פרוביוטיקה – עלון מידע | מרכז רפואי רבין

פרוביוטיקה – עלון מידע

פורסם בראשונה: 26.07.2011

מאת:
פרופ' רם דיקמן,
מנהל השירות לתנועתיות מערכת העיכול, בי"ח בילינסון | מרכז רפואי רבין - בית חולים בילינסון

תסמונת המעי הרגיש - ((Irritable Bowel Syndrome או בקיצור: IBS היא השכיחה מבין ההפרעות התפקודיות של מערכת העיכול. IBS מתאפיינת על ידי שילוב תסמיני, כגון: כאב בטן כרוני, ריבוי גזים, תפיחות הבטן ויציאות לא סדירות. התבטאות תסמונת המעי הרגיש אינה אחידה, יש הסובלים מעצירות, יש משלשולים, יש הסובלים משניהם לסירוגין ואצל רוב החולים הבעיה העיקרית היא כאבי בטן ושינוי בהרגלי היציאות. מכאן נובע כי טיפול בתסמונת המעי הרגיש חייב להתייחס למספר תחומים: הרגלי היציאות, כאב הבטן ותפיחות הבטן. ככלל אין לתסמונת המעי הרגיש הסבר אורגאני מוכח כגון דלקת, זיהום או הפרעה מטבולית. קיימים רמזים לכך שתהליך דלקתי המערב את רירית המעי או שינוי בהרכב החיידקים המאכלסים את המעי (מיקרופלורה) יכולים לתרום להתפתחות IBS. הטיפול בתסמונת המעי הרגיש כולל תרופות המטפלות בתסמינים ספציפיים כמו עצירות ותרופות לכאבים ולעווית הבטן. ב IBS ניתן גם לטפל ע"י דמיון מודרך ובטיפולים התנהגותיים נוספים.
מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease) או בקיצור: IBD הן מחלות הפוגעות בדופן המעי. ניתן להבחין בין דלקת כיבית של המעי (Ulcerative Colitis) לבין מחלה ע"ש קרוהן (Crohn`s disease). מחלת קרוהן עלולה להתפרץ בכול חלק של מערכת העיכול מן הפה ועד לפי הטבעת, אך ברוב המקרים המחלה מתפרצת במעיים, בעיקר במעי הדק והגס. לעומת זאת, דלקת כיבית lcerative Colitis) פוגעת רק במעי הגס. ההסתמנות הקלינית מתאפיינת במהלך כרוני עם התלקחויות והפוגות לסירוגין. במחלת קרוהן ההסתמנות הקלינית כוללת בעיקר כאבי בטן, חום, חולשה, אנמיה, פיסטולות, מורסות, גוש בטני, שלשולים והיצרויות במעי. בדלקת כיבית ההסתמנות הקלינית כוללת בעיקר דמם מפי הטבעת ושלשולים. הטיפול במחלות המעי הדלקתיות כולל טיפול תרופתי, תזונתי ובמקרים הקשים, טיפול כירורגי. הטיפול התרופתי כולל תרופות מסוג מזאלמין במתן דרך הפה או בהחדרה מקומית דרך פי הטבעת, תכשירים מדכאי מערכת החיסון כגון סטרואידים ותכשירים ביולוגיים הניתנים בהזרקה או בעירוי תוך ורידי.
פרוביוטיקה - פרוביוטיקה הנם מיקרואורגניזם חיים וידידותיים לסביבת המעי, המצויים במזון ובתוספי מזון והתורמים לבריאות הנשא שלהם. מדובר בחיידקים הנמצאים כיום בשימוש נרחב כטיפול תומך במגוון מחלות. החיידקים הנפוצים ביותר בשימוש הינם זנים של לקטובצילוס (Lactobacillus) ושל ביפידובקטריום (Bifidobacterium). התכשירים הפרוביוטיים מכילים בדרך כלל שילובים של מספר זנים. לדוגמה – תכשיר ה-3VSL מכיל שילוב של 3 זנים של ביפידובקטריום, 4 זנים של לאקטובצילוס וזן אחד של סטרפטוקוקוס סליבריס.
שימושים קליניים - בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש בפרוביוטיקה במחלות שונות, אשר רובן קשורות למעי או למערכת החיסון. בתחום מחלות דרכי העיכול הספרות הרפואית תומכת במתן טיפול פרוביוטי כטיפול ובמניעה של שלשול הנגרם בעקבות טיפול אנטיביוטי, כחלק מהטיפול בשלשול זיהומי חריף, כטיפול בתסמונת המעי הרגיש (IBS) וכחלק מהטיפול במחלות דלקתיות של המעי (IBD). הרעיון להשתמש בפרוביוטיקה בתסמונת המעי הרגיש ובמחלת המעי הדלקתי מתבסס על הרמזים כי אוכלוסיות החיידקים המיישבים דרך קבע את המעי (מיקרופלורה) משתנה במצבי חולי אלו ויתכן שהשינוי בה תורם להופעת התסמינים ולהופעת הדלקת במעי.

