כללית און-ליין
חדשות

פורסם בראשונה: 04.07.2021

פריצת דרך עולמית: חוקרים מבילינסון פיתחו שיטה המאפשרת השתלה של איברים "היברידים" במטרה לפתור את המחסור הגלובלי באיברים להשתלה

נשמע כמו מדע בידיוני? החוקרים הצליחו להנדס לראשונה איברים מחזירים כך שלא יידחו ע"י המערכת החיסונית בבני אדם . המחקר פורסם בכתב העת היוקרתי Scientific Reports בהוצאת nature

בדרך לפתרון בעיית המחסור באיברים להשתלה - חוקרים מבילינסון, בהובלת ד"ר שחר כהן, פיתחו שיטה חדשנית ופורצת דרך שתאפשר בעתיד השתלה של איברים מחזירים בבני אדם שזקוקים להשתלה.
השיטה החדשנית נותנת מענה לשתי בעיות מרכזיות בתחום ההשתלות: המחסור באיברים להשתלה והדחייה של האיברים לאחר ההשתלה.

הרעיון שעומד מאחורי השיטה הוא ההבנה שהגורם המשמעותי ביותר שמעורר דחייה של איבר הוא הציפוי הפנימי של כלי הדם שלו. ציפוי זה הוא נקודת המגע בין האיבר המושתל לבין גופו של המקבל.
כאשר מנסים להשתיל איבר מבע"ח בבני אדם, נוצרת דחייה חריפה ביותר. על כן, חיפשו החוקרים דרך לייצר ציפוי חלופי שאינו גורם לדחייה. במסגרת המחקר, שנערך בחזירים ובחולדות, הסירו החוקרים את הציפוי מכלי הדם של בעלי החיים והחליפו אותו בציפוי "ידידותי" יותר למערכת החיסונית של בני האדם. התחליף הונדס במעבדה ומורכב מתאי שלייה אנושית, שככל הידוע, אינם מעוררים דחייה.
בכך למעשה מייצרים החוקרים איבר היברידי: איבר מבעלי חיים עם כלי דם "אנושיים". השיטה נוסתה בהצלחה עד כה במספר איברים: לב, ריאות, כבד, כליה, לבלב וגפיים.
בשלב הבא, מתכננים החוקרים לבצע השתלות ראשונות של איבר היברידי בבעלי חיים. החוקרים מעריכים שתוך 5-3 שנים הטכנולוגיה שהם פיתחו תאפשר להשתיל בכל חולה את האיבר שהוא זקוק לו.

ד"ר שחר כהן, רופא-חוקר, מנהל המעבדה להנדסת רקמות של מחלקת השתלות בבילינסון: "אנו מאמינים כי השיטה שאנו מפתחים מהווה קיצור דרך משמעותי במאמצים להנדס איברים וחלקי חילוף לגוף, ועשויה להביא לעתיד בו החלפה של איבר תהיה פרוצדורה רפואית שגרתית, זמינה ללא המתנה, וללא סכנת דחייה".

ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות איברים: "בילינסון, כמרכז המוביל בישראל בתחום השתלות האיברים, נמצא בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום ההשתלות, במטרה למצוא פתרונות זמינים עבור כלל החולים הזקוקים להשתלה. היכולת לייצר איבר שיהיה זמין "על המדף" ויתאים להשתלה בבני אדם, תספק פתרון עבור אלפי החולים הממתינים להשתלה. המחקר שמוביל ד"ר כהן הוא צעד משמעותי בכיוון".

המחקר הינו פרי שיתוף פעולה של חוקרים ממספר מחלקות בבילינסון, בניהן מחלקת השתלות איברים, מכון הדימות, נשים ויולדות, קרדיולוגיה, המכון לפתולוגיה, כירורגיה ניסויית, כירורגית לב-חזה, בנק הדם והמעבדה לסיווג רקמות.