כללית שלי
פה ולסת

פורסם בראשונה: 05.08.2013

    מאת:
  • פרופ' גבריאל צ'אושו, מנהל המחלקה לכירורגיית הפה והלסתות בביליסון , מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון

"מחלות חניכיים"

מחלות חניכיים

מחלות חניכיים הן אחת הבעיות המוכרות ביותר שכמעט כולם (כ-90 אחוזים מבני האדם) יסבלו מהן במשך חייהם, ברמה זו או אחרת. אצל חלק גדול מהם מדובר במחלה זמנית שתחלוף כשם שבאה אבל אצל החלק האחר יהיה מדובר במחלה מתמשכת שתהפוך לכרונית ותגרום נזק בלתי הפיך.
מחלות חניכיים הן מחלות זיהומיות – חיידקים שחודרים לחלל הפה פוגעים ברקמות ובעצמות, כלומר במערכת התמיכה של השיניים, עד כדי כך שהשיניים עלולות להתנתק ממקומן.

מה גורם למחלות חניכיים?

ישנם מספר גורמים להיווצרות מחלות חניכיים אבל הגורם המרכזי הוא הפלאק שנוצר באופן קבוע על גבי השיניים ואנו מסירים בצחצוח וניקוי, לפני שהוא הופך לאבנית. ככל שהפלאק איננו מוסר ומצטבר – הוא עלול לגרום למחלות חניכיים. לפיכך, הגורם הראשי למחלות חניכיים הוא הגיינה לקויה של חלל הפה – אי צחצוח שיניים או צחצוח לא תקין.

גורמים נוספים שמגבירים את הסיכון לחלות במחלות חניכיים הם עישון, מתח נפשי ומחלות רקע כמו סוכרת. איזון סוכרת יתרום בהכרח לשיפור במצב בריאות החניכיים ולהפך. גם שימוש בתרופות למחלות כרוניות כמו לחץ דם שגורם להרחבת כלי דם עלול להגביר את הדלקת אבל איזון לחץ הדם עצמו עשוי לשפר את מצב החניכיים.

מחקרים מצאו קשר הדוק בין סיבוכי הריון, כמו רעלת הריון, לידה מוקדמת ולידה במשקל נמוך לבין מחלות חניכיים. טיפול במחלות אלה עשוי למנוע את הסיבוכים.

חשוב לדעת שמחלות חניכיים בכלל ונסיגת חניכיים בפרט הן גנטיות. כלומר, אם להורים או לאחד מבני המשפחה הגרעינית יש מחלת חניכיים – רוב הסיכויים שגם יתר בני המשפחה יסבלו ממנה בשלב זה או אחר של החיים. במצב כזה, יש להקפיד עוד יותר על הכרת תסמיני מחלות החניכיים, להיבדק בקביעות אצל רופא חניכיים ולהקפיד על ביקורים תכופים אצל שיננית.
מחלות חניכיים שכיחות יותר ככל שאנחנו מתבגרים ונפוצות יותר אצל אנשים מבוגרים, אבל מאחר וכאמור מדובר בתופעה תורשתית, ייתכן וגם ילדים יסבלו ממחלת חניכיים. אמנם מדובר בתופעה לא נפוצה יחסית אבל חשוב לעקוב ולבדוק עם רופא מומחה כי מחלת חניכיים בשלב שיני החלב עלולה להעיד על מחלות אחרות.

סוגי מחלות חניכיים

מחלת חניכיים תתחיל תמיד בדלקת (Gingivitis) בה החניכיים מדממות, נפוחות, רגישות ואדומות. אם מזהים את המחלה בשלב הדלקת ניתן לטפל בה בקלות יחסית בעזרת טיפול הסרת אבנית אצל השיננית.
אם לא מטפלים בדלקת היא תהפוך למחלה של ממש והיא נקראת פריודונטיטיס (Periodontitis) – בשלב זה נהרסת העצם התומכת בשן. ככל שיעבור הזמן והמחלה לא תטופל היא תהפוך לחמורה ותגרום במצב הקיצוני ביותר שלה לאובדן שיניים.

