נשים

התגלה מום בעוברך – ומה הלאה?

החידושים והשינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות במיילדות המודרנית לא פסחו על תחום האבחון הטרום לידתי. חלק ניכר מן השינויים נזקף לזכות הפיתוחים השונים של טכניקת האולטראסאונד שהפכה להיות הכלי האבחנתי הראשון במעלה העומד לרשות המיילד כיום. טכניקת האולטראסאונד מהווה את  האמצעי החשוב ביותר בניטור ההריון ובהבנת התהליכים הפיסיולוגים הקורים לאישה ולעוברה. בדיקת האולטראסאונד בהריון, מאפשרת לנו להעריך את מבנה גוף העובר לפרטיו כבר מהשליש הראשון להריון, ולזהות מבנה אנטומי תקין ולאתר את החריג. האולטראסאונד הפך גם לחלק אינטגרלי מהאבחון הגנטי הטרום לידתי. צירוף של מומים מולדים יכול לכוון לתסמונת גנטית , המחייבת הערכה של הכרומוזומים בעובר. מהיות  בדיקת האולטראסאונד ללא גורמי סיכון, היא מהווה את אבן הפינה לאבחון מוקדם של מומים ובעיות בעובר.

ב 2-3 אחוז מן הלידות נולדים תינוקות עם מומים – החל ממומים קלים , כמו עיוותים בגפיים, וכלה במומים שאינם מאפשרים חיים. חישוב פשוט: בישראל, מתוך 120,000 לידות בשנה, 3600 תינוקות אמורים להוולד עם מומים מולדים. אחת הבעיות הקשות ביותר הניצבות בפני זוגות רבים הינה ההתמודדות עם החריג והלא תקין. אם נתגלתה בעיה בעובר או מום מולד, עוברת המשפחה התמודדות קשה ביותר עם הבלתי נודע ועם מצב בו לא נתקלו מעולם בחיי היום יום. הבלבול הינו רב, המבוכה לאין שעור, והפחד והחרדה הנם ללא שאת. במקרים רבים, בני זוג שבעוברם נתגלה מום מולד, ניצבים בפני מכלול בעיות הדורשות פתרון מידי:

  1. אימות של הממצא – האם באמת קיים מום? מה חומרתו?
  2. למי פונים בבקשת עזרה? לרופא הנשים המטפל? לרופא המשפחה? לקרוב משפחה שהוא רופא, אך בתחום אחר? לחברים?
  3. כיצד לברר אם טיפול מסוים המוצע לבני הזוג הינו הנכון?
  4. ממי לקבל חוות דעת נוספת? ועוד ועוד ועוד…

 
התמונה של בני זוג מבולבלים וחרדים, המתרוצצים מרופא אחד למשנהו ומנסים לשאוב אינפורמציה, הפכה לחלק משגרת חיי מחלקות היולדות בבתי החולים הארץ ובעולם. לא תמיד קבלו הזוגות את המידע הנכון והרלבנטי למקרה שלהם, לא תמיד קבלו אותו מהאנשים הנכונים והמומחים בתחומם, ולעיתים רב הבלבול מן העזרה כאשר קבלו דעות סותרות בין רופאים שונים טובים ככל שיהיו. ההתרוצצות מתחילה בד"כ אצל רופא הנשים המטפל, רופא המשפחה, רופא הילדים, יועץ גנטי, בית חולים, מכוני אולטראסאונד אחרים, רופאים פרטיים ואחרים. כל היועצים הנם רופאים טובים, אך לא תמיד מתמצאים היטב במומים מולדים. התוצאה יכולה להיות הפסקת הריון, פעמים רבות שלא לצורך, או המשך הריון פגוע עם תוצאות הרות אסון למשפחה, לאחר הלידה.

על מנת למנוע התרוצצות מיותרת וחרדות לאורך זמן, הוקמה על ידי פרופ' ישראל מייזנר מנהל יחידת האולטראסאונד בבי"ח לנשים בבילינסון, מרפאת מומים מיוחדת בה יושבים רופאים מומחים מכל התחומים הקשורים באבחון וטיפול בעוברים בהם נתגלו מומים מולדים בבדיקות אולטראסאונד טרום לידתי. למרפאה תפקיד לייעץ וללוות את בני הזוג ברגעים הקשים של קבלת האינפורמציה, הבנתה ועזרה בקבלת החלטות. התמיכה ניתנת מראשית התהליך ועד סופו. המרפאה ממוקמת ביחידת האולטראסאונד של המרכז לרפואת נשים ואליה מופנות נשים מכל רחבי הארץ.

