מרכז דוידוף לסרטן

גידול במוח אינו בהכרח ממאיר. חלק מהגידולים הראשוניים המתפתחים במוח הם גידולים שפירים, כלומר שאינם סרטניים או ברמת ממאירות נמוכה. לדוגמה, אחד השכיחים מבין גידולי המוח הראשוניים (שמקורם במוח עצמו ולא בגרורות ממקום אחר בגוף) הוא מנינגיומה, שרק במקרים נדירים מופיעה כגידול ממאיר. אולם, גם גידולים שפירים במוח עלולים לגרום לבעיות בתפקוד ואף לסכן חיים לעיתים, בעיקר בגלל מיקומם באזור רגיש והסמיכות שלהם לרקמות בעלות משמעות קריטית במערכת העצבים המרכזית. בניגוד לגידולים באיברים אחרים בגוף, במוח ישנם אזורים שבהם לא ניתן לכרות את הגידול במלואו, ולעיתים, גם גידול ברמת ממאירות נמוכה עלול להמשיך לצמוח ולהפוך לממאיר.

גידולים מסוגים שונים יכולים להופיע בכל מקום במוח. כאמור, בחלק המקרים אלו גידולים שפירים, אך ישנם גם גידולים ממאירים. גידול שפיר בראש, שאינו מפעיל לחץ על רקמת המוח ולא יוצר תסמינים, לעיתים אינו מתגלה לאורך כל החיים או שמתגלה רק באקראי. במקרה שהגידול אינו יוצר בעיה תפקודית כלשהי, ייתכן ויטופל על ידי מעקב בלבד. במקרים שהגידול גורם להפרעות בתפקוד או מוגדר כאגרסיבי, הוא יטופל לרוב בניתוח. אלו הם ההבדלים המרכזיים בין גידול שפיר לגידול ממאיר במוח:

• קצב ההתפתחות: גידול שפיר גדל לאט, ואילו גידול ממאיר צומח בקצב מואץ.

• גבולות: לגידול שפיר יש גבולות ברורים בעוד שגידול ממאיר צומח ללא גבול כזה.

• תוחלת חיים: גידולים שפירים מאפשרים במרבית המקרים תוחלת חיים ארוכה יותר ובאיכות חיים טובה יותר בהשוואה לגידולים הממאירים. 

• גרורות: מעטים הם גידולי המוח הראשוניים ששולחים גרורות למקומות אחרים בגוף. הדבר נכון הן לגבי גידולים שפירים והן לגבי גידולים ממאירים ראשוניים במוח. חשוב לציין כי גרורות מוחיות מגידולים בגוף כגון ריאה, שד, מלנומה ועוד, מהוות סיבוך שכיח של מחלות אונקולוגיות. 

במוח יכולים להיווצר גידולים סרטניים משתי סיבות: גידולים ראשוניים שמקורם בתאי המוח,

 וגידולים משניים (גרורות) שמגיעים מאיבר אחר בגוף. רוב הגידולים במוח הם משניים, ורמת שכיחותם היא פי 10 מאשר הגידולים הראשוניים. הסיבה ליצרת הגידול אינה ידועה ברוב המקרים. 

הטיפול בגידולי מוח דורש גישה רחבה ורב מערכתית, ומכאן הצורך ברופאים מומחים מתחומים שונים. הנוירוכירורגים (מנתחי המוח) אחראים על ניתוחים, ביופסיות וכל פעולה כירורגית נדרשת, הנוירואונקולוגים (מומחי סרטן המוח) מבצעים את טיפולי הכימותרפיה, הטיפולים הביולוגיים ושיטות טיפול מתקדמות אחרות, ואילו רופאי הקרינה אחראים על ביצוע טיפולי קרינה. שילוב מקצועי ומדויק של כל אלו מעניק למטופל את סיכויי ההחלמה הטובים ביותר.

גידולים משניים מופיעים במוח כגרורות מאיבר אחר בגוף. מקרי הסרטן שנמצאו כבעלי הסיכון הגבוה ביותר לפתח גרורות במוח הם סרטן הריאות, סרטן השד, סרטן העור (מלנומה)  וסרטן הכליות. כמובן שקיים סיכון להתפשטות גרורות במוח כתוצאה מכל גידול סרטני בכל איבר בגוף.

