התמודדות עם מחלת הסרטן מפגישה את החולה עם התמודדויות שונות ומורכבות בהיבטי חייו. יש צורך להפנים את קיומה של אבחנה מאיימת, להגדיר מחדש סדרי עדיפויות, ללמוד את המערכת הרפואית, להתמודד עם טיפולים שונים ועם תופעות הלוואי הכרוכות בהם, ומעל לכול – להתמודד עם איום על החיים.
בין כל האתגרים המורכבים האלו, נושא המיניות וחיי המין של החולה נדחק לעיתים קרובות לקרן זווית. לא פעם אני שומעת ממטופל או מטופלת משפט כמו "מי בכלל יכול או רוצה לחשוב על זה עכשיו?!"
יחד עם זאת, מיניות טובה עשויה להיות נדבך משמעותי בתוך ההתמודדות עם המחלה.
חשוב לחדד כי בבואנו לדבר על מיניות, אין הכוונה דווקא ליחסי מין מלאים. מיניות היא צורך טבעי בסיסי וראשוני. היא שזורה במארג חיינו ומתבטאת באספקטים שונים של החיים, בין אם יש לנו בן זוג ובין אם לא. הכוונה היא להתבוננות רחבה יותר: עד כמה אנחנו נוגעים, מחבקים, מאפשרים לאינטימיות להיות נוכחת בחיינו. יחסי מין, ובמיוחד כאלו הכוללים יחסי מין מלאים (חדירה), הם רק רובד אחד במציאות רבת הרבדים של המיניות האנושית.
אתגר גם בבריאות
לא רק בעת מחלה, גם בבריאות ובשגרה – מיניות ואינטימיות הם נושאים שלרוב אנו נמנעים מלדבר עליהם בצורה פתוחה וישירה. יתרה מזאת, חלק ניכר מהאינפורמציה (השגויה) על מיניות מתקבלת מסרטים, פרסומות, סיפורים של חברים, רשתות חברתיות וכדומה. עולמות תוכן אלו לרוב מיוצגים על ידי פרסונות מושלמות ויחסי מין מרהיבים (וכמובן, ספונטניים). כתוצאה מכך עלולה להתעורר ספקנות אצל אדם המתמודד עם מחלה וחש רחוק מעולם דימויים זה. הוא בהחלט עלול לתהות, כיצד והאם הוא יכול וראוי לחוות מיניות טובה.
מיניות קשורה בעונג, בהנאה, בחיבור בין גוף ונפש ובנוכחות משותפת ברגע. אך מיניות יכולה להיות כרוכה גם בתסכול, באכזבה, בחוסר אונים, ולעיתים גם בכאב. מחקרים מעידים על כך שלרוב, בעיות בתחום המיני אינן מתחילות כתוצאה מגילוי מחלה והתמודדות עימה. לאנשים יש התמודדויות מורכבות עם מיניותם לפני המחלה ולאחריה, עם קשר אליה וללא קשר כזה. יחד עם זאת, כשמדובר במחלה מורכבת כמו סרטן, ניתן לראות שתיתכן פגיעה בחיי המין של החולה כפועל יוצא של סיבות שונות – ביניהן סיבות פיזיולוגיות, סיבות רגשיות וסיבות הקשורות למערכת היחסים.
סיבות פיזיולוגיות
המחלה והטיפול בה גוררים לעיתים תכופות תופעות לוואי. במקרים של טיפול כימותרפי, אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות הינה חולשה ותשישות. כתוצאה מכך, לא פעם האדם מרגיש נטול אנרגיות ויכולת לתפקוד בסיסי, ובאופן טבעי, בסיטואציה כזו אין כוח או פניות ליחסי מין.
בקרב נשים וגברים שמקור הגידול אצלם הינו באיברי המין (נשים – גידולים ממקור גינקולוגי, וגברים – גידול שמקורו באשכים או בבלוטת הערמונית), הרי שישנה פגיעה ממשית ביכולת התפקוד המיני בשל פגיעה באיברי המין.
קושי נוסף קשור להקדמת גיל המעבר אצל נשים. כתוצאה מהטיפול הכימי, ולעיתים כחלק מהפרוטוקול הרפואי, נשים נכנסות לגיל המעבר (מנופאוזה) – וכפועל יוצא מכך ישנם שינויים הורמונליים (כגון ירידה באסטרוגן) העלולים לגרום גם לירידה בחשק המיני וכן ליובש נרתיקי. כמו כן, לעיתים הטיפול הכימי גורר גם שכיחות גבוהה יותר של פטריות בנרתיק. זאת ועוד, לעיתים המחלה עלולה לפגוע באזורים ארוגניים, אשר לרוב מסייעים ומעצימים תחושת עוררות (כגון שפתיים, לשון, פטמות), ופגיעה זו עלולה להוביל לירידה בעוררות ובחשק.
סיבות רגשיות
מחלה קשה המאיימת על החיים מעוררת לחץ וחרדה. כתוצאה מכך, אנשים לא יהיו פנויים למה שנתפס לעיתים כ"מותרות" – חיי מין טובים ומספקים.
