השתלות איברים

ההשתלה היא מקור לתקווה עבור המושתלים, תקווה שיימצא פתרון לאי ספיקת הכבד שלהם. לכן, חשוב לשמור על תקווה ואמונה בהצלחת ההשתלה לאורך כל התהליך. יחד עם זאת, התהליך כולו מכביד ומעייף מבחינה נפשית עבור המושתל, עבור משפחתו ועבור מקורות התמיכה החברתיים שלו.

לפיכך, הצלחת ההשתלה תלויה באיזון מתמשך בין שתי תפיסות: שמירה על התקווה יחד עם מודעות לעומס הרגשי שהתהליך מעורר. ללא איזון כזה ועם הנטייה להכחיש ולהדחיק את העומס הרגשי, האישי והמשפחתי - תהליך ההשתלה עלול להיות בסיכון וכך גם אורח ואיכות חייו של המושתל.

כל מועמד להשתלה עובר הערכה פסיכולוגית – שיחת היכרות עם החולה שמטרתה לברר נושאים מהותיים ומרכזיים כגון: אבחון המצוקה הפסיכולוגית של החולה, היכרות עם ההיסטוריה הפסיכולוגית שלו וגורמי החוסן והפגיעות שלו. בסוף השיחה יסכימו החולה והפסיכולוגית על המטרה הטיפולית – על מה יעבדו בטיפול ועל מבנה התהליך ((setting אותו יעברו יחד.

ההשתלה היא אירוע מעורר דחק (STRESS סטרס)
חשוב להכיר בעובדה שהשתלת כבד בפרט והשתלות איברים בכלל, הוא אירוע מעורר דחק אצל כל החולים. אצל חלקם הוא אף אירוע טראומטי במיוחד.
רגע האבחנה, בו מתבשר החולה שהדרך היחידה לטפל במחלתו היא באמצעות השתלת כבד, מתחיל "מסע" ארוך, גם מבחינה רגשית. ממתן הבשורה "עלייך לחכות כעת להשתלת כבד שהיא הכרחית לבריאותך", מתחיל מהלך רפואי ארוך הכולל קבלת תרומת כבד מתאימה, ניתוח ההשתלה, אשפוז לאחר ההשתלה והחלמה.

לכל המהלך הזה נלווים, באופן מובן וטבעי, גם מהלכים רגשיים משמעותיים. רוב המושתלים יגיבו במה שהספרות המקצועית מכנה "תגובות נורמליות למצב לא נורמלי". ליווי פסיכולוגי לאורך תהליך ההשתלה מיטיב עם התמודדותו של המושתל ו/או בני משפחתו.

האם מטופלים שסובלים ממחלת כבד מולדת יסבלו כמו חולים שלקו במחלה באופן פתאומי?

התגובות הפסיכולוגיות לכל תהליך השתלת הכבד, כמו גם הסבל הנפשי הנלווה לתהליך זה - הם מאוד סובייקטיביים ואינם קשורים בהכרח לחומרת המחלה ולסוגה האובייקטיבי.
הגורם המרכזי המנבא את הסבל של המושתל כמו גם את דרכי התמודדותו עם ההשתלה - הוא הפרשנות הסובייקטיבית שלו למצב, בבחינת: "מהי ההשתלה עבור חולה זה או אחר".

ישנם שני זרזים (טריגרים) מוכרים לצורך בהשתלת כבד. האחד הוא הידרדרות של מחלת כבד כרונית וידועה שאיתה החולה חי שנים רבות והיא כבר חלק מזהותו ומתפקודו. השני הוא הידרדרות מהירה ולא תמיד מוסברת של הכבד עד אי ספיקה חדה, מפתיעה וטראומטית של הכבד, המחייבת השתלה. לאירוע האחרון, שהוא מעין "תאונה" - אין זמן להתרגל אלא רק לאחר ההשתלה. אין מהלך (זה או השני שתואר) שבו החולה סובל יותר, אבל מומלץ לקחת בחשבון את שני הזרזים הללו בהתמודדות עם כל התהליך.

איך את ממליצה לחולים להתמודד עם תקופת ההמתנה שעלולה להיות מייסרת וקשה?

עדויות רבות קיימות לצורך של החולים לקבל ליווי פסיכולוגי על ידי פסיכולוגים רפואיים.
תמיכה משפחתית, מידע רפואי אמין ומידע פסיכולוגי הניתן על ידי פסיכולוג מיומן לאורך כל התהליך, הם גורמים מחסנים ומועילים. גם חולים שיש להם מנגנוני התמודדות אקטיביים, (כלומר: מגיבים באופן יזום בחשיבה, ברגשות ובהתנהגויות המייעלות את התמודדותם) – יצליחו להתמודד טוב יותר הן בתהליך ההמתנה להשתלה והן לאחריה. גורמי החוסן הללו עוזרים למושתל להתמודד עם רגשות טבעיים של חוסר ודאות, עמימות ומתח.

האם ישנם חולים אשר נמצאים בקבוצת סיכון מוגבר לקושי נפשי בהתמודדות עם המצב?

