כללית און-ליין
השתלות איברים

המנגיומה בכבד

המנגיומה בכבד הוא מום של כלי דם שמתגלה באקראי. מה הם הגורמים להיווצרות המנגיומה, האם מדובר בתופעה מסוכנת ואיך מטפלים בה?

הכבד הוא איבר מרכזי בגוף האדם ויש מי שרואה בו האיבר החשוב ביותר לתפקוד האדם לאור תפקידיו הרבים והחשובים. לכן, כל תופעה שמתגלה וקשורה אליו מעוררת עניין רב, גם אם בסופו של דבר היא מתבררת כזניחה ובלתי מזיקה ברוב המקרים, כמו ציסטה בכבד.
בין התופעות האלה ניתן למנות את ההמנגיומה בכבד – מום של כלי דם שברוב המקרים הוא מולד והוא מוכר גם מאיברים אחרים בגוף, כגון סימן הלידה שמופיע אצל חלק מהתינוקות עם הלידה וחולף לאחר זמן מה.

אז מה זה בעצם המנגיומה בכבד?

כאמור מדובר במום של כלי דם שניתן לגלות אותו בדרך אקראית בצילומי רנטגן. מדובר במום מאוד נפוץ שיש לעד 20 אחוז מהאוכלוסייה אך מתוך אלה רק למיעוט קטן מאוד יהיו המניוגמות בגודל מעל 10 סנטימטר.
לעיתים נדירות יש להמניוגמה תסמינים או סיבוכים. אז למה חשוב לגלות אותו ולאבחן אותו? כי בצילומי רנטגן או אולטראסאונד הוא יכול להיראות ולהיחשד כגוש בכבד. חשוב להדגיש: מדובר במום שאיננו ממאיר.

האם ישנם תסמינים להמנגיומה בכבד?

על פי רוב, ההמנגיומה אינה גורמת לתסמינים ואינה פוגעת באיכות או אורך החיים של המטופל וניתן לזהות אותה על פי מראה אופייני.

מהם הגורמים להמנגיומה בכבד?

גם לאחר שנים רבות של מחקר וטיפול בכבד על כל היבטיו עדיין עולם הרפואה לא הגיע למסקנה ברורה בנוגע להיווצרות ההמנגיומה. ההשערה היא שהיווצרות המום מושפעת מהורמוני מין נשיים. למסקנה זו הגיעו לאור העובדה שהמום יותר נפוץ אצל נשים ואף התברר שהוא יכול לגדול במהלך ההיריון אבל הבשורות הטובות הן שאין לזה השלכות או השפעה על העובר, על ההיריון או על העתיד של האם והתינוק שנולד.

במקרים נדירים ההמנגיומות יכולות להיות מעל 10-15 ס"מ וגם אלו לרוב לא גורמות לבעיות משום סוג. במקרים מאוד נדירים יכול להיות כאב לחץ על איברים בסביבה או לשינויים בספירת הדם או ירידה במספר כדוריות האדומיות והטסיות. במקרים נדירים אלה יש למטופל קושי לאכול, הוא סובל מירידה במשקל, כאבי בטן בלתי נסבלים או שינויים קשים בספירת הדם ואז יש צורך בטיפול ניתוחי בידי כירורגים מאוד מנוסים אשר נמצאים בבית החולים בילינסון. אך גם כאן חשוב להדגיש את נדירות התופעה: 2 מטופלים ב-30 שנה. בספרות המקצועית העולמית מתוארים מקרים בודדים שבהם ההמנגיומות דיממו עקב חבלה ולכן בעיקרון מומלץ לאנשים שיש להם המנגיומות להימנע מספורט אגרסיבי.

איך מבצעים את האבחנה להמנגיומה בכבד?

לעיתים מאוד קרובות ההמנגיומה מתגלה באולטרסאונד (US), סי.טי (CT) או אם.אר.אי (MRI) אשר לא בהכרח כוון לבדיקת הכבד (יתכן שהוזמנה בדיקה מכוונת לכליות או עמוד השדרה)  הטכנאי/הרופא הבודק מדגים כתם שמופיע בגדלים שונים.
מבין אלפי צילומי אולטרסאונד שערכנו בבילינסון התגלה שבודדים יכולים להיות בגודל מעל 15 סנטימטר אבל רובם בגודל של פחות מ-5 סנטימטר.

האבחנה נקבעת על ידי בדיקת אולטרסאונד, מיפוי כבד על ידי כדוריות אדומות מסומנות, סי טי עם חומר ניגוד שנעשה בארבעה שלבים או ב-MRI של הכבד, כולם אמצעים מצוינים לאבחן.

אם לפי הממצאים האלה אנו מקבלים אבחנה של המנגיומה קטנה מ 5 סנטימטר לא נדרש מעקב משום סוג. אם ההמנגיומה גדולה או בעלת תכונות לא אופייניות  אנו מקבלים החלטה להמשך מעקב, לגופו של עניין.

מתי בכל זאת יש צורך לטפל בהמנגיומה בכבד?

קיימים מקרים נדירים ביותר בהם המנגיומות מאוד גדולות גורמות ללחץ על איברים סמוכים, לשינויים בזרימת הדם או בספירת הדם.  באופן נדיר ביותר, המנגיומה עלולה לדמם, לגרום לתסמינים של כאב או דלקת. במקרים נדירים אלו יש צורך בטיפול. הטיפול בדימום חריף נעשה ע"י צינתור העורק שמזין ההמנגיומה וסגירתו. בכל שאר המקרים שההמנגיומה גורמת לסיבוכים, הטיפול הוא ניתוחי-כריתת ההמנגיומה. במכון הכבד בבילינסון המטפל במספר הגדול ביותר במועמדים להשתלה ובמושתלי הכבד בישראל, עוקבים אחרי מאות מטופלים עם המנגיומה, ורק בודדים נותחו. חשוב לקבל את ההחלטות הטיפוליות בידי צוות מגובש ומאוד מנוסה של רופאי כבד (צוות כזה מוביל את מכון הכבד בבילינסון שזכה באינספור הישגים ופרסים בינלאומיים), מומחים בדימות רפואי, מומחים לצינתורים וכירורגים עם התמחות על במחלות כבד שזה עיסוקם העיקרי.
אף אחד מהחולים שלא נותחו לא סבל מסיבוכים לאורך זמן.