לפיזיותרפיה יש תפקיד מרכזי בטיפול במושתלי הכבד לפני ואחרי ניתוח השתלת כבד. הפיזיותרפיה והפעילות הגופנית חשובות מאוד לאורח חיים התקין והאיכותי של המטופל אבל יתרה מכך, הן עשויות לגרום למטופל שנמצא כמועמד לא מתאים להשתלה – להפוך למועמד מתאים, לעבור ניתוח השתלה ולהשתקם בהצלחה רבה.
מה ההבדל בין הפיזיותרפיה לפעילות גופנית?
הפיזיותרפיה נותנת מענה מלא לכל המגבלות הגופניות והתפקודיות של המושתלים והמועמדים. חשוב להבין שהמטופלים שמגיעים לבילינסון והם ממש קרובים להשתלה כבר לא במצב של פעילות גופנית. הם לא יכולים לרוץ או לטפס מדרגות ולכן פעילות גופנית לא תספיק, היא תהיה טיפה בים. אנחנו חייבים להכווין אותם כדי להפיק את המקסימום.
הפיזיותרפיסט הוא מוכוון מטרה ויכול לתרום לשיפור משמעותי ביותר אצל המטופל, יודע לקחת את המעט שהמטופל מסוגל לעשות לפני ההשתלה, לשפר את מצבו הגופני ולעזור לו להתחזק משמעותית תוך התחשבות בצרכי היום יום של המטופל ומגבלותיו ועם מחשבה על העתיד והצרכים העתידיים לפני/אחרי ההשתלה.
שלבי ההתאמה של הפיזיותרפיה למטופל
לפני ההשתלה המטופלים באים להערכה ומשתלבים באחד המסלולים הבאים, כולם ייחודיים לבילינסון:
- מטופלים שבאים ומופנים לעבור הערכה, בונים להם תכנית טיפול והם עושים תכנית אימון, באים לביקורת ומתקדמים בהדרגה עד לניתוח.
- מטופלים שעוברים הערכה ומפנים להמשך טיפול בקהילה ביקורי בית או מכון של הקופה במטרה להתחזק, להשתפר ולעזור לשפר את רמת התפקוד.
- מטופלים שעוברים הערכה, נמצאים מתאימים לקבוצה הייחודית של בילינסון וכאן אנחנו עובדים איתם ועוזרים להם להשתפר.
ככל שהמטופלים מגיעים עם בסיס יותר טוב – כך יהיה להם יותר קל לעבור את הניתוח, להשתקם מהניתוח ולשרוד אותו.
כל המחקרים מוכיחים חד משמעית שאנשים שנמצאים במצב גופני טוב עם תפקוד גבוה יוכלו להשתקם ביותר הצלחה מאשר מטופלים שהמצב הגופני שלהם ירוד. לכן הקמנו בבילינסון תכנית ייחודית והיחידה מסוגה בישראל במסגרתה אנחנו בונים תכנית אימון טיפולית לכל מושתל. אנחנו משפרים את התכנית כל העת וזאת בהתאם למבחנים שאנחנו עושים למטופלים. תכנית האימון האישי היא חלק מפרויקט ייחודי של בילינסון – פרויקט ייחודי שנקרא תספר (ראשי תיבות של תזונה, סיעוד, פיזיותרפיה, רפואה). מטרת הפרויקט היא שכל המקצועות בבית החולים יעבדו יחד בשיתוף פעולה על מנת להביא את המטופל למקסימום איכות חיים האפשרית.
פיזיותרפיה לאחר השתלת כבד
כבר ביום אחרי ניתוח ההשתלה מתחיל הטיפול הפיזיותרפי. אנחנו מתחילים במחלקת טיפול נמרץ ולאחר השחרור ממנה ממשיכים במחלקה. הטיפול הפיזיותרפי מהווה בבילינסון חלק בלתי נפרד והכרחי בתהליך השיקום של כל מושתל והוא מתמקד בשני תחומים: טיפול נשימתי וטיפול תפקודי.
מה החשיבות של פיזיותרפיה לפני ואחרי השתלת כבד?
באמצעות הפיזיותרפיה אנחנו יודעים למקד את הצרכים של המטופל, למצוא את הלקויות שעליהם נעבוד באינטנסיביות ולמצוא את הדרך לשיפור מרבי כך שנעזור לו להגיע להשתלה במצב יותר טוב.
לפני ההשתלה אנחנו מתחילים בטיפול הפיזיותרפיה בבית, בקבוצות או במהלך אשפוזים שהמטופל עובר טרם ההשתלה.
אחרי ההשתלה תפקיד הפיזיותרפיה הוא לעזור למטופל להתקדם ולחזור לתפקוד רגיל יחסית לגיל שלו והשאיפה היא בהתאם לרמת המטופל ולרצון להתקדם כמה שיותר.
מה התוצאות שמשיגה הפיזיותרפיה בקרב משתקמים מניתוח השתלת כבד?
מטופל אחרי השתלת כבד שלא מצליח לעשות מקלחת לבד, או שיש לו בעיה בשיווי משקל או הולך עם הליכון לא יוכל לבצע רק פעילות גופנית רגילה (ספורט), כיוון שהוא כבר במצב בו הוא זקוק לתרגילים ספציפיים כמו תרגילים לשיפור שיווי משקל שיעזרו לו להשיג את התפקוד שאנחנו רוצים.