• סימפטומים פוקאליים (מקומיים): גורמים להפרעה מקומית באזור שבו נמצא הגידול. לרוב יחוש המטופל בהפרעה נוירולוגית שיכולה לבוא לידי ביטוי בתחושת חולשה, שיתוק, פרכוס, הפרעות בדיבור, הפרעת זיכרון ושינוי בהתנהגות.  

• עליית לחץ תוך גולגולתי: תוספת הנפח בתוך הגולגולת יוצרת עליית לחץ תוך גולגולתי ועלולה לגרום לכאבי ראש, בחילות, הקאות, שינויים במצב ההכרה והפרעה בראייה.

• ללא תסמינים: לעיתים רבות, לגידול במוח לא נלווים תסמינים כלשהם. במקרים כאלו הגידול מתגלה באופן אקראי, באמצעות בדיקות וצילומים שנערכים למטופל בשל פגיעה אחרת, או שאינו מתגלה כלל לאורך החיים.

גורם הסיכון הוודאי הסביבתי היחיד לגידולי מוח הוא חשיפה לקרינה. בישראל קיימת קבוצה של חולים שטופלו בעבר בהקרנות למחלת הגזזת, בעיקר עולים חדשים שהגיעו לארץ בשנות החמישים של המאה הקודמת, והם בעלי סיכון יתר לחלות בגידולים מוחיים.

ברוב המקרים אין גורם סיכון גנטי ידוע לגידולי מוח, ורק במיעוט המקרים מזוהות תסמונות גנטיות הקשורות לגידול המוחי, כגון נוירופיברומטוזיס.  

האבחנה הראשונית נעשית בבדיקה נוירולוגית להערכת מצבו של המטופל. לאחר מכן תבוצע בדיקת הדמיה כגוןCT  ראש או  MRIעם הזרקת חומר ניגוד, ש"צובע" את הגידול בחלק מהמקרים. בחלק מהמקרים, במסגרת תהליך האבחון תבוצע גם פעולה כירורגית כדוגמת ביופסיה.

לפירוט סוגי הגידולים ראו כתבה בנושא סוגי הגידולים במוח והטיפול בהם​.

רוב הגידולים הממאירים נמדדים לפי שלב המחלה (Stage – מדד הקובע את התפשטות הגידול מחוץ לאיבר שבו החל לצמוח). גידולי מוח, לעומת זאת, כמעט שאינם שולחים גרורות מחוץ למערכת העצבים, ולכן נהוג למיין אותם לפי מדד אחר – דרגת ההתמיינות של הגידול (Grade). מדד זה מאפשר לקבוע עד כמה הגידול הוא אגרסיבי, כלומר מהו קצב הצמיחה שלו. דרגת ההתמיינות נקבעת על פי המראה החיצוני של תאי הגידול בבדיקה מיקרוסקופית ולפי המאפיינים המולקולריים שלהם.

קיימות שיטות וגישות שונות לטיפול בגידולי מוח, והן יותאמו למטופל בהתאם לסוג הגידול, דרגת התפתחותו, מצב החולה וההיסטוריה הרפואית שלו. כלומר, לא בכל גידול ייעשה שימוש בכל דרכי הטיפול האפשריות. במוח עלולים להתפתח גידולים שונים, בעלי מבנה גנטי שונה. לעיתים, אותו גידול הקיים אצל שני אנשים שונים יטופל באופן שונה, בשל השונות במבנה הגנטי של הגידול. 

אלו הן הדרכים הקיימות כיום לטיפול בגידולים סרטניים במוח:

• טיפול כירורגי – ניתוח לכריתת הגידול.

• קרינה – שתפקידה להרוס את תאי הגידול הסרטני.

• כימותרפיה – שמטרתה לפגוע בתאי הסרטן והחלוקה שלהם.

• טיפול ביולוגי – לרוב משמש לטיפול במנגנון נקודתי של תאי הגידול הסרטני.

• טיפולים אימונולוגיים – שיטת טיפול חדשנית שמייצרת מנגנון המאפשר למערכת החיסונית של הגוף לתקוף את תאי הגידול הסרטניים.

• טיפולים מקומיים שונים, כמו טיפול בשדות חשמליים, המשתנים בהתאם לאופי ולסוג הסרטן.