צורת פעולת המרפאה מסודרת כך שהמענה על הפניות יהיה מהיר ויעיל. להלן סדר המאורעות: לאחר גילוי מום בעובר והפנייתה למרפאה, עוברת האישה בדיקת אולטראסאונד נוספת לאימות הממצאים ביחידת האולטראסאונד של ביה"ח. לאחר הבדיקה, מוזמנים בני הזוג (ובני משפחה נוספים הרוצים להשתתף) לדיון בבעיה. בצוות המרפאה הקבוע, אותו מרכז פרופ' מייזנר, יושבים רופא האולטראסאונד, רופא תינוקות, יועץ גנטי, רופא ממרפאת הריונות בסיכון גבוה ויועצים שונים המומחים בתחומים שונים של מומים בהתאם למום שהתגלה. בצוות המרפאה גם עובדת סוציאלית בעלת הכשרה מיוחדת לטיפול בבעיות הכרוכות במומים. המרפאה מתכנסת פעם בשבוע ודנה בכל המקרים המופנים אליה. טרם המפגש עם בני הזוג, מקיים הצוות דיון מעמיק במקרה, כולל התייחסות לספרות רפואית רלוונטית ולמידע המושג בעזרת האינטרנט. הצוות מחליף דעות לגבי המקרה, דן בבדיקות נוספות נדרשות על סמך החומר הרפואי ושוקל גם את צורת הצגת המידע לפני המשפחה. לאחר הדיון עם הזוג צריכה להיות בידיו כל המידע הרלוונטי לקבלת החלטות במקרה.

למרפאה יתרונות מעצם היותה מורכבת מצירוף של גורמים רבים המסוגלים לרתום את הידע שברשותם לרשות בני הזוג. קיימת החלטה משותפת של הצוות לגבי ניהול המקרה הנדון, והאינפורמציה המועברת לבני הזוג ניתנת על סמך החלטה זו. בני הזוג נעזרים בהחלטת המומחים על מנת לגבש את דעתם במצב הנורא אליו נקלעו. ההחלטה הסופית לגבי גורל ההריון היא של בני הזוג. המקרים היחידים בהם ממליצים חברי המרפאה על הפסקת הריון הם מומים שאינם מאפשרים חיים של הילוד. בשאר המקרים, ניתן יעוץ בלתי מכוון, והסיוע לבני הזוג בא לביטוי בקבלת החלטה משותפת ומוסכמת. מומים הכרוכים בפגיעה קשה באיכות החיים של הילוד, מוסברים לבני הזוג על ידי המומחים השונים וכל מקרה נדון לגופו. לעיתים, יש צורך במספר פגישות, שיחות, בדיקות נוספות וחוות דעת נוספות על מנת להגיע להחלטה נכונה, ואז ככל שהזמן עובר, יש חשיבות לתמיכה הנפשית לבני הזוג הניתנת בהנחייתה של העובדת הסוציאלית שבצוות המרפאה.

המרפאה נועדה לענות על התגובה האוטומטית שהייתה נפוצה בעשר השנים האחרונות ושביטויה היה במקרים רבים: מום שווה הפלה. נכון שעדיין בחלק מן המומים יש מקום לשקול הפסקת הריון, אך זו תעשה רק לאחר חשיבה נוספת, העברת הידע ופעולה מסודרת בהתאם לכך. מאז הוקמה, טפלה המרפאה ב 550 זוגות שבעובריהם נתגלו מומים בבדיקות אולטראסאונד במהלך ההריון. חלק מההריונות נמשכו, חלק הופסקו וחלק מהתינוקות עברו ניתוחים וטיפולים אחרי שנולדו. בכל מקרה, קיבלו כל הזוגות מענה למומים שנצפו בעובריהם.

יש לציין, כי המרפאה בבילינסון משמשת גם כמרפאת יעוץ במקרים שאינם נחשבים מומים ממש ושבהם ממצאי האולטראסאונד אינם ברורים די צרכם. גם במקרים כאלה, יושב צוות המרפאה עם בני הזוג, שולל את החרדות הקשורות בממצאי האולטראסאונד ומסביר את משמעותם. במקרים מסוימים יש צורך בביקורות חוזרות על מנת להרגיע את המשפחה החרדה.
נוסף היום לטיפול הרפואי הטרום לידתי, מטופל נוסף – העובר. "מטופל זה מפגין מגוון בעיות להם לא היינו חשופים טרם עידן האולטראסאונד", אומר פרופ' מייזנר. "עד היום, ידענו לטפל בנשים. מאז עידן האולטראסאונד והתאוצה שתפש בשנים האחרונות – הרחבנו את הידע לאבחון וטיפול בבעיות בעובר – אנו מגלים דברים שספרי הרפואה אינם מכירים על בורים. על פי נתוני הבדיקות לעובר אנחנו מחליטים עם בני הזוג על הבדיקות והטיפול, ולפעמים על גורל ההריון כולו. אנחנו עוסקים כאן בדיני נפשות, וריכוז הידע והניסיון המצטבר שלנו הם המפתח לטיפול הנכון בבעיה.