נשים

שלום רב,
בהסתמך על בדיקת רופא, התקבלת למחלקתנו באבחנה של ירידת מים מוקדמת. מצב זה עתיד להימשך לסירוגין עד הלידה.

מהי ירידת מים מוקדמת?

ירידת מים מאובחנת כמצב בו קיימת פקיעת קרומי מי השפיר שתפקידם להגן על העובר בתוך סביבה בטוחה ולמנוע חדירתם של גורמי זיהום לתוך מי השפיר.
מאחר וקרומי מי השפיר פקעו, מטרת האשפוז היא - מעקב אחר בטיחות העובר ולאיתור מוקדם, ככל האפשר, של זיהום של מי השפיר ומתן טיפול בהתאם.

הסיבות לירידת מים מוקדמת

ירידת מים מוקדמת היא ירידת מים (פקיעת שק מי השפיר) לפני שבוע 37 ולכן היא מקדימה את המועד הרצוי. הסיבות לירידת מים מוקדמת לא תמיד ידועות אבל בדרך כלל מדובר בזיהום בחלל הרחם, בנרתיק או במי השפיר שגורם למים לפקוע טרם הזמן הרצוי ומונע את התהליך הספונטני והטבעי של לידה במועד.
לעיתים קרובות ירידת מים מוקדמת מלווה בחום גבוה, דופק מהיר וכאבי בטן, דימומים במהלך ההיריון, מומים מולדים או מומים עובריים, ניתוחים והפלות, עלולים אף הם להוות גורמים לירידת מים טרם זמנה.
הריון מרובה עוברים (תאומים ויותר) מאופיין אף הוא במקרים של ירידת מים מוקדמות. כדאי לציין שנשים מעשנות נמצאות בסיכון מוגבר לירידת מים מוקדמת.

טיפול בירידת מים מוקדמת
בירידת מים מוקדמת מטפלים בהתאם לשבוע בו ירדו המים והאם התפתחו צירים טרם ירידת המים. בהתאם לתשובות לשאלות אלה הצוות הרפואי מקבל החלטה האם יש צורך לזרז את הלידה או להמתין ועד בואה להעניק ליולדת טיפול שמרני – אישפוז וטיפול אנטיביוטי עד שהעובר יהיה בשל ללידה.
אם מדובר בירידת מים שמקדימה את הצירים ואם ירידת המים היא ממושכת יתכן שהצוות הרפואי יקבל החלטה לזרז את הלידה כדי למנוע זיהום ברחם.

האם ירידת מים מוקדמת כרוכה בסיכונים?
ירידת מים מוקדמת כרוכה בסיכון מרכזי – זיהום ברחם. מדובר בפגיעה באם ואם הזיהום עובר לעובר הוא עלול לפגוע גם בו, בעיקר אם לידה מוקדמת שתגרום לפגות התינוק על סיבוכיה.
כדי לקבל את ההחלטה על המשך הטיפול (כאמור, זירוז לידה או אישפוז ותרופות אנטיביוטיות עד התפתחות טבעית של לידה), יש לבדוק האם האישה היא חיובית לחיידק GBS . בדיקת GBS נעשית במשטח נרתיק בפי הטבעת במהלך ההריון. חיידק זה הוא הגורם העיקרי לזיהום בחלל הרחם ובמידה והאישה נשאית שלו יש לבצע זירוז ללידה.

עקרונות הטיפול בירידת מים מוקדמת הם כמפורט להלן, כפוף לשיקול רפואי:

1. מנוחה מרבית במיטה, למעט ירידה למקלחת, לשירותים או לישיבה בלובי.
2. דגימת דם לספירה - פעם ביום,  מדידת חום ודופק – בכל משמרת.
3. ניטור עוברי פעמיים ביום בבוקר ובערב (ובהתאם לצורך).
4. טיפול בשני סוגי אנטיביוטיקה דרך הווריד ודרך הפה.
5. כאשר ימלאו להריון 34 שבועות נשקול התחלת זירוז הלידה.
   

לתשומת ליבך:

על כל שינוי בהרגשתך הכללית, שינוי בתדירות תנועות העובר ו/או שינוי בצבע המים יש ליידע את הצוות במחלקה. כל שינוי יבחן לגופו ויטופל בהתאם להחלטה רפואית, בשיתופך.
הינך מוזמנת לשאול כל שאלה המטרידה אותך ותעני על ידי הצוות מיד.

בהצלחה!!

צוות היחידה לרפואת האם והעובר