סיכויי ההחלמה תלויים בסוג הגידול, מיקומו והשלב שבו התגלה. הגורם המשפיע ביותר על סיכויי ההחלמה הוא המבנה הגנטי והביולוגי של הגידול. לרוב, על פי שני גורמים אלו נקבעים סוג הטיפול והסיכויים להתגבר עליו. בחלק גדול מהגידולים השפירים, סיכויי ההחלמה כיום גבוהים ביותר בזכות המיומנות הניתוחית הרבה.

במקרים רבים, גם לאחר מתן טיפול מיטבי, גידולים ראשוניים במוח חוזרים. תופעה זו מוכרת בעיקר בגידולים אגרסיביים כדוגמת גליובלסטומה מולטיפורמה (GBM) , אך לא רק. במקרים כאלה ניתן לעיתים לבצע כריתה חוזרת, ובמקרה שהדבר לא ניתן לביצוע מקובל לתת טיפול קרינתי או תרופתי, הכולל כימותרפיה או טיפול ביולוגי. 

בעזרת אמצעי הטיפול החדשניים, ניתן בהחלט להאריך את חייהם של מטופלים רבים הסובלים מסרטן המוח​. ככלל, תוחלת החיים עם גידול במוח יכולה להיות קצרה או ארוכה, כתלות בסוג הגידול, מיקומו, דרגת התפתחותו והאגרסיביות שלו. בגידולי מוח שפירים, תוחלת החיים ארוכה ומאפשרת איכות חיים טובה. עם גידולים אלה ניתן לחיות עשרות שנים, לעיתים תחת מעקב בלבד ולעיתים אחרי ניתוח להסרתם. כיום, יותר מאשר בעבר, הרפואה מצליחה להפוך גם חלק מהגידולים במוח למחלה כרונית שניתן לחיות עימה לאורך שנים.

 במוח עלולים להתפתח גידולים שונים, הנבדלים אלו מאלו במבנה הגנטי שלהם. ההתקדמות בחקר המוח מאפשרת להבין כיום יותר מבעבר את המנגנונים הביולוגיים הגורמים להתפתחות גידולי מוח שפירים וממאירים. המטרה בביצוע בדיקה גנטית לגידול היא לאפשר טיפול מותאם אישית לחולה, שיצמצם את תופעות הלוואי ויאפשר מענה טיפולי ממוקד ככל האפשר. חשוב לציין כי רק לעיתים נדירות אנו מוצאים מוטציה שמאפשרת טיפול ייעודי ספציפי לגידול. 

הטיפול בגידולי מוח שפירים וממאירים בדרגות השונות דורש עבודת צוות רב מקצועית של  מומחים מיומנים ומנוסים מתחומים שונים: נוירו-אונקולוגיה, נוירו-כירורגיה, רדיותרפיה ורדיוכירורגיה, פתולוגיה, דימות, סיעוד, עבודה סוציאלית ועוד. במרכז דוידוף ובבית החולים בילינסון עומדים לרשות המטופל המומחים הטובים בארץ בתחומם. רובם ככולם השתלמו במרכזים הרפואיים הטובים בעולם ברפואת מוח, והם מקיימים שיתופי פעולה הדוקים עם בתי חולים מובילים כמו מרכז הסרטן בבית חולים ג'ונס הופקינס בארה"ב. 

המרכז לגידולי מוח בדוידוף פועל במרכז המוביל בישראל לטיפול בסרטן ובחקר הסרטן. מרכז דוידוף משתייך לבית חולים בילינסון שנבחר לאחרונה כאחד מ-200 בתי החולים הטובים בעולם על ידי המגזין הנחשב "ניוזוויק". הטיפול בדוידוף ובבילינסון מאפשר למטופל ולמשפחתו לקבל מעטפת רחבה במיוחד, כאשר כל מרכיבי הטיפול – החל מצוות רב מערכתי, דרך מערך לתמיכה רגשית ונפשית ועד ליחידה לרפואה אינטגרטיבית – זמינים למטופל ולמשפחתו תחת קורת גג אחת. בבילינסון שמים דגש על יחס אישי ואנושי, על שיתוף מלא של המטופל ומלוויו, על ראיית החולה קודם כול כאדם ועל גישה המציבה את המטופל במרכז.​

להרחבה על סוגי הגידולים במוח הקליקו כאן​