חולים הסובלים ממחלות ו/או הפרעות נפשיות חמורות, לא מטופלות ולא מאוזנות; חולים הסובלים מרמות חרדה ודיכאון גבוהות; חולים בעלי אישיות התמכרותית לחומרים (אלכוהול, סמים); חולים ללא תמיכה משפחתית וחברתית יעילה ומתאימה; חולים בעלי סגנון התמודדות לא גמיש, המתקשים להכיל עמימות, הפתעות ואי ודאות בחיים בכלל ובמהלך תהליך ההשתלה בכלל; חולים שלא נענים לדרישות הרפואיות; חולים אשר באופן מודע או בלתי מודע, מעדיפים להמשיך להיות חולים כדי להשיג "רווח משני" דוגמת תשומת לב זוגית/משפחתית, תלותיות ו/או מענקים כספיים.

איך הפסיכולוגיה יכולה לעזור לך – לפני ההשתלה

הערכה פסיכולוגית מוקדמת יכולה לעזור לך לזהות את סגנון ההתמודדות שלך. האם אתה בעל סגנון התמודדות ש"מחסן אותך" יותר לנוכח משברים בכלל ובתהליך ההשתלה בפרט. אם התשובה היא כן, כפי הנראה תצלח ביעילות רבה יותר את האתגרים הפסיכולוגיים העומדים בפניך לאורך כל תהליך ההשתלה ולא תזדקק לתמיכה נפשית מתמשכת.

גורמי חוסן מרכזיים הם תמיכה חברתית: תחושה שיש לך תמיכה יעילה ומספקת מבן/בת הזוג, המשפחה ו/או החברים; תחושה של שליטה בתהליך ואמונה שיש קשר בין מה שתעשה לבין תוצאות מעשיך. למשל: "אם אני אבקש עזרה מרופאיי או משפחתי - אני אקבל אותה".

גורם חוסן נוסף הוא אם יש לך סגנון התמודדות אקטיבי עם אירועי חיים מלחיצים בעבר. אם אתה מאמין שיש קשר בין מחשבותיך, הרגשותיך ומעשיך – יש לך מנגנון שמזהה ומכיר בקשר בין המאמץ לתוצאות שאתה משיג ויש לך ביטחון שיש לך מה לעשות בתוך מצבים עמומים ומורכבים. אם אתם מזהה את עצמך בתיאורים האלה, אתה ודאי יודע שאתה שייך לאנשי העשייה, מי ש"עושים" כדי להשיג הקלה. העשייה הינה ברמה ההתנהגותית, הרגשית והמחשבתית.

במסגרת תהליך ההערכה הפסיכולוגית אנחנו יכולים לזהות, מאידך, אם יש לך נטייה לסגנון התמודדות פאסיבי. מדובר בסגנון התמודדות בו החולה תמיד מרגיש "קפוא" ביכולתו להשפיע על מהלך חייו. אם אתה מתקשה בקבלת עזרה, ביצירת קשר של אמון עם הרופא שלך או עם הסובבים אותך ואם אתה מתקשה לתכנן אסטרטגיות של פעולה במצבי לחץ, קושי או משבר, ייתכן שאתה שייך לבעלי סגנון זה. אך גם אם אתה מגיע לתהליך ההשתלה עם גורמי פגיעות ועם קשיים רגשיים רבים יותר, טיפול בעזרת פסיכולוג רפואי מיומן, יכול לעזור לך. הטיפול יסייע לך להתמודד ולשנות את ההתנהלות שלך באופן שיקל עליך מאוד.

איך הפסיכולוגיה יכולה לעזור לך מבחינה מעשית?

ליווי פסיכולוגי לאורך התהליך יכול לעזור לך לעבד ולהתאבל על מה שאבד לך: הבריאות, השליטה שהתמעטה, הניידות שנפגעה, הפרטיות שהוגבלה. נעזור לך להתבונן על "מה שנותר בידך".

אחרי תהליך האבל מגיע שלב ההשלמה. בשלב זה נסייע לך להתמקד בהתבוננות במציאות ב"גם וגם". תלמד איך להכיר ולהשלים עם העובדה שלא תחזור לעצמך מבחינה פיזית ולהבין שאתה לא יכול להשוות את עצמך למי ומה שהיית קודם או לאנשים בריאים בגילך.

בתהליך תלמד שלמרות שזה מעציב, מכעיס ומבהיל, המגבלה הפיזית היא לא מה שמגדיר אותך, אלא הערכים שלך והמשמעויות שאתה מייחס להם, הם אלה שמגדירים אותך.

אם למשל אתה אבא, תוכל להבין בתהליך שאתה לגמרי יכול להמשיך להיות אבא טוב, גם אם הניידות שלך נפגעה ועכשיו אתה לא יכול להיות אבא מלווה בטיולים שדורשים יכולת פיזית. תלמד שאתה מורכב הרבה יותר מסך המגבלות הפיזיות שלך. תבין ותפנים שמוגבלות גופנית איננה נחיתות.

ליווי פסיכולוגי יכול לעזור לך במציאת מקום משלך לדבר על רגשותיך וקשייך. מניסיון, אתה תוכל אף לצמוח ולגדול לאור תהליך ההשתלה המורכב, לגלות בעצמך כוחות נפש, ללמוד לחמול על עצמך ולהפנים שקבלת עזרה איננה מעידה על חולשה, שהרי גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים.

