין לחזור לעבודה בשלושת החודשים הראשונים אחרי השתלת ריאות. מומלץ לאפשר לגוף מנוחה בבית גם במשך שלושת החודשים שלאחר מכן. עליך לזכור שבתקופה זו רב הסיכון לזיהומים ולדחייה של השתל. לפני החזרה לעבודה, יש להתייעץ עם הרופא המטפל בבית החולים ולקבל את הנחיותיו לגבי עבודתך הספציפית – מה מותר לך וממה עליך להיזהר.

מתי אפשר לחזור לפעילות ספורט?

פעילות גופנית – אירובית ואנאירובית – חשובה מאוד להתאוששות אחרי השתלת ריאות, אולם יש לבצע אותה באופן מדורג ומבוקר ולפי תוכנית מפוקחת שתינתן על ידי אנשי מקצוע. צוות הפיזיותרפיה והשיקום בבית החולים ישמח לעזור לך בכך ולכוון אותך לפעילות שתעבוד הן על סבולת לב-ריאה והן על כוח שרירים וגמישות. חשוב להימנע מענפי ספורט אתגריים מדי שניתן ליפול בהם, שכן נטילת התרופות עלולה להחליש את העצמות ולגרום לשברים גם בנפילות "רגילות". לפני פעילות כמו סקי, רכיבה, גלישה או סנפלינג מומלץ מאוד להיוועץ בצוות הפיזיותרפיה והשיקום. צלילה אינה מומלצת בשל הלחץ הגבוה על הריאות.

האם אוכל לנסוע לחו"ל, ומתי?

בחצי שנה הראשונה שלאחר ההשתלה, ההמלצה הרפואית היא לא לצאת מהארץ גם אם התאוששת מהר מהניתוח. לאחר מכן, בהנחה שהבדיקות שלך טובות, אין מניעה לנסוע לחו"ל. בכך מקרה, לפני הנסיעה יש להיוועץ עם הצוות המטפל כדי לקבל את כל ההנחיות לגבי חיסונים, התנהלות בחו"ל, תרופות למניעה שיש לקחת עימך ואיך לנהוג במקרה של מחלת חום או וירוס במהלך הטיול.