יעילות פרוביוטיקה בתסמונת המעי הרגיש - מסקירת הספרות הרפואית העוסקת בשימוש בפרוביוטיקה ב-IBS עולה כי זני ביפידובקטריום כגון Infantis B הפחיתו באופן משמעותי את עוצמת הכאב, אי הנוחות, התפיחות והקושי בהתרוקנות. ממצא זה חשוב ביותר מאחר והוא מהווה הוכחה ראשונה לכך כי פרוביוטיקה יכולה להעניק טיפול יעיל לכלל או לחלק ניכר מתסמיני IBS, בהשוואה לטיפולים המקובלים המתרכזים לרוב בשיפור תסמין בודד (1). תכשיר ה VSL-3 שיפר משמעותית את תפיחות הבטן בחולי IBS עם שלשול כתלונה עיקרית (2).
יעילות פרוביוטיקה במחלת מעי דלקתית - מספר מאמרים תומך בכך כי פרוביוטיקה נמצאה יעילה בטיפול במחלת UC שבהתלקחות דלקתית קלה ובינונית. רוב המידע על יעילות פרוביוטיקה ב-UC מקורו מעבודות שעסקו בטיפול בסיבוכי המחלה בחולים שעברו ניתוח של המעי הגס ופיתחו פאוציטיס (Pouchitis). סיבוך זה מתפתח בהשקה הניתוחית שבין המעי הדק לבין פי-הטבעת. פרוביוטיקה הפחיתה משמעותית את אחוזי ההתלקחויות החוזרות בפאוץ, שיפרה משמעותית את איכות חיי המטופלים ואף הפחיתה את הופעת סיבוך זה בחולי UC שנותחו בשל מחלתם (3). בחולים עם מחלת קרוהן אין די נתונים על יעילות פרוביוטיקה.
יעילות פרוביוטיקה במניעת שלשול משני לשימוש באנטיביוטיקה - מספר רב של מאמרים תומך ביעילות של הטיפול בפרוביוטיקה במניעה ובטיפול בשלשול המופיע בעקבות טיפול אנטיביוטי.
יעילות פרוביוטיקה במחלות אחרות של מערכת העיכול - במחלות כבד שעל רקע אלכוהול ושלא על רקע אלכוהול דווח כי פרוביוטיקה כגון VSL-3 תורמת להפחתת הנזק לרקמת הכבד. דיווחים נוספים על יעילות פרוביוטיקה כוללים מחלות כגון פנקראטיטיס ואי סבילות ללקטוז אם כי המסקנות במצבים אלו אינן חד משמעיות.

תופעות לוואי וסיכונים אפשריים - לא ידוע על תופעות לוואי משמעותיות בעקבות נטילת פרוביוטיקה. תיתכן נפיחות ואי נוחות בטנית קלה, אשר חולפת מעצמה לאחר הפסקת הפרוביוטיקה. יוצאים מן הכלל הינם חולים עם דיכוי מסיבי של מערכת החיסון או חולים שעברו כריתה נרחבת של המעי ושאצלם תוארו מקרים של זיהומים קשים שהתפתחו בעקבות נטילת פרוביוטיקה ולפיכך חולים אלו צריכים להימנע מליטול טיפול פרוביוטי.
אז למי מומלץ ליטול פרוביוטיקה? פרוביוטיקה מומלצת כטיפול וכמניעה של שלשול משני לטיפול אנטיביוטי, לשלשול משני לזיהום חיידקי או נגיפי ולמניעה ולטיפול בפאוציטיס. תוצאות מבטיחות צפויות גם לחולי IBS, לחולים עם UC ולהפחתת תופעות הלוואי במטופלים המקבלים קורס אנטיביוטי לשם הכחדת הליקובקטר פילורי. תוצאות מבטיחות אשר עדיין דורשות תימוכין ממחקרים נוספים יש לפרוביוטיקה בהקשר למחלת קרוהן, במצבי אי סבילות ללקטוז, בדלקת של הלבלב ובמחלות כבד.
מקורות: