אוסטיאופורוזיס (דלדול עצם) היא מחלת עצם המאופיינת בירידה בצפיפות המינרלים בעצם ובשינויי איכות העצם הגורמים לשבירות מוגברת של השלד. השברים האופייניים מופיעים בעקבות חבלה קלה יחסית או ללא חבלה כלל, ביקר בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמה.
אוסטיאופורוזיס היא מחלה ששכיחותה עולה עם הגיל, והיא פוגעת בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר. אך המחלה איננה נדירה גם בקרב גברים, בעיקר בקרב גברים מבוגרים. עם העלייה בתוחלת החיים הממוצעת, צפוי כי יותר נשים וגברים ילקו באוסטיאופורוזיס, ויש לכך השלכות רפואיות, חברתיות וכלכליות. לדוגמה, העלות של הטיפול בשברי הירך למערכות האשפוז הדחוף והאשפוז השיקומי מוערכת במאות מיליוני שקלים בשנה, זאת מבלי לקחת בחשבון עלויות נוספות של טיפול סיעודי והפסד השתכרות של חולים ושל קרובי משפחה.
אוסטיאופורוזיס מתפתחת כתוצאה מחוסר איזון בין תהליכי הפירוק לתהליכי הבנייה של העצם. אוסטיאופורוזיס מסווגת כמחלה ראשונית (לאחר גיל המעבר של נשים, או תלויית גיל בשני המינים), או שניונית (נגרמת כתוצאה ממחלות או משימוש בתרופות). בניגוד לנשים, שבהן שיעור האוסטיאופורוזיס השניונית נמוך ועומד על 20%-10%, שיעור הגברים הלוקים באוסטיאופורוזיס שניונית, כלומר אוסטיאופורוזיס הנגרמת על רקע סיבה אחרת, עומד על כ-60%-50%. הסיבות השכיחות לאוסטיאופורוזיס בגברים כוללות שימוש כרוני בסטרואידים, חוסר בויטמין D עישון היפוגונדיזם (ירידה בטסטוסטרון), ועודף פעילות יותרת התירואיד (פרא-תירואיד).
אצל נשים ירידה במסת העצם ועלייה בהיארעות השברים מתחילה בתום מחזור הווסת. משלב זה ואילך, עד לסוף החיים, סך השברים לשנה גדול בנשים מזה של גברים. עם זאת, גם בגברים מתרחשת אוסטיאופורוזיס ועלייה בסך השברים לשנה, אך הופעת האוסטיאופורוזיס אצל גברים ועלייה תלולה בשבריהם מופיעה סביב גיל 70 שנה, כעשור לאחר עלייה דומה בנשים. בסופו של דבר, סך השברים בגברים הוא כמחצית מהשברים בנשים. לאישה בגיל 60 שנה יש סיכון של 50% לשבר אוסטיאופורוטי במהלך חייה, ואילו בגברים בגיל זה מדובר בסיכון של 29% לשבר כזה.
בבחינת סוג השברים האוסטאופורוטיים האופייניים לגברים, הרי ששכיחות שברי אמה נמוכה מאוד בגברים בכל הגילאים, ואילו שכיחות שברי ירך היא כחצי מזו שבנשים. שכיחות השברים הקליניים בעמוד שדרה נמוכה מהשכיחות של שברים אלו בנשים, אך שכיחות השברים המאובחנים בצילום דומה לזו שבנשים.
אומנם שכיחות של אוסטיאופורוזיס ושברים בגברים נמוכה מזו שבנשים, אך בשונה מנשים התוצאות של שברים אלו עלולות להיות חמורות יותר. שברים בירך הינם מסוכנים במיוחד, אולי בגלל ששברים אלו נוטים להתרחש בגילאים מבוגרים יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. גברים עם שברים בירך נוטים למות בבית חולים מסיבוכים פי 2 יותר מנשים, וקרוב ל-20% מתים תוך השנה ראשונה לאחר השבר. שיעורי התמותה המדווחת בקרב גברים מעל גיל 75 לאחר שבר בירך הוא 20.7% לעומת 7.5% בנשים באותו הגיל. מעבר לתמותה, גם שיעורי שיקום מלא לאחר שבר בצוואר הירך נמוך יותר בגברים ועד 50% מהם נשארים עם קושי בניידות באופן קבוע.
למרות זאת, שיעור האבחון והטיפול במחלה זו בגברים רחוק מלהיות משביע רצון. בניגוד לנשים שנהנות לרוב מאבחון מוקדם של אוסטיאופורוזיס, בקרב גברים אוסטיאופורוזיס מאובחנת לרוב רק בעקבות הופעת כאבי גב או שבר.
בדיקת צפיפות העצם (DXA) נחשבת לבדיקה האמינה לצורך אבחון ירידה במסת העצם וכמובן להערכת הסיכונים לשברים. קיימת הוראה לבדיקת צפיפות עצם בגברים מבוגרים מגיל 70 או בגיל צעיר יותר בגברים לאחר שבר אוסטאופורוטי או עם גורמי סיכון לפתח שברים אוסטאופורוטיים. בישראל מדידת צפיפות העצם נכללת בסל הבריאות לנשים ולגברים מעל גיל 60, אך למעשה גברים אינם נשלחים באופן שגרתי לבדיקות סקר, ומקרים רבים, גם לאחר הופעת שבר אוסטאופורוטי, אינם מטופלים.
לפי נתונים של היחידה לבדיקת צפיפות העצם במרכז רפואי רבין, משנת 1999 עד 2011 מסך 41,823 הפניות לבדיקות צפיפות העצם רק 11.5% היו גברים. מ-2011 עד 2013 נצפתה עלייה קלה (13.5%) בהפניות של גברים, אך עדיין הם היו פי 6 פחות מהפניות נשים.
הקריטריונים האבחנתיים הקובעים אבחנה של אוסטיאופורוזיס או אוסטיאופניה (דלדול מתון יותר במסת העצם) זהים לקריטריונים בנשים. לאחר שנעשתה אבחנה, חשוב לשלול סיבות לאוסטיאופורוזיס שניונית מכיוון שאלו שכיחות יותר בגברים מאשר בנשים. מגוון הטיפולים המוצעים ושיעור יעילותם בהפחתת שברים אוסטיאופורוטיים בגברים דומים לטיפולים בנשים.
למרות ההתקדמות שחלה בנושא, עדיין יש תת-אבחון ותת-טיפול באוסטאופורוזיס ככלל ובמיוחד בגברים. בעבודה שבחנה את שיעור הטיפול באוסטיאופורוזיס בנשים ובגברים לאחר שבר צוואר הירך, נמצא כי לאחר האשפוז האורתופדי טופלו רק 27.3% מהנשים בטיפול כלשהוא, ואילו רק 4.5% מהגברים שוחררו עם טיפול תרופתי. בהמשך המעקב של שנה עד 5 שנים, שיעור הטיפול בנשים עלה ל-50%, אך שיעור הטיפול בגברים נשאר נמוך - כ-10%. זה מצביע באופן ברור על חוסר מודעות לאוסטיאופורוזיס בגברים, ובמרבית המקרים המחלה נשארת לא מאובחנת.
לפי הנתונים של המכון לאנדוקרינולוגיה במרכז רפואי רבין, בשנת 2013 כ-1,940 מטופלים היו במעקב ובטיפול בשל אוסטיאופורוזיס. רק 270 מהם היו גברים (14%), כאשר כשליש מהם הופנו מסיבות אחרות ואוסטיאופורוזיס אובחנה רק במרפאה. 42% - סבלו משברים, ול-20% היה יותר משבר אחד.
