אף אוזן וגרון וניתוחי ראש וצוואר

​​​על המרפאה

במרפאה ייחודית, העוסקת במחלות בלוטות הרוק, ניתן לאבחן בשלב מוקדם בעיות בבלוטות הרוק ולהעניק טיפול יעיל בעל שיעורי הצלחה גבוהים. באמצעות אנדוסקופ זעיר המוחדר אל בלוטות הרוק ניתן לטפל במגוון רחב של בעיות בבלוטות הרוק. אבחנה וטיפול מוקדמים עשויים למנוע החמרה, זיהומים ועיוותים אסתטיים.

מחלות שפירות שכיחות בבלוטות הרוק

לרוק תפקידים רבים: פירוק ועיכול מזון, הגנה חיסונית על חלל הפה, שמירה על בריאות השיניים ודיבור ובליעה תקינים. אדם בריא מפריש 1.5-1 ליטר של רוק ביממה. עיקר הרוק מיוצר בשלושה זוגות של בלוטות רוק גדולות: בלוטות בת-האוזן (פרוטיס) הנמצאות קדמית לאוזניים, בלוטות תת-לסתיות הנמצאות מתחת ללסת התחתונה והבלוטות התת-לשוניות הממוקמות מתחת ללשון.

כ-2% מהאוכלוסייה סובלים ממחלות כרוניות של בלוטות הרוק. התופעה השכיחה ביותר הינה אבנים בבלוטות הרוק. תופעה זו מופיעה בכ-1% מהאוכלוסייה והיא שכיחה בעיקר בגילאי 30-40. האבנים נוצרות מהצטברות חלבונים, מינרלים וחיידקים בתוך צינוריות הרוק. הסיבה להיווצרותן לא ברורה: לא ידוע על נטייה גנטית או על קשר להרגלי חיים כלשהם. התפתחות האבן היא אטית מאוד (כ-1 מ"מ בשנה), אך כאשר היא מספיק גדולה, האבן עלולה לחסום את צינורית הרוק ולמנוע הפרשת רוק תקינה מן הבלוטות.

קיימים מספר מצבים הגורמים למחלות בדרכי הרוק:
חסימה של צינורית הרוק: תוביל לנפיחות בבלוטת הרוק, שתתבטא בנפיחות בצדי הפנים או בצוואר העליון, לרוב בסמוך לשעת הארוחה. בזמן האוכל בלוטות הרוק מתכוננות להפריש כמות גדולה יותר של רוק, אך כאשר אחת הצינוריות חסומה, הרוק לא יופרש אלא יצטבר בבלוטה ויגרום לנפיחות ולכאב. הרוק המצטבר גורם להתרבות חיידקים, לזיהומים חוזרים, לכאבים ולהפרשה מוגלתית.

חסימה יכולה להיגרם מאבן בצינורית, או מעיוות במבנה צינורית הרוק. חסימה שהוזנחה ולא טופלה, עלולה לגרום לזיהום קשה בבלוטה, שעשוי להתפשט אל רקמות הצוואר העמוקות ואל דרכי הנשימה ולסכן חיים.

דלקת כרונית בבלוטות הרוק ללא אבן: עלולה להופיע כחלק ממחלות אוטואימוניות, לאחר טיפולי קרינה לראש ולצוואר או לאחר טיפולים ביוד רדיואקטיבי (המשמש לטיפול בגידולי בלוטת המגן).

דלקת חוזרת בגיל הילדות מסיבה שאינה ידועה: במקרים של דלקת כרונית יסבול הילד/ה או הנער/ה מנפיחות ומכאב חוזרים בבלוטות, לעתים עם חום גבוה. דלקת שלא תטופל נכון עלולה לגרום להרס הדרגתי של רקמת הבלוטות ושל הצינוריות, וכתוצאה מכך עלולים להופיע זיהומים חוזרים בבלוטות, הצטלקויות בצינוריות ונפיחות מתמדת הגורמת לעיוות אסתטי.

ניתוחים אנדוסקופיים של בלוטות הרוק

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בטכנולוגיות ההדמיה והמזעור, וניתן לטפל בהצלחה במרבית המחלות בשיטה אנדוסקופית.
באמצעות אנדוסקופ המוחדר אל צינורית הרוק דרך חלל הפה, ללא השארת צלקת וללא סיכון לפגיעה בעצבי הפנים. בשיטה זו ניתן להוציא אבנים, להרחיב הצירויות ולשטוף משקעי מלחים ומצבורי חיידקים בבלוטות.
האנדוסקופ מורכב מסיב אופטי זעיר דק, בעובי של 0.9 מ"מ, כאשר בקצהו מותקנת מערכת אופטית המציגה תמונה בזווית של עד 120 מעלות ובהגדלה של עד פי 20, בדומה למיקרוסקופ. גודלו הזעיר מאפשר את החדרתו דרך חלל הפה, דרך התעלה עד לבלוטות הרוק לטיפול בדלקות הכרוניות, תיקון עיוותים, שטיפת משקעים, שליפת אבנים ועוד, לפי הצורך. אנדוסקופיה של בלוטת הרוק תיעשה בהרדמה מקומית או כללית, על פי צרכי המקרה.
בעבר, מחלות כרוניות של בלוטות הרוק היו מטופלות בשיטה ניתוחית. בשיטה זו היו נותרות צלקות חיצוניות, והיה סיכון ממשי לפגיעה בעצבי הפנים.
היתרון שמעניקה השיטה האנדוסקופית במקרים המתאימים הוא עצום, בהשוואה לשיטה הישנה. הפעולה האנדוסקופית נעשית דרך חלל הפה, אינה מותירה צלקות או כאבים מיוחדים ויעילות השיטה לטיפול במחלות רבות גבוהה מאד. שיעור הסיבוכים בשיטה האנדוסקופית נמוך מאד.