זאת ועוד, פגיעה בדימוי הגוף היא תופעה מוכרת בקרב מתמודדים עם מחלת הסרטן. נשים לאחר כריתת שד שואלות את עצמן לעיתים קרובות, עד כמה הן מושכות בהיעדר אחד מסממני הנשיות המרכזיים. בנוסף, נשירת השיער מהווה במקרים רבים חוויה משברית, וישנן נשים המתקשות להסתגל למצב החדש וחוות תחושת "פגימות". גם גברים המאבדים שיער עלולים לחוש כך, אולם בקרב הגברים יש היבט רגשי נוסף ומשמעותי: ההתמודדות עם המחלה והטיפולים מאלצת אותם להישען, להיעזר, לפגוש את המקומות חסרי האונים והנזקקים שבתוכם. חלק מהגברים יחוו את השינוי הזה כמאתגר את תפיסת הגבריות שלהם ויתקשו להסתגל אליו. בנוסף לכך, לעיתים תהיה פגיעה ביכולת להגיע לזקפה, מה שעלול עוד יותר להחמיר את התחושה ש"איזה גבר אני?". דבר זה, מטבע הדברים, יגרום לתסכול, וכתוצאה מכך לרצון מופחת עוד יותר לקיום יחסי מין.
הקשר למערכת היחסים
לעיתים קרובות, שני בני הזוג ירגישו כי הם מתקשים לשוחח על הנושא. בני הזוג של החולים עלולים להרגיש שהם אינם רוצים "להכביד" על בני הזוג החולים עם בקשות מיניות, ואילו בני הזוג החולים עלולים לחוות תסכול בשל היעדר כוחות ורצון לתת מקום לחיי המין הזוגיים. מצב כזה עלול להוביל להימנעות אצל שני הצדדים. לעיתים ניתן לראות בין בני זוג קרבה רגשית ודאגה שדווקא הולכת וגדלה, אך במקרים רבים, ההיבטים של המיניות בתוך מערכת היחסים מוסטים הצידה ונדחקים לשוליים.
החולים שאינם נמצאים בזוגיות קבועה, מוצאים את עצמם לעיתים קרובות מול שאלות מורכבות כיצד ומתי לשתף את בן/בת הזוג במצב הרפואי, בעיקר כשמדובר בקשרים טריים. נדרש אומץ רב לחשוף את הגוף בעת המחלה, מה שמעלה את השאלה כיצד והאם לתת מקום לבניית קשר זוגי ומיני תחת הצל הכבד של המחלה.
ברור אם כן שחיי מין מספקים וטובים מהווים אתגר בצל מחלת הסרטן. אבל חיי מין טובים ומספקים הם אתגר בכלל – גם בשגרה הבריאה שלנו. לאורך חיינו אנחנו נוטים "להלביש" אמונות ותפיסות שונות, לעיתים לא מציאותיות, על מיניות בכלל ועלינו כיצורים מיניים בפרט. בשנים האחרונות השיח סביב "מיניות בריאה" הולך וגדל, ויחד עימו מתפתחת גם ההבנה שמיניות אינה רק סקס, ושמיניות טובה אינה רק מנת חלקם של "היפים והנכונים".
אז מה עושים?
- קודם כול, מעלים את הנושא למודעות. הכתבה הזאת היא צעד בדרך לשם.
- מדברים זה עם זה. זוגות יכולים להעביר חיים זוגיים ארוכי שנים, ולא לדבר באופן כן ופתוח על המיניות שלהם. האפשרות לשיח, נתינת מקום לצרכים, לפגיעות, למשאלות – כל אלה הם חיוניים. לעיתים קרובות, גם בזוגיות מיטיבה עולה בנו חשש לדבר על הצרכים שלנו, אך שיח פתוח הוא אבן יסוד בהתמודדות טובה.
- חשוב שנאמר לעצמנו שוב ושוב שמיניות טובה אינה מחייבת חדירה, שפיכה או אורגזמה. האפשרות לאינטימיות רכה וטובה, לחיבוק מכיל, למגע נעים, לקרבה – כל אלו הם חלק ממיניות.
- נכון, מיניות אמורה להיות זמינה, מספקת ומהנה, אבל אם זה אכן היה כל כך פשוט, הרי שלא היינו עדים לתלי-תילים של מילים בנושא. זה רק טבעי שבתוך כל המורכבות של ההתמודדות עם המחלה והטיפולים, תרגישו שאינכם פנויים לכך ולא מעוניינים ביחסי מין. אפשרו לעצמכם לקחת את הזמן: כל כך הרבה משימות עומדות בפתח, ולא כדאי שגם חיי המין יהפכו למשימה מכבידה ומאתגרת.
- התייעצו: פנו לאנשי המקצוע ובקשו עזרה והכוונה. ניתן לפנות לאנשי הצוות בבית החולים (עו"ס, אחות, רופא) בבקשה לקבל ייעוץ והדרכה או הפניה למרכזים לטיפול מיני. אל תישארו עם זה לבד.
- זכרו שאיבר המין המרכזי בגופנו אינו הפין או הנרתיק; איבר המין המשמעותי ביותר הוא המוח שלנו. עוררות, עונג, כמו גם תסכול ואכזבה, מקורם במוח. ועל התודעה אנחנו יכולים להשפיע: על היכולת לשים לב למחשבות שלנו על עצמנו, על המוכנות שלנו לאפשר היתר פנימי ליהנות בכל מצב, ובמיוחד – על הלגיטימציה להרגיש בתוך החלקיות את השלם. כל אלו יכולים להשפיע בצורה משמעותית על מיניות טובה ומספקת.
- סבלנות, סבלנות, ועוד קצת סבלנות.
לסיכום, בואו נזכור את ההגדרה של מיניות בריאה. במשמעותה הרחבה, מיניות בריאה היא מקום מפגש, שבו הנאה גופנית פוגשת את הנפש דרך הקשר עם בן/בת הזוג. ככזו, מיניות בריאה יכולה גם להיות מנת חלקו של האדם החולה, ובוודאי של המחלים.