סימנים לדלקת בחניכיים

תסמיני מחלות חניכיים הם: ריח רע מהפה באופן קבוע שלא חולף לאחר הצחצוח, רגישות, נפיחות ואדמומיות באיזור החניכיים, דימומים בעת אכילה ובעת צחצוח.
חשוב להבהיר שהבעיה המרכזית של מחלות חניכיים היא שעד שלא מופיעים סימנים פיזיים, קשה לזהות לבד שיש בעיה כלשהי. מחלות חניכיים גם אינן מלוות בכאבים כלשהם. לכן, אם אתם נמצאים בקבוצת סיכון לא כדאי לחכות להופעת התסמינים ולהקפיד על בדיקות תקופתיות. חשוב לדעת שאם המחלה מתפתחת ולא ניתן לה טיפול היא הופכת להיות מחלה כרונית בלתי הפיכה (פריודונטיטיס). כאשר המחלה מגיע למצב בלתי הפיך היא עלולה לגרום לשורה של טיפולים מורכבים.

הסכנות של מחלות חניכיים

מחלת חניכיים שהפכה לכרונית עלולה לגרום להרס של עצמות הלסת, לניוד בשיניים ואף לאיבוד שיניים.  במצב של מחלת חניכיים פעילה אפשר לראות מרווחים בין השיניים לחניכיים עד שכמעט רואים את שורשי השיניים ובמצב קיצוני – נסיגת חניכיים של ממש.

טיפול בדלקת חניכיים

ברגע שמזהים סימנים לדלקת או למחלת חניכיים חשוב להגיע מייד לבדיקה אצל רופא חניכיים (פריודונט). הרופא יאבחן באמצעות צילום סטטוס של חלל הפה שבוחן את השיניים מכמה זוויות ובאמצעותו יכול הרופא המומחה להעריך מה מצב כל שן, מה מצב העצם ומה מצבם של שורשי השיניים. לאחר ניתוח כל הנתונים, הרופא המומחה יוכל לתת את האבחנה המדויקת ביותר ובהתאם את הטיפול הנכון עבורה, הן אצל השיננית והן אצל הרופא.

  1. טיפול אצל השיננית – טיפול שכולל ניקוי והסרת אבן ברמות שונות ויעיל לדלקות חניכיים בדרגה קלה. הטיפול יעיל גם במניעת היווצרות מחלות חניכיים, במידה ומבצעים אותו 2-3 פעמים בשנה.
  2. טיפול אצל הרופא – הקצעת שיניים היא טיפול ניקוי עמוק שמבצע מומחה חניכיים מוסמך והוא מתבצע במספר מפגשים, בכל פעם איזור אחר בפה. הניקוי העמוק מתמקד בהסרת האבנית ובניקוי כיסי החניכיים.
  3. טיפולים מורכבים אצל הרופא – לעיתים יחליט מומחה החניכיים שכתרים או שתלים בחלל הפה הם הגורמים למחלות חניכיים ואז יש להחליף אותם. במצבים חמורים ולאחר מיצוי כל האפשרויות הקודמות, לא יהיה מנוס מניתוח חניכיים שישקם את הרקמות והעצמות שהמחלה פגעה בהם.


תחזוקת החניכיים

חשוב לציין  שגם לאחר אבחון וטיפול רפואי במחלות חניכיים – רוב הסיכויים שהמחלה תחזור שוב בהמשך כי מדובר במחלה כרונית. ניתן להקל עליה ועל מצב המטופל באמצעות שמירה קפדנית על הגיינת הפה באמצעות צחצוח וטיפול יומיומי נכון ויעיל, הן של השיניים והן של הלשון ויתר חלל הפה באמצעות חוט דנטלי, למשל.
למעשנים – כדאי לדעת שהעישון מזיק לחניכיים וגורם נזק בלתי הפיך שרק הפסקת עישון יכולה למנוע.
נטילת תרופות מסוימות אף היא יכולה להחריף את המחלה וכדאי לבחון עם הרופאים המטפלים אם ניתן להחליף את התרופות לכאלה שלא יגבירו את הסיכון למחלת חניכיים.