מידע אמין מהרופא המטפל יחד עם מידע פסיכולוגי על התהליכים הרגשיים שעלולים להתרחש יתנו לך כוח ויעזרו להפחית פחדים. אם יש לך אפשרות, כדאי לך לפגוש אנשים שעוברים את התהליך שאתה עובר. מפגשים אלה נותנים לגיטימציה לרגשות שמתעוררים, מחזקים ומפחיתים חרדות.

עזרה פסיכולוגית לאחר ההשתלה

לאחר ההשתלה מוכרות התופעות הפסיכולוגיות הבאות, שיש לזהות מוקדם ככל האפשר ולטפל בהן: חרדה, דיכאון, בלבול והפרעה פוסט טראומטית (PTSD). אם אתה חושד שיש לך את אחד התסמינים לתופעות האלה, עליך לעדכן את הרופא המטפל, כבר בשלב האשפוז. חשוב שתדע שניתן לטפל בתופעות לה בהצלחה רבה ולהקל על הסבל ועל ההתמודדות העתידיים שלך.

מחקרים מדגישים את חשיבותו של זיהוי הדיכאון: ככל שהדיכאון חמור יותר, הוא לא רק מקטין את איכות החיים של המושתל – אלא גם נמצא קשור לאחוזי התמותה. דיכאון חמור נמצא אצל כ-50% מהמושתלים בשלב של לאחר ההשתלה – חשוב לאבחנו מוקדם ולטפל בו מיידית כבר באשפוז. השכיחות של הפרעות פסיכיאטריות אלו משוערות בספרות אצל 70-12 אחוזים מהמושתלים. המחקרים מראים שיש קשר הדוק בין חרדה ודיכאון להסתגלות פסיכוסוציאלית לאחר השתלת כבד.

במידה ואתה מרגיש צורך לטיפול מעמיק, אל תהסס לבקש הפניה לפגישת הערכה פסיכולוגית. כיום יש מגוון אפשרויות לקבל טיפול של פסיכולוג ומומלץ פסיכולוג רפואי, הן על ידי טופס 17 או פרטי או במימון המדינה (סל תמיכה כספי שמאפשר גם טיפול פסיכולוגי).

לסיכום, הטיפול המיטבי במושתלי כבד מחייב צוות רב מקצועי, ממוקד בזיהוי מוקדם, מניעת המצוקה הנפשית וטיפול בה כפי שהזכרנו בכתבה לצד רכישת אסטרטגיות של התמודדות פעילה. כל חולה צריך לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לחדד ולהעצים את תחושת המסוגלות העצמית שלו וללמוד מה עוזר לו.

גזור ושמור: 10 טיפים יעילים להתמודדות

1. רגע האבחנה בו מודיעים לך שאתה זקוק להשתלת כבד – הוא אירוע מכונן בחייך. קודם כל, קח נשימה עמוקה, שנית, אל תהיה לבד, זה הזמן להרים טלפון למי שאתה רוצה שיהיה איתך.
2. השתלה היא מסע, תהליך. קח את זה בחשבון ונסה להיות סבלני לדרך, לתקווה וגם לימים בהם תרגיש בעיקר מתח נפשי וקשיים רגשיים.
3. חרדה ומצב רוח ירוד – הם מצבים טבעיים ואנושיים. זכור שאלה תגובות נורמליות למצב לא נורמלי.
4. אתה מרגיש ירידה באיכות חייך? אל תהסס לשתף את הרופא שלך ואף לבקש שיחה עם פסיכולוג.
5. מידע מהימן ייתן לך כוח להתמודדות. תשאל שאלות, תבקש מידע מדויק: מה קורה לי? איך קוראים למה שקורה לי? מה ניתן לעשות בנדון?
6. תמיכה, תמיכה, תמיכה: אל תהסס לשתף את בן/בת הזוג, את המשפחה והחברים שלך במצוקות שלך, ברגשות שלך. בדרך כלל באופן טבעי השיתוף יעזור לך ויקל על הבדידות שאתה מרגיש.
7. שאל את עצמך – מה אתה יכול לעשות, מה בשליטתי יכול לשנות את מצבי? מצא ולו את הדבר הקטן ביותר שיגרום לך להרגיש טוב יותר, בשליטה יותר, רגוע יותר. 
8. רעיונות להחזרת השליטה בחיים על ידי שינוי אורח החיים: יש מי שפעילות גופנית היא זו שתיטיב עימו, אחרים ייתרמו מטכניקות הרגעה עצמית מו מיינדפולנס, מהליכה לים. גם קריאה על המחלה ועל הליך ההשתלה במקורות מהימנים יכולה לעזור.
9. צוות רפואי איכותי ותמיכה טובה מהבית – מגדילים את סיכוייך לצלוח את המסע ואת ההשתלה ויתנו לך תקווה לחזור לחיים חדשים אחריה.
10. לסיום, תזכור: כל משבר הוא גם הזדמנות לגדילה וצמיחה נפשית.
    ​