נוירולוגיה

​​נוירומיאליטיס-אופטית זוהי מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית, אשר פוגעת באופן סלקטיבי בעצבי הראייה ובחוט השדרה. מאחר ופגיעה בעצבי הראייה ובחוט השדרה אפשרית גם בטרשת נפוצה, המחלה נחשבה בעבר כצורה של טרשת נפוצה (Optico-Spinal Multiple Sclerosis).

כיום ידוע שקיימים הבדלים משמעותיים בין שתי המחלות הן מבחינת המנגנונים המחוללים והן מבחינת התגובה לטיפול, וישנה חשיבות מכרעת בקביעת האבחנה לצורך התאמת הטיפול המתאים.

האבחנה מתבססת על המהלך הקליני, ממצאים אופייניים בבדיקות MRI של המוח, עצבי הראייה וחוט השדרה, והימצאות נוגדנים אופייניים כנגד תעלות מים מסוג אקוופורין 4 (Aquaporin 4 בבדיקות דם).

אפשרויות הטיפול במחלה כוללות:

1. טיפול במהלך התקף חריף – באמצעות סטרואידים במינון גבוה דרך הווריד.
   במידה והתגובה לטיפול אינה מספקת ניתן לשלב טיפול בפלזמפרזיס.
2. טיפול מונע – טיפול שמטרתו למנוע התקפים חוזרים של המחלה.
   הטיפול המונע לנוירומיליטיס אופטיקה שונה מהטיפול בטרשת נפוצה, ומתבסס על תרופות שונות שמטרתן לדכא את פעילות המערכת החיסונית ולהפחית את יצירת הנוגדנים לאקוופורין 4 אשר גורמים למחלה. מאחר וחלק מהטיפולים המקובלים לטרשת נפוצה עשויים להביא להחמרה במהלך המחלה בקרב חולי נוירומיאליטיס-אופטית, ישנה חשיבות רבה בקביעת האבחנה לפני התחלת הטיפול המונע.
3. טיפול סימפטומטי – עקרונות הטיפול דומים לטיפול הסימפטומטי הניתן לחולי טרשת נפוצה.