לסיכום, בדיקות שגרתיות אצל השיננית ואצל הרופא עשויות למנוע את מחלות החניכיים לפני שהן הופכות להיות חמורות והטיפול בהן מורכב, כואב ויקר.

דלקת חניכיים הנגרמת משתלים דנטליים

ידוע זה מכבר ששיקום חלל הפה על ידי שימוש בשתלים דנטליים מוביל לאחוזי הצלחה גבוהים מאוד. ההצלחה הגבוהה של שתלים דנטליים הפכה אותם למרכיב העיקרי במגוון הרחב של חלופות הטיפול במחוסרי שיניים לחלוטין או במחוסרי שיניים באופן חלקי. יחד עם זאת, לאורך זמן יכולים להתרחש לא מעט סיבוכים כמו periimplantitis - תגובה דלקתית שיש בה אובדן של תמיכת העצם המקיפה את השתל. בשנים האחרונות אנו למדים שלמרות ההצלחה הגבוהה, האובדן ההדרגתי של העצם המקיפה את השתל מעמיד בסכנה את הישרדות השתלים לאורך זמן.

המחלה קרויה periimplant disease. השם מתייחס לשינויים הפתולוגיים הדלקתיים המתרחשים ברקמות המקיפות את השתל. periimplant mucositis - מאופיינת בשינויים זיהומיים ודלקתיים המוגבלים לחניכיים בלבד ללא פגיעה והרס של העצם התומכת בשתל. periimplantitis - מאופיינת באובדן ניכר קליני ורנטגני של תמיכת העצם מסביב לשתל, יחד עם תגובה דלקתית של החניכיים.

הגורמים למחלה רבים ויכולים להיות קשורים לרקמה הסובבת את השתל, עיצוב שתל, מידת חספוס השתל, צורה חיצונית, עומס מכאני מוגזם ועוד. החיידקים מזוהים לרוב כאשם המוביל למחלה והעומס המכאני מוסיף.

האבחנה מתבססת על שינויי צבע בחניכיים, דימום, מוגלה, ואובדן הדרגתי של גובה עצם סביב השתל בצילומי רנטגן.

מטרת הטיפול בשלב הראשון היא סילוק הדלקת והגורמים המזהמים. בהמשך יש להתמקד בתיקון הפגמים בעצם בדרך של ניתוח וטכניקות טיהור שתלים (שפשוף עם חלקיקי פחם, חומצת לימון, טטרציקלין ולייזר) יחד או ללא השתלת תחליפי עצם שונים. חשוב לציין שמידת ההצלחה נכון להיום מוגבלת מאד.

מרבית הגורמים שהובילו לכישלון שתלים בעבר יכולים להיות כיום תחת שליטת רופא השיניים. מספר השתלים הנדרש, קוטר ומיקום של השתלים בהתאם לסוג עצם מטופל והסוג של השיקום המוצע, הם גורמים שהם בבירור בשליטתנו. לכן לא ההצלחה המיידית אלא העתידית של השתל לאורך זמן מושפעת מגילוי מוקדם וטיפול ב-periimplantitis.

לכן כיום, יותר מבעבר, חשוב לבחור את הרופא המטפל ומקום ביצוע השתלים והשיקום, לא רק לצורך הביצוע עצמו, אלא גם ובעיקר לצרכי מעקב, זיהוי וטיפול בסיבוכים שיתרחשו לאורך זמן. ההצלחה איננה נמדדת רק בטווח הקצר, חובה לחשוב עליה גם לטווח הארוך.