נשים

דרכים לשימור הפוריות הנשית כדי לאפשר הריון מאוחר

הרפואה המתקדמת מאפשרת לנשים חולות או לכאלו שעדיין לא מצאו את בן הזוג או את הזמן המתאים להרות, לדחות את גיל הפריון

זה לא סוד שפוריותן של נשים יורדת עם הגיל. אצל נשים בריאות, החל מגיל 35 חלה ירידה בפוריות, ובגיל 40 חווה האישה ירידה דרסטית ביכולתה להיכנס להיריון באופן טבעי. למרות האמור, הרפואה המודרנית מציעה לנשים את האפשרות לשמר את פוריותן, ולהרות בגיל מאוחר יותר, בין אם מתוך רצון של האישה או מכורח הנובע מטיפולים רפואיים.

"כאשר מדברים על שימור פוריות, חשוב לציין בראש ובראשונה שלא מדובר בהצלחה מובטחת", אומר פרופ' אבי בן הרוש, מנהל השירות לשימור פוריות ביחידת להפריה חוץ גופית בבית החולים בילינסון. “נשים עלולות לטעות בהנחה שאם הקפיאו ביציות, הן לבטח תוכלנה להרות בעתיד. אם הביציות הוקפאו בגיל צעיר מ-37 שנים, ישנו סיכוי טוב  שהנשים תוכלנה להרות ולהביא ילד לעולם בעתיד מהביציות המוקפאות".

כאשר מדברים על שימור פוריות, מדובר בעצם על הקפאה של ביציות או של עוברים, ושימוש בהם בגיל מאוחר יותר. "ישנן שתי קבוצות נשים שהעניין נמצא במרכז סדר היום שלהן", מסביר פרופ' בן הרוש. “קבוצה ראשונה היא נשים העומדות בפני טיפולים אונקולוגיים, כימותרפיים או קרינתיים, שידוע שבעקבותיהם עלולה להיות פגיעה שחלתית. נשים אלו מופנות לייעוץ לפני הטיפולים, ועוברות טיפולים שונים המאפשרים שימור הפוריות. קבוצה שניה היא נשים רווקות או נשואות, המבקשות לדחות את גיל הפריון למועד מאוחר יותר, מטעמי קריירה, חוסר מציאת בן זוג ועוד".

עד לפני מספר שנים הקפאת ביציות הייתה טכנולוגיה שלא עשו בה כמעט שימוש, וההמלצה הייתה להקפיא עוברים. "כיום אנחנו עושים שימוש בטכניקה הנקראת זיגוג, קרי הקפאה של הביציות בטמפרטורה של מינוס 196 מעלות בחנקן נוזלי", מסביר פרופ' בן הרוש. “מחקרים מלמדים שבטכניקה זו איכות הביצית נשמרת לאורך זמן ויכולה לאפשר לאישה היריון עתידי. בעבר, כאשר הוקפאו עוברים, ההפריה הייתה בהרבה מקרים מזרע של תורם, וגם אם אותה אישה הייתה פוגשת בבן זוג לחיים, לא היו יכולים להיות להם ילדים ביולוגיים משותפים".

בישראל הקפאת ביציות או עוברים מבחירה מתאפשרת לנשים בגילאי 30-41. “הליך שאיבת הביציות מגופה של האישה כולל גירוי הורמונלי של השחלות ושאיבה בהרדמה מלאה", אומר פרופ' בן הרוש. "לאחר השאיבה הביציות מוקפאות עד אשר האישה מחליטה לעשות בהן שימוש. התקנות מתירות לכל אישה לעבור עד ארבעה מחזורי שאיבה, או לחלופין להגיע למצב בו הוקפאו 20 ביציות. חישובים סטטיסטיים בנשים צעירות מראים שבמספר ביציות כזה, הסיכוי להיריון וללידה הוא גבוה. חשוב להבין כי בתהליך השאיבה, ההקפאה, ההפשרה וההחזרה לרחם קיים פחת ואובדן של ביציות שהוקפאו. לא כל ביצית שהוקפאה תשרוד, ולא כל ביצית שתשרוד היא בהכרח תקינה מבחינה גנטית ותאפשר הפריה, -השרשה ברחם והתפתחות תקינה של היריון. במידה ואישה שוקלת להקפיא ביציות, יש חשיבות לשימור ביציות בגיל צעיר, ולא לחכות עד לרף המקסימלי של הגיל, ולשמר ביצית בגיל 41. שימור מוקדם מעלה את הסיכוי לקליטה מוצלחת של הביצית וכניסה להיריון".

שאיבת הביציות היא הליך וגינלי שאפשרי לביצוע אצל נערות בוגרות ונשים. "במקרים בהם אין די זמן לגירוי שחלתי ושאיבה”, אומר פרופ' בן הרוש, "נעשה טיפול שונה, הכולל ניתוח לפרוסקופי בו נכרת חלק מהשחלה או כל השחלה, הקפאה של מקטעי שחלה המכילים זקיקים קטנים וביציות לא בשלות, ובשלב מאוחר יותר, השתלה של מקטעי השחלה. ישנם מקרים בהם מחוץ לגוף שואבים זקיקים מהשחלה, ומנסים לקבל ביציות ולגרום להבשלתן מחוץ לגוף ולהקפיאן".

המחקרים והניסויים בתחום שימור הפוריות נעשים כל העת. פרופ' בן הרוש מספר כי בעתיד אולי ניתן יהיה לגדל את השחלה בתרביות במעבדה, ולהחזירה לגוף ללא חשש שהיא נגועה בתאי גידול למיניהם. מאותה שחלה שגודלה במעבדה, ניתן אף יהיה לשוב זקיקים ולהגיע למצב של ביציות בשלות, אבל נדרשות לכך עוד שנים של מחקר וניסוי". יש למה לחכות.