פנימית

לחצי דם תקינים באדם בוגר הינם 120/80, כאשר לחצי דם בילדים נמוכים יותר ועולים עם הגיל.
מאחר ולחץ דם עשוי להשתנות מאדם לאדם, חשוב לציין כי ישנם אנשים, אשר ערכי לחץ הדם שלהם הינם נמוכים מן הממוצע אולם תקינים מבחינה רפואית.
תת לחץ דם (hypotension) מוגדר כלחץ דם הנמוך מ- 90/60.

מהו לחץ דם?

לחץ דם, הוא מידת הלחץ שהדם מפעיל על עורקי הדם, קרי כלי הדם. לחץ הדם, איננו ערך סטטי, אלא ערך דינאמי, המושפע מגמישות כלי הדם, קצב הלב ומצב צמיגות הדם. לחץ הדם משתנה ביחס למצב גופנו כאשר תרופות, תנוחת הגוף, מצבי לחץ ואף דיאטות, הינם גורמים העשויים להשפיע על מדד לחץ הדם.
מדדי לחץ הדם מתחלקים לסיסטולי — שיא לחץ הדם בזמן התכווצות שריר הלב, ודיאסטולי- שפל לחץ הדם בזמן הרפיית שריר הלב.

לחץ דם נמוך אינו גורם נזקים עתידיים כיתר לחץ דם, אך מורגש הרבה יותר ממנו, מאחר ויתר לחץ דם לרוב שקט ואינו גורם לתסמינים כלשהם.
הסימנים השכיחים של תת לחץ דם כוללים: חולשה כללית, עייפות, קשיי ריכוז, כאבי ראש, טשטוש ראייה, דופק מהיר, סחרחורות, ואף התעלפות ואובדן הכרה.

הגורמים העיקריים ללחצי דם נמוכים הינם:

1. איבוד דם - כתוצאה מדימום מרובה במחזור, טראומה וניתוח.
2. אובדן נוזלים - כתוצאה מהתייבשות, שלשולים או הקאות, כוויות והזעת יתר.
3. תרופות - תרופות שמרחיבות כלי דם כגון תרופות לטיפול ביתר לחץ דם ותרופות נוגדות דיכאון וחרדה וכן משתנים.
4. מחלות לב- אי ספיקת לב, הפרעות קצב.
5. בעיות במערכת האנדוקרינית – כגון תת פעילות בלוטת התריס, מחלת אדיסון (תת פעילות בלוטת יותרת הכליה).
6. תת לחץ דם אורטוסטטי - תת לחץ דם זמני הקיים בזמן מעבר משכיבה לישיבה/עמידה, כתוצאה מכשל במערכת הפיצוי התקינה של הגוף, תת לחץ דם זה שכיח בייחוד באוכלוסיה הקשישה, בה שכיחותו מגיעה עד ל-20% מהאוכלוסייה. משתנה נוסף של תת לחץ דם זה הינו תת לחץ דם לאחר האוכל.
7. חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה.

טיפול ומניעה בלחץ דם נמוך:

כמובן שיש לכוון את הטיפול לגורם הבסיסי ללחצי הדם הנמוכים תוך התייעצות עם הרופא המטפל. כאשר הגורם לתת לחץ דם הוא אובדן נפח דם - יש להחזיר נפח (מתן נוזלים, מנת דם וכדומה), באם קיימת בעיה אנדוקרינית כתת תפקוד בלוטת התריס - יש לטפל בה, וכו'.
אך, קיימות מספר נקודות כלליות שמומלץ לשים לב אליהן על מנת להימנע ממצבי תת לחץ דם:

1. הקפדה על שתייה מרובה וכן צריכה מוגברת של מלח, באנשים שאינם סובלים מאי ספיקת לב.
2. שקילת שינוי הטיפול בתרופות הגורמות לבעיה - יש לזכור כי תרופות רבות גורמות לירידה בלחצי הדם, לא רק תרופות המכוונות להורדת לחץ דם ולטיפול באי ספיקת לב כגון משתנים, אלא גם תרופות לטיפול בערמונית מוגדלת, ותרופות פסיכיאטריות מסוימות.
   מובן שאין להפסיק טיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא המטפל אשר ישקול את הנזק מול התועלת והמרת טיפול אחד בטיפול אחר.
3. מעבר איטי משכיבה לישיבה, עצירה קלה ורק לאחר מכן קימה לעמידה, על מנת למנוע נפילת לחץ דם תלוית תנוחה.
4. הימנעות ממצבים העלולים להחמיר את בעיית תת לחץ הדם, כגון עמידה ממושכת ללא תזוזה, שכיבה ממושכת, ארוחות גדולות, מזג אויר חם ומקלחות חמות, המצבים המתוארים לעיל מגרים את המערכת הפראסימפטטית האחראית להרחבת כלי הדם, ולפיכך גורמים לנפילת לחץ דם. יש להימנע ממצבים אלו בייחוד לסובלים מתת לחץ דם תלוי תנוחה (המוחמר בעמידה).
5. הגבהת ראש המיטה בזמן שכיבה במיטה, על מנת לעודד את הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון התורמת לעליית לחץ הדם.
6. גריבת גרביים אלסטיים, רצוי עד לגובה המותניים, חשוב לציין כי הגרביים צריכות להיות מותאמות אישית, ויש להחליפן אחת למספר חודשים.
   הגרביים מונעות הצטברות נפח רב של דם בורידי הגפיים התחתונות, וכך מגבירות את נפח הדם האפקטיבי.
7. פעילות גופנית ובעיקר שחייה, המנגנון דומה לפעולת הגרביים – הלחץ ההידרוסטטי מתנגד לכוח הכבידה ומונע הצטברות דם בגפיים תחתונות.
8. טיפול תרופתי - אם הטיפול הלא-תרופתי לא מצליח - יש לשקול שימוש בתרופות, אך יש לשקול מול התועלת את הסיכון בהתפתחות יתר לחץ דם. הטיפול התרופתי כולל בין היתר:
   1. קפאין - 100 מ''ג בכל ארוחה או כוס קפה אחת.
   2. סטרואידים מסוג fludrocortisones.