הפיזיותרפיסטים המטפלים שבבילינסון הם בעלי התמחות בקרב מושתלים, בונים תכנית אימון אישית לכל מטופל תוך היכרות עם התיק הרפואי שלו, ידע לגבי מחלות הרקע והיכרות עם יכולותיו הגופניות הספציפיות.
הפיזיותרפיסט המטפל בונה למטופל תכנית אימון תוך הצבת מטרות ויעדים אפשריים להשגה על ידי המושתל, כאשר המטרה העיקרית בכל תכניות טיפול היא שיפור איכות החיים ככל שרק ניתן ובהתאמה לרצונותיו של המושתל.
פיזיותרפיה אחרי השתלת כבד – שלב אחרי שלב
א. בשלב הראשון לאחר הניתוח הפיזיותרפיה מתמקדת בהיבט הנשימתי והתפקודי.
ב. בשבועות לאחר הניתוח אנחנו מתמקדים בפיזיותרפיה נשימתית שעוזרת לשיפור איוורור וכיוח הפרשות ממערכת הנשימה (חומרי ההרדמה משפיעים על מערכת הנשימה). המושתל נמצא בקבוצת סיכון לקשיים נשימתיים ומטרת הפיזיותרפיה הנשימתית היא למנוע סיבוכים בזמן האישפוז במחלקה. מטופל עם מחלת ריאות ברקע (בעיקר מעשנים כבדים) ימשיך לבצע תרגול נשימתי גם אחרי השחרור מהמחלקה.
ג. במחלקת האשפוז אנחנו מבצעים פיזיותרפיה תפקודית שמסייעת למטופל בפעולות הבסיסיות כמו לקום מהמיטה ולהסתובב במיטה מהגב לצד, פעולות שלמושתל כבד בימים הראשונים הן מאוד קשות, כואבות וכרוכות באי נוחות. אנחנו מלמדים אותו איך לשפר את המצב, החל בדברים הכי בסיסיים וכלה בדברים מתקדמים כמו ללכת מרחקים, לעלות מדרגות, להתלבש וללכת לבד למקלחת ולשירותים.
בבילינסון ישנה הקפדה יתרה על טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים כבר בשלב האשפוז בטיפול נמרץ ולאחר מכן אנחנו ממשיכים ביתר שאת בשלב האשפוז במחלקה.
ד. המושתלים שזקוקים לכך גם יופנו להמשך טיפול פיזיותרפיה בבית ובקהילה בהתאם למצבם וצרכיהם.
מה עלול לקרות למושתל בלי פיזיותרפיה?
במחלקה בבית החולים המטופל חייב לקבל פיזיותרפיה, זהו חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול הטיפולי. פה בבילינסון ממש מקפידים במחלקות שאחרי האשפוז כולם מקבלים פיזיותרפיה אינטנסיבית וכבית חולים שמוביל את עולם ההשתלות בישראל מתן טיפול אופטימלי למושתלים הוא בראש סדר העדיפויות שלנו.
אבל חשוב להדגיש שהמטופל יכול להשתפר במחלקה ואז להגיע הביתה ולהידרדר, ממש לחזור אחורה. אני אדגים: נניח והמטופל יצא מהמחלקה, קם לבד והולך לבד 200 – 400 מטר ואז חוזר הביתה ולא מקפיד על תרגילי הפיזיותרפיה. במצב כזה הוא יכול לא רק לחזור אחורה אלא אף להחמיר את מצבו ולהזדקק להליכון.
אנחנו מסבירים למטופלים שהם חייבים לקחת אחריות. אנחנו ניתן את כל הכלים האפשריים, התמיכה, ההדרכה והטיפול אבל המטופל צריך לקחת את חייו בידיו. יש לנו מושתלים שגרים רחוק ומגיעים לקבוצה המיוחדת שהקמנו, יש כאלה שמגיעים אחת לכמה חודשים מעדכנים תכנית ואז עושים את התרגילים בבית ויש כאלה שעובדים רק בבית, כל אחד ואחת בהתאם להעדפותיה, העיקר להקפיד ולהתמיד.
האם כולם בכל גיל יכולים לעשות פיזיותרפיה?
בהחלט. אמנם יש לתרגל באופן שצריך להיות מותאם למצב ולמחלות הרקע אבל אפשר להתאמן גם בגיל 20 וגם בגיל 120.
כמה פיזיותרפיה המושתל צריך?
בהתאם למצב המטופל. במחלקה אנחנו מתרגלים כל יום אחרי השתלה (למעט שישי שבת) ואחרי השחרור בהתאם למצב של המטופל – בין פעם עד חמש פעמים שבוע.
אם מדובר בשיקום במצבים קשים – או בבית חולים שיקומי, הפיזיותרפיה יכולה להיות כל יום. אבל בדרך כלל, למטופל שהוא עצמאי בהליכה ותפקוד יספיקו פעם פעמיים בשבוע ועוד עבודה עצמית לבד.
האם צריך לבחור בפיזיותרפיסט מסוים / התמחות מסוימת?
חשוב לבחור בפיזיותרפיסט שיש לו התמחות בפיזיולוגיה של מאמץ והשתלות.
